מה יש בפנים: חומוס עם צנובר של צבר - באהבה ובשמן

גרגירי חומוס

גרגירי חומוס נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות ביריחו, העיר העתיקה בעולם, תגלית שמשמעה הוא שאבות אבותינו ניגבו חומוס עוד בתקופת האבן. החומוס מכיל מינרלים וויטמינים והוא מקור מצוין לחלבונים, שומן בלתי רווי המועיל לבעלי כולסטרול גבוה, וסיבים תזונתיים המועילים לחולי סוכרת. לאחרונה נעשה ניסיון לייהד את החומוס על ידי מציאת אזכורים שלו בתנ"ך. הגדיל לעשות הסופר מאיר שלו. לדעתו, כשבועז הציע לרות לטבול את פִתה בחומץ, הוא התכוון לחִמצה - חומוס בעברית.

טחינה

שמם של זרעי השומשום עבר גלגולים רבים. אנחנו קיבלנו את השם מהרומאים, שכבשו אותו מהיוונים, שגנבו אותו מהארמים, שירשו אותו מהאשורים שקראו לו פשוט שמן, בשפתם הדומה לעברית. הטחינה מכילה כמות נכבדה של ברזל וסידן - מה שהופך אותה לתחליף טוב למוצרי חלב. היא מכילה גם אנטיאוקסידנטים שמגנים מפני סרטן ופיטוסטרולים שמורידים את הכולסטרול.

חומוס עם צנובר של צבר. מה יש בפנים?

שמן צמחי

איכות החומוס כאיכות הטחינה, אמרו חכמים. בחומוס הזה יש כ־15% טחינה, ועוד 17% שמן צמחי לא מזוהה, שביחד מגיעים לתכולת שומן של יותר מ־30%. לו רות חיה היום, היא כנראה היתה מסרבת לטבול את פִתה בחומוס הזה, ומזמינה סלט חסה.

זרעי עץ האורן שמתחבאים בין קשקשי האצטרובל. לאחרונה מגיעות מכמה מקומות בעולם עדויות על טעם מתכתי שמופיע כמה ימים אחרי אכילת צנוברים. הסבר לא נמצא, אך יש הטוענים שמדובר בזיהום שמקורו בסין, שממנה מייבאים צנוברים. לדעת המדור, הטעם המריר בפיות המערב הוא טעמו של השגשוג הכלכלי במזרח.