מה יש בפנים: קפצונים - פצצת זרחן
זרחן אדום, אשלגן כלורט שרווי בחמצן, סידן פחמתי - מרכיב עיקרי בקונכיות של בעלי חיים ימיים וגופרית - שגורמת לקפצון להתפוצץ
זרחן
יסוד כימי הכרחי לקיומנו שמופיע בטבע בשתי צורות עיקריות: לבנה ואדומה. הצורה הלבנה היא זו שנתנה לו את שמו - כשהיא נחשפת לחמצן היא זורחת באור חיוור - והיא נתגלתה במאה ה־17 על ידי האלכימאי הניג בראנד בשעה שניסה להפיק זהב מהשתן של עצמו. הזרחן הלבן רעיל ביותר ונוטה
אשלגן כלורט
אבקה לבנבנה שמורכבת מאשלגן, כלור ושפע של חמצן. שפע החמצן הוא מה שהופך אותו ללהיט בתחום הפיצוצים - שריפה היא בסך הכל תהליך של התחמצנות, חומר אחד שמקבל חמצן מחומר אחר, ואשלגן כלורט פשוט משתוקק לתת את החמצן שלו למישהו אחר.
סידן פחמתי
מחצב לבנבן ונוקשה. מרכיב עיקרי בקונכיות של בעלי חיים ימיים. כשהוא מתפורר ושוקע לקרקעית הים הוא יוצר סלעי משקע כמו אבן גיר, דולומיט וקירטון, ואחרי חשיפה לטמפרטורות גבוהות ולחץ עצום במעבה האדמה הוא יכול להפוך גם לשיש. תפקידו בקפצון הוא לסתור את החומציות שהמרכיבים האחרים יוצרים, ובעיקר למנוע מהגופרית להפוך לחומצה גופרתית שיכולה לצרוב אותך כהוגן. בטיחות לפני הכל.
גופרית
עוד יסוד כימי הכרחי. היא מספקת לקפצון דלק, כלומר חומר שייקח את החמצן מהאשלגן כלורט, וגם גורמת לכל הסיפור לבעור יותר מהר. וזה מה שגורם לקפצון להתפוצץ: הוא בוער נורא מהר, וכך מייצר גזים שמתפשטים במהירות ויוצרים גל הדף באוויר.
