מה יש בפנים: סושי מאקי סלמון
ג'ינג'ר וצבע מאכל E-124, סלמון שגדל בבריכה ואכל תוספי מזון , ווסאבי ואצת פורפירה. היפנים יתקשו לזהות
ג'ינג'ר וצבע מאכל E-124
הג'ינגר המוחמץ משמש את היפנים לאתחול הלשון בין מנת סושי אחת לאחרת. צבעו של השורש הוא כידוע צהבהב, אך היצרנים החליטו שעליו להיות ורוד, וצבעו אותו בצבע מאכל טבעי על בסיס סלק במקרה הטוב או בצבע מאכל על בסיס זפת במקרה הרע.
סלמון
סלמון שגדל פרא ניזון מאצות ומאורגניזמים קטנים שצובעים את בשרו בצבע ורוד נאה. אלא שמרבית דגי הסלמון גדלים היום בבריכות, וכדי להוסיף להם נופך ורדרד מאכילים אותם החקלאים בתוספי מזון בשם קנתקסנתין ואסתקסנתין, קרובי משפחה של הפיגמנט שאחראי לצבעו של הגזר. כדג שגדל במים מתוקים, הסלמון עלול ללקות בטפילי מעיים מסוג אניסאקיס שמתרבים גם במעיים שלנו - אך אל חשש. את התולעים הבוגרות מסירים הספקים מבשר הדג טרם שליחתו למסעדה, והרימות הקטנות אינן שורדות בהקפאה, שנפוצה במסעדות סושי בארץ.
וואסאבי
שורש שגדל בעיקר ביפן, שם היפנים קונים אותו טרי ומגרדים אותו בפומפייה. במערב נדיר למצוא וואסאבי אמיתי, והמשחה הירוקה שאנחנו מכירים היא למעשה תערובת של חזרת וחרדל צבועה בצבע מאכל ירוק זרחני - וזאת אף שוואסאבי אמיתי הוא בכלל לבן.
אצת פורפירה
הפורפירה היא אצה בצבע ירוק אדמדם שגדלה במהירות אדירה ועשירה בוויטמינים שונים, ובסידן, ברזל ויוד. במדינות שעיקר מזונן מן הים נוהגים לגדל אותה כמזון זה מאות שנים, אבל רק היפנים חשבו על הרעיון שאפשר לייצר מהאצה הזו נייר - ואז לאכול אותו. כדי להכין את היריעה הרבועה שוטפים את האצה, כובשים אותה ליריעות ומייבשים אותן באותו תהליך מכני ששימש לייצור נייר ביפן מאז ימי הביניים. לחופי יפן קיימים יותר מ־600 קמ"ר שמשמשים לגידול הפורפירה.
לכתבות נוספות במוסף "כלכליסט" לחצו כאן