מי אמר הלאמה ולא קיבל

"געוואלד, הנגיד מלאים לי את הבנק", אמרה שרי אריסון לאחר ששמעה מסטנלי פישר דרישה תקיפה להחליף את יו"ר הדירקטוריון דני דנקנר. האם באמת החלפת מר דנקנר מייצגת הלאמה של בנק?

ממשלת ארה"ב הזרימה 30.1 מיליארד דולר לג'נרל מוטורס, תמורת בעלות על 60% מהחברה, כדי לאפשר

כשהממשלה קנתה את מניות בנק לאומי ב־1983 - ביחד עם מניות של בנקים אחרים - כדי להציל את שוק ההון הישראלי מקריסה טוטאלית, האם היא הלאימה את הבנק?

לאומי תחרותי כשאר הבנקים

לפי טור שהתפרסם באחד העיתונים הכלכליים לפני כמה ימים, שתי הפעולות האחרונות שציינתי הן הלאמה: "הלאמה היא הפיכה של רכוש פרטי, כמו חברה או קרקע, לרכוש ממשלתי - כלומר לרכוש השייך ללאום", נכתב שם, "הפעולה ההפוכה היא הפרטה - הפיכת רכוש לאומי לרכוש פרטי. ההלאמה הגדולה האחרונה בישראל בוצעה לאחר משבר מניות הבנקים ב־1983, אז הולאמו מניותיהם של רוב הבנקים. מאוחר יותר הופרטו הבנקים מחדש (למעט לאומי)".

באופן פורמלי הכותב צודק: בנק לאומי באמת שייך ללאום הישראלי, וג'נרל מוטורס ללאום האמריקאי. אבל השאלה המהותית היא מה עושה המדינה בבעלותה על לאומי (או על ג'נרל מוטורס). האם היא משתמשת בכוחה כדי לנהל את הבנק לקידום מטרות לאומיות או כדי למנות דירקטורים? או שהיא מניחה לבנק להתנהל בצורה לגמרי עסקית.

חברה ממשלתית אמנם פועלת כך: שני שרים ממנים את הדירקטורים שחלקם עובדי מדינה וחלקם הם מטעם הציבור, והחברה פועלת גם כחברה עסקית אך גם כדי לקדם את המטרות הציבוריות שלשמם נוסדה. לעומת זאת, חברה פרטית רגילה פועלת רק למטרות עסקיות ותכליתה לפי חוק החברות היא "לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה".

אבל בנק לאומי אינו חברה ממשלתית. המדינה קנתה בו את הבעלות כדי למכור אותה ברגע שתוכל, ולא כדי לנהל אותו, ולכן התקינה שיטת מינוי דירקטורים שמנתקת אותו מהמערכת הפוליטית. הממשלה ממנה ועד ציבורי שבראשו שופט, והוא משמש כנציגות של הממשלה למינוי הדירקטורים שמטעמה בבנק. הדירקטוריון חייב לפעול רק לטובת האינטרסים העסקיים של הבנק אשר פועל כחברה עסקית רגילה.

לכן, מבחינה תיאורטית בנק לאומי שייך למדינה, אבל מבחינה מעשית הוא עסק עצמאי שהמדינה תשתדל למכור אותו ברגע שהדבר יתאפשר, כמו שכבר מכרה את כל הבנקים האחרים שנקנו בשנת 1983. ואמנם, מנהלים בלאומי מבטיחים שאין שום הבדל בתחרותיות שלהם וברצון לנצח את בנק הפועלים מבחינת הרווח, הגם שהפועלים הוא בנק בבעלות פרטית ולאומי הוא עדיין בשליטה ממשלתית.

הלאמה על פי אריסון

דוגמה לכך שהבעלות של הממשלה על בנק לאומי אינה מאפשרת לה להתערב בניהולו היא שאינה יכולה להתערב במדיניות העמלות של הבנק. במקרה זה הממשלה פועלת דרך כלים שישימים לכל הבנקים שיש לה: חקיקה בוועדת הכלכלה של הכנסת, הפעלת המפקח על הבנקים וכו'.

הביטוי "הלאמה" מעלה בזיכרוננו את הלאמת החברות ברוסיה הסובייטית. הממשלה לא שילמה עבור המפעלים אלא פשוט השתלטה עליהם בעזרת צו ממשלתי או חוק. המפעלים פעלו לקידום מטרות לאומיות ומנהליהם ופקידיהם מונו על ידי הממשלה. הלאמה אמיתית תמיד מלווה בשליטה של הממשלה בפעולת החברה, וזה לא קורה בבנק לאומי, ולא עתיד לקרות בג'נרל מוטורס. בשני המקרים הממשלה משקיעה כסף כדי למנוע התמוטטות של החברה, ומעוניינת שהחברה תמשיך לפעול לפי עקרונות עסקיים, תשיג רווחיות ותימכר לבעלים פרטיים.

ומה בנוגע להלאמה של בנק הפועלים לפי אריסון? שם אפילו באופן פורמלי אין הלאמה, אלא שימוש יוצא דופן בחריפותו של הרגולטור בסמכותו. ייתכן שאריסון סברה שהביטוי "הלאמה" יפחיד את דעת הקהל הישראלית, ולכן בחרה להשתמש בו. לא ברור אם היא הצליחה להפחיד, אבל לזרוע בלבול היא בוודאי הצליחה.