במת כלכליסט: המלחמה, הכלכלה והחיים

אנשים שיודעים די הרבה כלכלה עשויים להתבלבל מהדיון על ההשפעות השליליות של המלחמה על המשק. במבוא לכלכלה לימדו אותם שמלחמה זה דווקא טוב למשק, אז איך זה יכול להיות שמדברים על פגיעה בצמיחה?

השכל הישר אומר כמובן שמלחמה היא דבר גרוע למשק. המלחמה שורפת גורמי ייצור

אבל, יתעקשו תלמידי הכלכלה וההיסטוריה, לימדתם אותנו שארצות הברית הצליחה לצאת מהשפל הגדול של 1929 אלא רק בזכות מלחמת העולם, שהתחילה עשר שנים מאוחר יותר.

נכון, אבל כדאי לראות גם מה קרה למשתתפות האחרות במלחמת העולם השנייה. יפן וגרמניה נהרסו כליל. בריטניה נכנסה למשבר כלכלי שממנו לא יצאה במשך כמה עשורים. שטחים עצומים של ברית המועצות נהרסו ודור שלם של צעירים נהרג. מיד לאחר המלחמה נכנסה כל אירופה למשבר כלכלי שבו סבלו התושבים מתת־תזונה, שנפתר רק בזכות תוכנית מרשל, שאותה מימנה ארה"ב.

אהבת הפרדוקסים של הכלכלנים

ארה"ב היא היוצאת מן הכלל: כלכלתה נהנתה מהביקוש הגדול למוצריה הצבאיים, אבל מלחמה מעולם לא פקדה את ארה"ב גופא. ארה"ב היתה בית החרושת שייצר כלי מלחמה לכל בעלות הברית: טנקים, משאיות, תותחים ואוניות. יש האומרים שהעוצמה התעשייתית האמריקאית היא אחת הסיבות לניצחון בריה"מ, בריטניה וארה"ב במלחמה.

גם האבידות האמריקאיות במלחמה היו נמוכות באופן יחסי לאוכלוסייתה - כ־0.3%, לעומת 1% בבריטניה, 10% בגרמניה ו־13% (!) בבריה"מ.

ובכל זאת, מדוע מלמדים במבוא לכלכלה שמלחמה טובה למשק? אולי בגלל האהבה של הכלכלנים לפרדוקסים: אם כולם חושבים בכיוון אחד, הכלכלנים ינסו להראות את הצד השני. במודל של קיינס שמלמדים במבוא לכלכלה מראים שאם המשק נתון באבטלה, עלייה בהוצאות הממשלה על ביטחון תביא לידי עלייה בייצור ולכן לידי עלייה בתעסוקה.

מה ששגוי בניתוח הזה הוא שיש רק הסתכלות על צד הביקוש לייצור, ואין הסתכלות על צד הייצור עצמו (צד ההיצע, בניגוד לצד הביקוש). צד הייצור בישראל נפגע במלחמות האחרונות בגלל גיוס המילואים, ובעיקר בגלל הרעשות מהאוויר שפגעו בפעילות הסדירה. בכל הדוגמאות ההיסטוריות - פגעה המלחמה באופן קשה בצד הייצור (כמו הנזק הכלכלי העצום שנגרם לעזה).

המודל פשוט, החיים מורכבים

חלק מהבלבול נובע מההבדל בין מלחמה, שהיא בדרך כלל דבר גרוע, ובין תקציב ביטחון, שכן יכול לתרום למשק בעתות שלום. אמנם הוא מייצר עומס על המשק ומונע השקעות בתשתיות ובחינוך, אך הוא תומך פיתוח טכנולוגי במחשוב ובתקשורת. כך בוודאי בישראל, אך גם כלכלנים אירופיים, שאינם חשודים בהשתייכות לממסד הביטחוני, טוענים שתקציב הביטחון הקטן יחסית הוא אחד הסיבות לפיגור בפריון של אירופה אחרי ארה"ב.

האם בכל זאת נוכל להתנחם בכך שהמלחמה מגדילה את תקציב הביטחון ובכך מזרימה ביקוש למשק, הנחוץ בגלל המיתון האורב לפתחנו? המודל הפשטני של שנה א' כלכלה שוב מתרסק במפגש עם המורכבות של החיים. חלק משמעותי מההוצאות על המלחמה הוא חידוש מלאים (של חיל האוויר, למשל), שרובם נקנה בחו"ל, ולכן אינו בגדר תוספת לביקוש המקומי בישראל.

את המלחמה יש לשפוט במישור המדיני והלאומי. מלחמה קצרה וממוקדת מוגבלת בנזקה הכלכלי, אבל בשום אופן אין תועלת כלכלית ממנה. במקרה זה אנו יכולים לסמוך על חושינו: לא ייתכן שהרס אנושי ופיזי יועיל למשק.