במת כלכליסט: אובמה - רוזוולט או קלינטון
ברק אובמה עדיין לא מציג את הקלפים שיבשרו לעולם, האם מדיניותו הכלכלית תהיה סוציאל דמוקרטית-שמאלית או מרכז-קפיטליסטית? המינוי הצפוי בקרוב של שר אוצר יחשוף את הכיוון
מה תהיה מדיניותו הכלכלית של ברק אובמה? האם בשמאל - מדיניות סוציאל־דמוקרטית שתומכת בהתערבות המדינה במשק, או במרכז, כמו אצל קלינטון? יש אנשים שחושבים שהם יודעים. אני מציע להסתכל על העובדות.
העובדה הראשונה היא התייחסותו של אובמה למשבר בתעשיית הרכב האמריקאית.
קריסה של הענף תהיה הרסנית למשק האמריקאי, בעיקר על רקע העלייה במספר המובטלים באוקטובר ב־240 אלף איש. אובמה מצידו קבע כבר בהצהרת המדיניות הכלכלית הראשונה שלו, כי "ענף הרכב הוא עמוד השדרה של התעשייה באמריקה" ואנשיו עמלים יחד עם חברי הקונגרס במטרה להפנות חלק מחבילת ההצלה של 750 מיליארד דולר לעבר ענף המכוניות.
שובה של הוועדה
אגב, למי שתוהה כיצד תעשיית הרכב האמריקאית שורדת, למרות שהיא מייצרת מכוניות כל כך גרועות (בהשוואה ליפניות ולאירופיות), נתח השוק שלה יורד בהתמדה, והאג"ח שלה נסחר בדירוג זבל, הרי התשובה: זו תעשייה גדולה מכדי להתחסל. היא מייצרת כמות אדירה של מקומות עבודה ולכן מקבלת גיבוי פוליטי עצום, שמאפשר לה להיות לא יעילה ולא איכותית.
מדיניות זו של אובמה - של התערבות לטובת הגנה על מקומות העבודה - אינה מקרית. היא מתאימה למצע הכלכלי של מי שרוצה לחזק את המעמד הבינוני.
אובמה תומך בהגנה על מקומות עבודה, גם על חשבון עקרונות השוק החופשי. הוא רוצה לתקן את הסכם הסחר החופשי עם קנדה ומקסיקו (NAFTA) כדי שייטיב עם העובדים האמריקאיים. אבל אובמה מתרחק אפילו יותר מהעקרונות הקפיטליסטיים: הוא תומך באיגודים המקצועיים ובזכות העובדים להתאגד ולשבות.
עובדה אחרת, שרומזת לכאורה על כיוון יותר מרכזי, היא שרבים מהיועצים של אובמה באים מהאדמיניסטרציה של קלינטון, שיישמה מדיניות של שוק חופשי. חלק מהיועצים הללו מוזכרים כמועמדים לתפקיד הקריטי של שר האוצר. בתקופתו של קלינטון החלה הקטנת הפיקוח על השווקים הפיננסיים, מגמה שנמשכה ביתר שאת בזמנו של בוש.
על יועציו הבולטים של אובמה נמנים רוברט רובין ולארי סאמרס, שהיו שרי אוצר של קלינטון. סאמרס, רובין ואלן גרינספאן היו הצוות שפעל לנטרול המשברים הפיננסיים במקסיקו ובאסיה במחצית השנייה של שנות התשעים. רובין היה שר האוצר, סאמרס היה סגנו וגרינספאן היה נגיד הפדרל ריזרב.
צוות זה זכה בכתבת שער של ה'טיים' לתואר: הוועדה להצלת העולם. המדיניות שנקטו, יחד עם קרן המטבע, הייתה לפי המדיניות השמרנית המקובלת בוושינגטון והיא זכתה לביקורת מכלכלנים אחרים (בהם חתן פרס נובל לכלכלה, ג'וזף שטיגליץ) כמונעת על ידי האינטרסים של התעשייה הפיננסית האמריקאית.
בחזרה לשנות ה־30
בשלב זה קשה עדיין לזהות לאן מועדות פניו של אובמה. המצע שלו ופעולתו הראשונה הם סוציאל־דמוקרטיים, אבל הוא מוקף ביועצים הרבה יותר קפיטליסטיים. בשנות השלושים, בימי המשבר הגדול, הוביל הנשיא פרנקלין רוזוולט להרחבה גדולה של תפקיד המדינה. גם אובמה יתמודד עכשיו עם משבר גדול. האם יהיה רוזוולט? נותר עכשיו להמתין להחלטה המשמעותית הקרובה שלו - מינוי שר אוצר. אולי המינוי יגלה לנו על המשך דרכו, יותר מאשר מצעי בחירות.
הכותב הוא פרופ' לכלכלה באוניברסיטת בן־גוריון, עמית בכיר במכון ון ליר בירושלים ולשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל
