במת כלכליסט: זמנים קשים לפנינו

האם עלינו להיות מודאגים מהמשבר הפיננסי האמריקאי? האם יופיעו גם אצלנו בבנקים תורים של בעלי פיקדונות שמנסים להציל את כספם לפני שהבנק יפשוט רגל? הלוא חוזרים ומסבירים לנו שכלכלת ישראל עברה גלובליזציה, ולכן מה שקורה שם צריך להשפיע עלינו כאן.

כדאי לנשום עמוק, לספור

אין השפעה ישירה על מערכת הבנקאות בישראל

משבר נוהג להתגלגל בצורה שאינה צפויה. אפילו חברות הענק הממשלתיות, פאני מיי ופרדי מק, שעוסקות במשכנתאות מהאיכות הגבוהה ביותר (פריים) גם הן נפגעו, ונאלצו לקבל סיוע חירום מהממשל. בנק משכנתאות אחד, אינדימאק, פשט רגל לאחרונה, וזה עורר חששות אצל מפקידים רבים. הגיעו הדברים עד כדי כך שכדי להקטין את הפאניקה בוש נאלץ להזכיר לאזרחיו שהפיקדונות בבנקים מבוטחים על ידי סוכנות פדרלית (FDIC) עד תקרה של 100 אלף דולר כבר מ-1933.

אבל כל זה אינו משפיע במישרין על המערכת הבנקאית הישראלית. אין שום סיבה לעמוד בתור באחד הבנקים ולהוציא משם את הפיקדונות. הקשר של הבנקים שלנו למערכת הפיננסית האמריקאית הוא לא עד כדי כך צמוד, עיקר עסקיהם הוא בישראל. הצצה מהירה בדו"חות הכספיים של שני הבנקים הגדולים מראה שהם אמנם פועלים לגיוון פעילותם בחו"ל - הם קונים בנקים זרים, מלווים לישראלים שבונים בחו"ל, יש להם זה שנים סניפים בניו יורק ובאירופה - אבל הם יודעים שהעיקר הוא כאן.

התוכנית האסטרטגית של בנק הפועלים מציגה כיעד להגיע ל-30% מפעילותו מחוץ לישראל, לא יותר. כיון שכך, אפילו ההפסד הצורב שרשם בנק הפועלים על השקעתו ב-MBS, העומד על 3.54 מיליארד שקל, אינו מאיים על יציבותו הפיננסית. בנק לאומי, שהיה שמרני יותר, השקיע רק ב-MBS של גופים ממשלתיים כמו פאני מיי (97% מהשקעותיו), ולכן אינו צפוי להפסד ממשי.

שוקי המניות עברו תהליך של אינטגרציה

אם כל זה נכון, היכן בכל זאת מתבטאת הגלובליזציה בשוקי הכספים? שוקי המניות הם אלה שעברו ב-20 השנים האחרונות תהליך של אינטגרציה, כי משקיעים רבים מפזרים את השקעתם בין כל השווקים בעולם - כמו קרן הפנסיה של ממשלת נורבגיה, שהחליטה לאחרונה להשקיע חצי מיליארד יורו בישראל. באופן מעט פשטני, כשם שעליית מחיר הנפט בניו יורק מעלה את מחירו בלונדון, גם עליית מדד המניות בניו יורק מביאה לעלייתו בלונדון ובתל אביב. סיבת היסוד היא שיש מספיק גורמים שקונים נפט ומניות בכל העולם. מעבר לכך, חלק מהחברות שנסחרות בתל אביב נסחרות גם בניו יורק או בלונדון.

מי שיסתכל בדו"חות הרבעוניים של קופת הגמל או של קרן הפנסיה שלו יראה את תוצאות הקשר הזה. הנפילה בבורסות העולם מתבטאת גם כאן. אני לא מציע להיבהל מהדו"חות הרבעוניים: השקעה פנסיונית היא ארוכת טווח, ובסופו של דבר המניות מתאוששות.

האם הבנקים יכולים אם כך להירגע? ממש לא. כלכלת ישראל מחוברת בטבורה לכלכלת העולם, ועכשיו מתחילים בישראל סימני ההאטה הכלכלית. בתקופת האטה כלכלית יותר עסקים ומשקי בית נתקלים בקשיים לעמוד בהלוואותיהם לבנקים. הזמן הקשה עוד לפנינו.

הכותב הוא פרופ' לכלכלה באוניברסיטת בן גוריון, עמית בכיר במכון ון ליר בירושלים ולשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל