במת כלכליסט: אין קשר בין מס הכנסה נמוך וצמיחה

אין מה להיות מופתעים מהצעת משרד האוצר לחסל את קרנות ההשתלמות ולהשתמש ב־2.2 מיליארד שקל בשנה שייחסכו כדי להוריד את שיעורי המס. האוצר מאוד עקבי בדעותיו ובאמונותיו, וגם אם העובדים בו מתחלפים, לפיד הדעות והאמונה עובר מדור לדור. אמונת יסוד כזו היא שהורדת מסים מייצרת צמיחה.

אני עצמי נתקלתי באמונה זו לראשונה בסוף 2001, בדיונים אצל שר האוצר אז, סילבן שלום, בתחילת המיתון הקודם. מיתון תמיד משפיע לרעה על קופת המדינה, כי הירידה בפעילות גורמת לירידה בגביית המסים, והשר שאל מה עושים. שני מנכ"לי אוצר לשעבר שהיו בדיון - שעשו קריירה מרשימה בסקטור העסקי - המליצו להוריד את שיעורי המסים, וכך להגדיל את הצמיחה ולהתגבר על המיתון. החשב הכללי ניר גלעד כמעט התפלץ: הקופה מתרוקנת, ואלה מציעים להוריד מסים! בסופו של דבר החליט השר לפי השכל הישר, והמסים לא הורדו.

אין קשר בין מס הכנסה נמוך וצמיחה

לכאורה הצמיחה החזקה של ארבע השנים האחרונות מחזקת את טענת האוצר. הרי המסים ירדו והצמיחה עלתה. בנימין נתניהו מתייחס למדיניות זו, שהובילה את היציאה של המשק ממיתון. אבל עוד דברים קרו בתקופה זו: הפסקת האינתיפאדה וההתאוששות הכלכלית העולמית. אמנם אלה הם הגורמים האחראים לפחות לשני שלישים מהצמיחה בשנים האחרונות, לפי מחקר של מנהלת מחלקת המחקר של בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג, והמשנה שלה ד"ר מישל סטרבצ'ינסקי.

יתרה מזו, הצמיחה אינה כה מרשימה. כלכלה שיוצאת ממיתון עמוק כמו זה של 2004–2002 צומחת מהר כדי לפצות עליו, ולכן נחוצה פרספקטיבה ארוכה יותר. פרופ' נתן זוסמן ואני חקרנו את צמיחת המשק הישראלי לעומת ארצות באירופה ב־25 השנים האחרונות, ומצאנו שהתוצר לעובד צמח בישראל בשנים אלו פחות מאשר ברוב ארצות המחקר. כלומר בהשוואה הבינלאומית אנחנו דורכים במקום או נסוגים.

ואמנם התאוריה הכלכלית והממצאים המחקריים אינם מעלים קשר בין מס הכנסה נמוך וצמיחה. כמו שכותב ב"מדריך לצמיחה" ויליאם איסטרלי, פרופסור לכלכלה ב־NYU: "הספרות המקצועית השקיעה מאמץ רב במועמד המתבקש ביותר למדיניות המשפיעה על צמיחה - שיעורי המס. אולם הספרות ככלל לא הצליחה למצוא קשר בין מס הכנסה או תוצר וצמיחה כלכלית". גם במחקר שבו השתתפתי, שהוזכר לעיל, נמצא שאחוז המס בתוצר אינו משפיע על הצמיחה.

המעניין הוא ששיעור מס החברות בהחלט משפיע. בשבדיה, אחת הארצות במדגם, יש היקף מיסוי גבוה, ששיעור מס החברות בו נמוך. ההצעה של האוצר להפחית את מס החברות היא בפירוש טובה, אבל אין צורך להוריד גם את מס ההכנסה.

מול נזקי המיסוי עומדת התועלת מפעולות הממשלה

האם המיסוי על הכנסה אישית אינו מפריע לפעילות הכלכלית? בוודאי שכן, אבל מול נזקי המיסוי, שאינם כה גדולים, עומדת התועלת מפעולת הממשלה (כן, תתפלאו!). הממשלה עושה פעולות לשפר את היעילות הכלכלית: היא דואגת לתשתיות של חשמל, מים, תחבורה, בריאות וחינוך. זהו הבסיס למשק מודרני, וזה עולה כסף. אפילו בנק ישראל, שתמך בעקביות בהורדת מס הכנסה, שינה עמדה: בדו"ח 2007 מצוין ששיעור מס הכנסה בישראל דומה לממוצע של הארצות המתפתחות - ואפשר להפסיק להוריד מסים.

ומה בנוגע לקרנות ההשתלמות, האם יש הצדקה לקיומן? סוד גלוי וידוע הוא שבכל העולם מנסות הרשויות לעודד חיסכון, ומוכנות לשלם בהנחות מס לחוסכים, אבל לעתים קרובות הטבות המס אינן מצליחות לעודד את החיסכון. אצלנו יש מערכת עובדת שצברה 60 מיליארד שקל. למה לקלקל אותה? כפי שאומר השכל הישר במסורת דוברת האנגלית: If it's ain't broke, why fix it?

הכותב הוא פרופ' לכלכלה באוניברסיטת בן־גוריון, עמית בכיר במכון ון ליר ולשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל