סין משקיעה מאות מיליארדים במו"פ, וביידן מנסה לתאם פעילות מקבילה במערב
הוצאות המחקר ופיתוח של סין זינקו ב-2020 ב-10.3% לכ-378 מיליארד דולר, ואילו ארה"ב השקיעה אשתקד במו"פ 134 מיליארד דולר; לפיכך ביידן מבקש לקדם את הנושא בשיתוף מדינות מהמערב כולל ישראל, שנלקחת בחשבון בעיקר בתחום הבינה המלאכותית
- "אסור שסין תעקוף אותנו": ביידן מקים גוף לבדיקת המחסור בשבבים
- מחקר: ארה"ב עלולה להפסיד טריליון דולר במקרה של הידרדרות היחסים עם סין
- עקפה את ארה"ב: סין היא שותפת הסחר המרכזית של האיחוד האירופי
כ-457 אלף פרויקטים מומנו על ידי הקרן הלאומית הסינית למדעי הטבע - גוף המיועד לקדם מו"פ בתחומי המדע והטכנולוגיה. התוצאה היא כ-3.6 מיליון פטנטים שנרשמו, עלייה של 40% ביחס ל-2019.
לשם השוואה, בארה"ב היקף ההשקעה במו"פ הגיע לכ-134 מיליארד דולר ב-2020 לפי נתוני איגוד המדענים האמריקאים. בבריטניה מדובר בנתון עוד יותר נמוך שעומד על כ-16 מיליארד דולר ב-2020. אבל ממשלתו של בוריס ג'ונסון כבר הודיעה שהיא מתכננת להכפיל אותו עד 2025-2024.
נשיא סין שי ג'ינפינג צילום: בלומברג
מה ביידן עומד לעשות?
הנתונים פורסמו ע"י השלטון הסיני הקומוניסטי, עם זאת סביר להניח שהמספרים האמיתיים לא מאוד רחוקים. בייג'ינג זקוקה כעת לקדם את הפיתוחים שיאפשרו לה להגיע לעצמאות טכנולוגית בהקדם, תוצאה של מלחמת הסחר בינה לבין וושינגטון. בשלב הנוכחי לא נראה שהנשיא האמריקאי ג'ו ביידן מתכוון לעשות את החיים קלים יותר לסינים מאשר קודמו, דונלד טראמפ.
אבל שלא כמו טראמפ, ביידן לא מתכנן לצאת למלחמה ללא הכנה מוקדמת. היוזמה האחרונה שלו היא לנסות ולייצר קבוצות עבודה בינלאומיות ביחד עם בנות בריתה של ארה"ב. אלה יוכלו לקדם מו"פ בהיקפים גדולים יותר מאשר כל מדינה בנפרד. שילוב הכוחות מאפשר גם להגדיל את היקפי ההשקעות בעשרות המונים ולעקוף בקלות את הסכומים שסין מפזרת על מו''פ.
נישא ארה"ב ג'ון ביידן צילום: איי פי זאת ועוד, ביידן כבר החל לקדם את הנושא ובסביבתו נוטים לבנות קבוצות של מדינות בין היתר בהתאם להתמחויות של כל מדינה. כך למשל ישראל נלקחת בחשבון בעיקר בתחום הבינה המלאכותית. מדובר במה שבכיר בממשל כינה "גישה מודולרית". זו תכלול בכל קבוצה נציגות של לפחות חלק ממדינות ה-G7 (קנדה, צרפת, איטליה, גרמניה, יפן, ארה"ב, בריטניה), ובין המדינות שנלקחו בחשבון ניתן לציין מעבר לישראל את הודו או אוסטרליה.
בסביבת ביידן מכנים זאת Democracy 10 או Tech 10. עם זאת אחת הדאגות העיקריות הוא בסרבול שעלול להתלוות בקבוצות עבודה כל כך גדולות. לא ברור אם ביידן יקדם הקמה של גוף בינלאומי חדש שישמש לתיאום בין המדינות. יכול מאוד להיות שיעדיף להשתמש במוסדות קיימים, גם אם חלקם עשויים להיות לא מותאמים למשימה החדשה.
בשלב הנוכחי תעשיית השבבים תהיה כנראה בראש הרשימה. סין אמנם רחוקה מעצמאות טכנולוגית בתחום, והיא עדיין מייבאת כ-80% מהשבבים שהיא זקוקה, אבל הסינים כבר הוכיחו שהם לא בוחלים בשום אמצעי כדי לקדם את המטרות של הממשלה. למרות שהמדינה עדיין מפגרת יחסית בתחום אחרי המדינות המערביות, היא מסוגלת לממן הקמה של מערך פיתוח וייצור שבבים ואת מה שהיא לא תצליח לפתח היא כנראה תשיג בדרכים אחרות. זו לא תהיה הפעם הראשונה שזה קורה וזו אחת הבעיות של ארה"ב עימה.
