הקברניט
מארב בשחקים: כך למדה ברית המועצות לפחד מחיל האוויר הישראלי
ב-1970 קיבלה מצרים סיוע צבאי ישיר מבריה"מ, בדמות טילים ומטוסים מתקדמים, שהופעלו בידי הצוותים הטובים ביותר של רוסיה. גולדה מאיר שאפה להימנע ממלחמת עולם שלישית, אך לאחר התגרויות נאלצה להגיב. התוצאה: מבצע אווירי מדהים שבסופו קיבלו הרוסים שיעור מהמם בצניעות
שלום, כאן הקברניט; המתח בין ישראל ורוסיה תלוי באוויר בשנים האחרונות, על רקע פעילותנו הממושכת בשמי סוריה שאף הובילה להפלת מטוס צבאי רוסי ב-2018. כולי תקווה שלא יגיע לכדי חילופי אש בין רוסיה וישראל; גם כי גזרת הצפון נפיצה דיה גם כך ולא חסרות לנו צרות בינלאומיות - וגם כי פשוט חבל על הטייסים של פוטין. רוסיה יודעת טוב מאוד למה עדיף שלא להסתבך עם צה"ל וחיל האוויר שלו - והיום אספר לכם איך למדה זאת עוד לפני 50 שנה, בשיעור שעלה לה בדם.
- קליעי הקסם: כך שינה טיל הסיידוויינדר את הלוחמה האווירית
- גיבורים מתים בסתר: קרבות האוויר הסודיים של המלחמה הקרה
- כחול לבן עם מבטא צרפתי: 60 שנה למטוס הפוגה בישראל
בימי מלחמת ההתשה התקשתה מצרים להתמודד עם חיל האוויר הישראלי, שתקף בתוך השטח שלה; פאנטומים וסקייהוקים חצו את סיני בניחותא, והפציצו תשתיות נ"מ, גילוי, מחסני נשק ועוד - בתגובה לאש ארטילרית של מצרים על קו מוצבי התעלה. השלטון המצרי, שגאוותו נרמסה עד עפר עוד במלחמת ששת הימים, פנה לעזרת בריה"מ וקיווה לטוב.
פאנטומים מעל מצרים צילום: NARA
והטוב הגיע: בינואר 1970 חזר נשיא מצרים, גמאל עבד אל-נאצר, מביקור במוסקבה עם חיוך ענק מתחת לשפם: הסובייטים הסכימו לסייע לו באופן ישיר - ולשלוח כוחות צבא מובחרים, שיעזרו לקצוץ את כנפי חיל האוויר הישראלי.
הסיוע היה סודי ביותר, אך נחשף בשל היקפו העצום ועבודתם המעולה של להק המודיעין בחיל האוויר ואמ"ן. אלפי חיילים סובייטים הגיעו למצרים, ביחד עם סוללות טילי נ"מ מתקדמות מדגם S75 (שמוכרות יותר בתור SA2) ומספר טייסות מיג 21MF.
חזקים ביחד. נאצר ומנהיג ברית המועצות, ניקיטה חרושצ'וב צילום: (ITAR-TASS (Vasily Yegorov
הסובייטים לא עשו זאת מטוב ליבם: היתה זו הזדמנות פז לבחון בשטח את יכולותיה מול הציוד האמריקאי שקיבלה ישראל. הם גם לא עשו זאת בשמחה. למעשה, בריה"מ כעסה מאוד על המצרים; היא העבירה להם מטוסי קרב מודרניים ומתקדמים, סייעה להם בהכשרות ובאימונים - והתקשתה להבין איך יתכן שפעם אחר פעם מנצחת אותם ישראל באוויר.
בעוד הבכירים ברוסיה שמרו על ארשת פנים דיפלומטית, קצינים שהיו במגע קבוע עם חיל האוויר המצרי פשוט יישרו מבט וטענו שלמצרים יש טייסים מחורבנים. מדובר בעלבון איום ונורא, שגרם לחיל המצרי לתעב את פטרוניו הסובייטים. לרוב, נוהגים טייסי קרב בצניעות, ביודעם כמה איומה וכאוטית היא המלחמה באוויר. אך לפי עדויות ממצרים, סברו טייסי ברית המועצות שיש בכוחם להצליח היכן שנכשלו המקומיים - ולהכות בישראלים החצופים האלה.
מיג 21 צילום: שאטרסטוק
היוהרה הרוסית התבטאה בשטח: סוללות הטילים ירו על מטוסי חיל האוויר ואף הועברו לחזית, היכן שביכולתן לאיים על כוחותינו בטווח גדול יותר.
בחוכמתה, הבינה ראש הממשלה גולדה מאיר שיש פה משבר בינלאומי שיוכל בקלות להצית מלחמת עולם שלישית; ארה"ב תקפה את וייטנאם וסבלה ממחאה מבית, בין היתר משום שהציבור התקשה להבין מה יש לצבא שלה לחפש באיזה ג'ונגל בדרום מזרח אסיה. ואולם, כניסה סובייטית למזרח התיכון, כל כך קרוב לאירופה, זה משהו שהרבה יותר קל לתקשר, וליצור כך לכידות לאומית. הדרך למלחמה גרעינית נראית קצרה מאי פעם.
שאפה להימנע ממלחמת עולם. מאיר צילום: Wikimedia
מה עשתה גולדה? הורתה לצה"ל לא להתעסק עם הרוסים, על אף ההתגרויות שלהם. מה עשו הרוסים? אמרו "יה, איזה יופי" והחריפו את ההתגרויות: מטוסי מיג 21 אף רדפו אחר מטוסי תקיפה ישראלים אל תוך שטחנו, ויחידת ההאזנות של חיל האוויר דיווחה שהסובייטים מביעים ביטחון עצמי מסחרר.
בעיניהם, ישראל פשוט מפחדת להתקרב. בלית ברירה, הורתה גולדה על פעולת תגמול. ולא סתם אחת, כי אם מבצע שיגרום לרוסים להבין עם מי יש להם עסק. ולא סתם מבצע, כי אם אחד המארבים האוויריים הכי מתוחכמים שנעשו.
סוללת טילי S75. האלמנט במרכז הוא מכ"מ, סביבו מחפורות למשגרי טילים צילום: Wikipedia
רגע, מה זה בכלל מארב אווירי? בעולם בו יש מכ"מים, מה אמורים מטוסי קרב לעשות, להתחבא מאחורי ענן? ובכן, מארב אווירי הוא טקטיקת קרב מאוד מסובכת שנשענת על המכ"מים עצמם, ומצריכה המון מודיעין, יכולות טכנולוגיות וטייסים מדהימים. לצה"ל היה את כל אלה במלאי, ומבצע "רימון 20" יצא לדרך.
ה-30 ביולי 1970 החל כעוד יום רגיל מבחינת מפעילי מערך הגילוי במצרים, סובייטים ומקומיים כאחד: נקודות קטנות הופיעו על המסכים, והחלו להתקדם מסיני הישראלית לעבר תעלת סואץ. קצב התנועה והגובה הראה דפוס שקל לזהות - מבנה של מטוסי תקיפה ישראלים, כנראה מדגם סקייהוק, שנמצא בדרכו לתקיפת סוללות ארטילריה בשטח מצרים. מאחוריהם הופיעו עוד שתי נקודות, מהירות יותר: זוג מטוסי מיראז' או נשר, שיצלמו את המטרות לצורך הערכת נזקי התקיפה.
באים, תוקפים, הולכים. סקייהוקים של חיל האוויר צילום: בטאון חיל האוויר
מה רגיל בזה? ובכן, מתקפות כאלה יצאו לפועל בערך פעם בשבוע-שבועיים, והנה צצה הזדמנות סובייטית להראות לישראלים האלה מי פה בעל הבית. הכוחות הרוסים הזניקו שני מבנים של מיג 21MF - האחד לקראת מטוסי התקיפה והשני אל מטוסי הצילום, כדי לתפוס את המטרות הקלות.
מטוסי מיג 21 ממריאים צילום: beyond russia, sputnik
וכשהתקרבו המיגים, קרו שלושה דברים מפתיעים מאוד: הראשון הוא ששני מטוסי הצילום היו בעצם ארבעה; הם טסו במתאר שמתאים למשימת צילום, אך כה קרובים זה לזה, שבמכ"מ הם נראו כצמד.
השני הוא שמטוסי התקיפה אמנם טסו במהירות, גובה וצורה של מטוסי סקייהוק, אך למעשה היו אלה פאנטומים רבי עוצמה שעמוסים בטילי אוויר-אוויר. והטייסים שלהם פתחו את המבער האחורי, טיפסו במהירות לגובה רב ואז צללו לעבר המיגים.
פאנטומים של חיל האוויר צילום: אתר חיל האוויר הישראלי
השלישי הוא שרביעיית מיראז'ים נוספת, שחמקה מהמכ"מ הקרקעי בזכות לוחמה אלקטרונית, צצה משום וצמצמה מרחק במהירות. אבל ההפתעה הכי גדולה לא היתה קשורה בכלל למטוסי קרב, אלא למטוס שמנמן ואיטי ששייט הרחק משם.
מיראז' ישראלי באוויר צילום: אתר חיל האוויר הישראלי
היה זה מטוס סטרטוקרוזר מגודל, במשימה מיוחדת: על סיפונו מערכות תקשורת ואנשי יחידת "מסרגה" של אמ"ן, שהתמחתה בהאזנות ופענוח פעילות הסובייטים במזרח התיכון. הם חסמו רשתות תקשורת של הרוסים עד כדי כך שטייסי בריה"מ לא ידעו בכלל כמה אויבים ניצבים מולם, והיכן. בנוסף, דיווחו לחיל האוויר בדיוק מתי ממריאים מטוסי האויב.
טייסי ברית המועצות מצאו את עצמם מוקפים מכל הכיוונים, ומיסוך קשר לא איפשר להם לקבל הכוונה מהקרקע - שיטת העבודה המועדפת עליהם. קציני הבקרה הקרקעית היו בפאניקה; לאן נעלמו המטוסים שלהם? מדוע אף אחד לא עונה? האם יתכן שישראל כבר קצרה את כולם? קרב אוויר מסחרר עמד להתחיל.
מטוס ישראלי בתמרון, משמאלו מיג 21 צילום: sabutnik
השמיים היו מלאים במטוסים: 14 פאנטומים ומיראז'ים, ומולם 24 מיגים - חלקם מהמבנים שנפלו למלכודת, ואחרים שהוזנקו כדי לתגבר אותם.
הקרב עצמו היה קצר ואכזרי: חמישה מיגים סובייטיים נקצרו בתותחי המיראז' או בטילי הפאנטום, ורק שלושה מהטייסים שרדו את הפגיעות ונטשו. מיראז' אחד נפגע מטיל רוסי, אך הצליח לשוב בשלום לבסיס. מיגים נוספים שהוקפצו כתגבורת לא מצאו מטרות ופשוט הסתובבו אבודים בשמיים.
מיג 21 מושמד, דרך כוונת של מטוס ישראלי צילום: Kejixun
הניצחון היה מוחלט, וניצולי הקרב חזרו לבסיסים במצרים כשהם המומים ומבוהלים. לאף טייס לא היה מושג איך הצליחו הישראלים להופיע משום מקום, ולאף גנרל לא היה הסבר. לאחר התייעצות עם מוסקבה, הגיע פאבל קוטאחוב, מפקד חיל האוויר האדום לשטח, ראה את הבלאגן ומיד פקד על טייסיו לשמור בסוד את הקרב ותוצאותיו.
קרב אוויר (אילוסטרציה) צילום: ADV,ZM,USAF,obretix
שמונה שנים לאחר מכן פרסם רמטכ"ל צבא מצרים, סאעד אל-שאדלי, את ספרו "חציית התעלה". נכתב בו הצד המצרי של הסיפור הזה: המצרים שמחו על התבוסה הסובייטית; כן, גם הם נחלו מפלה, מערכי הגילוי שלהם כשלו והם היו המומים לא פחות מהרוסים.
אבל טייסי בריה"מ הפסיקו לזלזל בהם, והבינו שהאויב הישראלי הוא או חכם מדי, או משוגע מדי, או שניהם גם יחד.
קיבלו שיעור בצניעות. מדריכים רוסים ומטוסם צילום: airforce.ru
מאז מבצע רימון 20, הפסיקו הרוסים להתגרות בחיל האוויר הישראלי, והבינו שהזירה הזאת נפיצה מדי ועדיף לא להתערב בה ישירות. בשנים שלאחר מכן הלך והצטמצם חיל המשלוח, עד שנותרו ממנו רק צוותי יועצים - צוותים שעזבו את המזרח התיכון ערב מלחמת יום הכיפורים.
מה כל כך הפחיד את הרוסים? הם איבדו שישה מטוסים (מהם אחד שנפל בתאונה בדרכו לנחיתה) - לא נכס אסטרטגי עבור מעצמה שמחזיקה אלפי מיגים, ובאותה מידה היתה יכולה להזניק בפעם הבאה גם חמישים מטוסים או יותר. וההונאה של כוחותינו עבדה עליהם - אך ספק אם תעבוד שנית; היא התבססה על רשת קשר ספציפית, שלאחר חשיפת הפריצה אליה, הוחלפה.
המסר עבר: אל תתעסקו עם ישראל צילום: אתר חיל האוויר
לא, הסיבה טמונה במה שעשו צוותי ההאזנות: אם הצליחו לפרוץ לרשת קשר מסווגת עד לרמה שאיפשרה הטעיות בתוכה, אין ספק שיש לישראלים האלה גישה להרבה מודיעין רגיש. ומי יודע האם הרשת שנפרצה היא אחת משתיים, אחת מחמש או אחת מעשרים שכבר מנוטרות בידי צה"ל. כמה זמן הן מנוטרות? באיזו שיטה? אם הישראלים הקריבו את הרשת הספציפית בה השתמשו, האם היא זניחה מבחינתם? אולי יש להם גישה לרשתות מסוכנות באמת?
והרוסים פחדו שהמידע הזה יועבר לידי ארה"ב, שתוכל ליישם אותו בקנה מידה עולמי, מה שיחייב אותם להחליף את כל תורת התקשורת הצבאית שלהם - ויגביל את היכולת של בריה"מ להפגין כוח, ולתפעל את צבאה ביעילות. הטייסים של צה"ל טובים, אפילו מעולים - אך המודיעין של צה"ל פשוט מפלצתי. וכשאתה פועל בסמוך לתשתיות מודיעין כאלה, אתה מסכן את עצמך בכל מקום.
בשורה התחתונה, מבצע רימון 20 הוכתר כהצלחה מסחררת, ויכול להיות שמנע מלחמה מסוכנת מאוד במחיר של שישה מיגים בלבד. כיום נמצאים הרוסים במזה"ת מסיבות אחרות, ומשתדלים להימנע מתקריות עם חיל האוויר הישראלי (על הסיכונים שעולים מכך אספר לכם בפעם אחרת). טיסה נעימה!
