סודות הטיסה
טסים ובוכים: למה אנחנו רגשניים במטוס?
נוסעים רבים מגיבים בצורה לא שגרתית לגירויים רגשיים בזמן הטיסה - בוכים מסרטים, מתאהבים בשכניהם למושב או מגיבים באלימות על שטויות. האשם אינו בחוויית הטיסה - כי אם בדבר משונה שנגרם למוח
- מדוע לא יושבים במטוס נגד כיוון התנועה, למרות שזה מציל חיים?
- האם ישיבה בתנוחת החירום במטוס באמת מצילה חיים במקרי התרסקות?
- למה מטוסי נוסעים טסים כל כך גבוה?
קל לטעות ולחשוב שזה רק בגלל העובדה שחוויית הטיסה אינה דבר טבעי עבורנו - ושעל אף שנסיעה במכונית היא מסוכנת בהרבה, מקנן בנו תמיד הפחד מפני תאונה כשאנחנו במטוס. יש לכך השפעה על מצבנו הנפשי - גם אם אינה מורגשת כל עוד לא קורה משהו מעצבן או בעייתי בזמן הטיסה.
ואולם, הטיסה עצמה שמה את האדם במצב פיזיולוגי שמשפיע על המוח עצמו - וגורר התנהגות רגשית לא שגרתית: אצל חלק מהאנשים, צפייה בסרט עצוב בטיסה תגרום לבכי - גם אם אינם בוכים מסרטים בדרך כלל; אצל אחרים, תיווצר פתיחות רגשית לא שגרתית - מה שיוביל לניהול שיחות נפש ארוכות עם שכניהם למושב (ולפעמים, גם להיווצרות חברויות ואף רומנים); ואצל קומץ מעצבן - תיווצר תגובה אלימה ואגרסיבית לסוגיות זניחות, כפי שאפשר לראות מדי פעם בתיעודי וידאו.
מה גורם למוח להגיב אחרת לסביבה כאשר אנו נמצאים בגובה 30 אלף רגל? האשם הוא בתא הנוסעים עצמו: בגלל שהאוויר דל בחמצן בגובה רב, מתבצע דיחוס של האוויר בתא, כלומר יצירת אוויר בעושר חמצן ובלחץ שמאפשרים נשימה תקינה.
ועדיין, הדיחוס אינו משתווה באופן מושלם למצב האוויר על הקרקע, כך שהמוח מקבל קצת פחות חמצן מהרגיל במשך שעות. מסיבה זו, התגובה הפיזיולוגית היא עייפות, חולשה ואצל חלק מהאנשים - גם גליצ'ים רגשיים, קצת כמו טלפונים סלולריים כשהסוללה על פחות מ-2%. האוויר בתא גם יבש מאוד והטמפרטורה נמוכה יחסית, מה שמוסיף במעט לתחושת המועקה הגופנית.
מה אפשר לעשות בעניין? פשוט להיות מודעים לכך שהגוף נתון במצב לא רגיל ולכן גם התגובות הרגשיות שלנו מועצמות לפעמים. זיכרו זאת בפעם הבאה שתרצו להתפרץ על נוסע או דיילת - ובמקום, פשוט צפו בסרט מצחיק (כן, גם מה שמצחיק מקבל שדרוג כשהמוח קצת רעב לחמצן).