עמק הסיליקון הסיני: החיקוי עולה על המקור

הגאון מול המאסטר - כך מסבירה הסופרת האמריקאית ממוצא סיני גיש ז'ן את ההבדל בין הגדרות ההישג האישי האולטימטיבי של תרבויות המערב והמזרח. בראיון שהעניקה על רקע פרסום ספרה "הנערה במסוע המטען", העוסק בפערים בין תפיסת העצמי והחברה בשתי התרבויות, טענה ז'ן כי הבדל זה אחראי להבדלים בתפיסות החינוכיות, התרבותיות והטכנולוגיות משני צדי הגלובוס.

לדבריה, בתרבות המערב גאון הוא התואר האלטימטיבי שניתן להעניק לאדם, כזה שמוצמד תדיר לשמו של סטיב ג'ובס, ושמשמעותו היא אדם בעל חשיבה מקורית כל כך עד שהוא יוצר דברים כמעט יש מאין. לעומת זאת במזרח התואר העליון הוא המאסטר, שמוענק לאדם שהקדיש את חייו ללמידת כישורים מסוימים עד שהביא אותם לדרגה חדשה של אמנות.

איור: ערן מנדל

הפער בין גישות אלו ניכר היטב כשרואים את הבוז היחסי שבו אמריקה והמערב מביטים על ענקיות הטכנולוגיה הסיניות, שבמקום לפתח מוצרים חדשים מחקות את הקיים, לעתים רבות כדי להפוך אותו לזול והמוני יותר. אך הבדל תרבותי זה הוא גם מה שמקשה על החברות המערביות לחדור לשוק הסיני העצום. ביטוי בולט לכך הוא ההפסד הצורב של אמזון במלחמתה מול עליבאבא המקומית. ב-2016 חלשה עליבאבא על 47% משוק הקמעונאות בסין בעוד אמזון החזיקה רק ב-1.3% ממנו.

לטענת אנליסטים, הסיבה המרכזית לקשיים אינה התמודדות עם החוקים הנוקשים של המשטר הסיני אלא דווקא התחרות המקומית, לא מעט בגלל ההבדלים בין הרגלי הצרכנים.

דוגמה בולטת לכך היא הבדלי הגישה בנוגע למועדון לקוחות. מועדון הפריים שאמזון גובה מחבריו 99 דולר בשנה תמורת הטבות ומשלוחי חינם הוא הצלחה מסחררת בארה"ב. בה בשעה בסין, גם תג מחיר מופחת של 30 דולר לא מצא לשירות מנויים. עליבאבא לעומת זאת מעניקה הנחות גורפות ונוחלת הצלחה גדולה. יש לה תוכנית מנויים, אבל היא חינמית וקושרת בין הטבות ומספר רכישות. אמזון רוצה לגרום למנוייה לחוש מיוחדים ומיוחסים כשלמעשה הם כמו כל אדם אחר שמוכן לשלם 99 דולר בשנה. אצל קהל המשתמשים הסיני, שלא מקדש אינדיווידואליות, שיטת שיווק כזו פשוט לא עובדת.

מימין: מייסד טנסנט מא האוטנג ומייסד עליבאבא ג'ק מא צילום: רויטרס, בלומברג

התחרות על עמק הסיליקון הבא גוברת משנה לשנה, אבל בכל הקשור לקנה מידה, סין היא כרגע המתמודדת העיקרית על התואר בפער ניכר. גודלו העצום של השוק הסיני כבר הצמיח שתי ענקיות - עליבאבא וטנסנט - שהצטרפו השנה למועדון האקסלוסיבי של חברות טכנולוגיה עם שווי של יותר מ־400 מיליארד דולר. שתיהן לא המציאו את הגלגל, אבל כנראה מעט שיפרו אותו.

בשעה שאמזון משתרכת מאחורי עליבאבא, טנסנט מזנבת בפייסבוק. אפליקציית וויצ'ט (WeChat) של החברה אוחזת ב-960 מיליון משתמשים וקרובה להפוך לרשת החברתית היחידה נוסף על פייסבוק שמחזיקה ביותר ממיליארד משתמשים. בדרך היא הקדימה את פייסבוק, ווטסאפ וסנאפצ'ט במספר פיתוחים באפליקציה שלה, כמו שימוש בקודי QR ושילוב כתבות מובנות. הודות ל-700 מיליון משתמשי האינטרנט בסין, שמבזבזים יותר כסף באינטרנט ממקביליהם האמריקאיים, צמחו הכנסות טנסנט ועליבאבא ב-50% ברבעון האחרון ביחס לתקופה המקבילה אשתקד - שיעורי צמיחה שענקיות המערב יכולות רק לחלום עליהם.

מטה עליבאבא בסין צילום: בלומברג

ניסיונות הנגד של הענקיות הסיניות לחדור למערב נתקלו בתוצאות מעורבות, ודחפו אותן לכיוון של רכישת חברות מערביות או השקעה בהן, כמו רכישת השליטה של טנסנט במפתחת משחקי המובייל הפינית סופרסל. במקביל פועלות חברות הענק של של המזרח הרחוק כדי לבסס את שליטתן במגרש הביתי של היבשת.

כך למשל פועלת קרן ההשקעות האדירה ויז'ן של מאסיושי סון, מייסד סופטבנק היפנית, כדי להרחיב את האקוסיסטם של ענף הסטארט-אפ בדרום מזרח אסיה. הקרן שמחזיקה ב-30% מעליבאבא ושזכתה להשקעה של מיליארד דולר מפוקסקון הטיוואנית (שמוכרת למערב בעיקר כמרכיבת האייפונים של אפל) השקיעה בשבוע שעבר 4.4 מיליארד דולר בחברת חללי העבודה WeWork של אדם נוימן. 1.4 מיליארד דולר מתוך ההשקעה נועדו ספציפית לפתיחת חללי עבודה בסין וביפן. בנוסף השתתפה הקרן בסבב השקעה של 2.5 מיליארד דולר בשירות ההסעות הסינגפורי גראב, יחד עם מקבילתה הסינית של אובר דידי צ'ושינג.

הקושי לחדור לשוק הסיני כבר דחף את אמזון ואפל להפנות את העיניים להודו השכנה. אך היותה של סין מרכז הייצור העולמי מונע מהן לוותר עליה לחלוטין. נראה כי בעוד שלענקיות המערב אין בעיה להתכופף בפני דרישות המשטר הסיני, הן מתקשות הרבה יותר להתאים עצמן למנטליות של המשתמשים המקומיים.