תמרור אזהרה בדרך לענן
שירותי הענן תופסים יותר ויותר מקום בחיינו, והמידע הולך ומהגר מהכונן הקשיח שבמחשב אל שרתים מרוחקים. אבל אנחנו חייבים לזכור שבסופו של דבר אף אחד לא ממלא את מקומנו באחריות עליו
14:3517.10.09
קריסת השרתים
שבהם אוחסנו רשימות אנשי הקשר, לוחות הפגישות ושאר המידע של משתמשי טלפוני ה-Sidekick בשבוע שעבר צריכה לגרום לנו לעצור ולהבין את המשמעות של העברת חלק הארי של המידע האישי שלנו לידיים זרות, כשברוב המקרים אין לנו מידע או ביקורת על האופן שבו מטפלים במידע שלנו.
חברות הטכנולוגיה הגדולות - גוגל, מיקרוסופט, אמזון - משקיעות משאבים עצומים בתשתיות הענן שלהן, כמו חוות השרתים החדשה של מיקרוסופט בשיקגו שהושקה השבוע בהשקעה של 500 מיליון דולר. לכן לא מפתיע שהצעד הראשון של מיקרוסופט בעקבות קריסת השרתים היא להדגיש שהתקלה אינה קשורה לתשתיות שלה, אל לתשתיות ישנות שקנתה יחד עם השירות, שבכלל לא רצות על שרתי מיקרוסופט.
אבל גם כל המלעיזים על מיקרוסופט, שהתקלה הרצינית הראשונה של מחשוב הענן קרתה דווקא לה, צריכים לזכור שאף אחת מספקיות השירות אינה חפה משגיאות, ושטעויות אנוש יכולות להכריע את הטכנולוגיה היציבה ואת הנהלים הקפדניים ביותר. אפילו אם מיקרוסופט אכן תצליח בסופו של דבר לשחזר את המידע של משתמשי ה-Sidekick, כפי שמסתמן, על המשתמשים להבין את נקודות התלות שלהם בשירותים חיצוניים.
בסופו של דבר, האחריות על המידע שלנו נמצאת בידינו, המשתמשים, וגם אם רמת האמינות של שירותי הענן המקוונים הולכת ועולה מיום ליום, אנחנו לא יכולים להפקיד את כל המידע בידיים של גורם אחד. לוותר לחלוטין על שירותי הענן, על הנוחיות והזמינות שלהם, יהיה צעד אחורה מבחינות רבות. גם המחשב האישי בבית אינו חסין להתרסקויות ולאובדן מידע, והוא מוגן הרבה פחות משירותי הרשת מפגיעות חיצוניות ושגיאות חומרה.
מי שמודאג משרידות המידע צריך לפעול בשני המישורים: גם להשתמש בשירותים מקוונים, אבל גם להשאיר את השליטה בידיו, בין אם בעזרת חיבור המחשב האישי לרשת כחלק מענן המידע, ובין אם על ידי גיבוי השירותים החשובים לעותקים מקומיים.
