השחקנית דינה דורון: "רק רוצה לחזור לשחק וללמד"

הרגע הקשה ביותר עבור עבור השחקנית הוותיקה דינה דורון בזמן משבר הקורונה היה סגירת התיאטראות. זה קרה בדיוק בשבוע שבו עלתה ההצגה “הדירה של רוזה” בכיכובה בתיאטרון באר שבע. גם כשיחזרו לפעילות לדורון כבר נמצאה מחליפה. רבקה מיכאלי וסנדרה שדה יחלקו את התפקיד. "אני כבר מעל גיל 80 ועם מחלות רקע. הרופא שלי אמר שבגילי צריך להיות בבית בבידוד. יש לי אחריות ואני לא יכולה לסכן את עצמי. אני לא יודעת מה יהיה אבל אני ממושמעת. אני מקווה שאני אוכל לחזור לשחק וללמד. אני מאוד אוהבת ללמד".

אחרי שישה עשורים על הבמה, אחד האתגרים המשמעותיים ביותר עבור דורון התרחש דווקא לאחרונה ובטלוויזיה. דורון השתתפה בצילומי סדרת הלהיט של נטפליקס, “המורדת”, בה היא מגלמת את סבתה של הגיבורה הראשית, אסתר, צעירה חרדית מחסידות סאטמר בוויליאמסבורג, שבורחת לברלין להמילט משידוך. את אסתר משחקת שירה האס, שבזכות התפקיד הפכה לכוכבת ואף זכתה עליו במועמדות לפרס האמי היוקרתי. הסדרה עצמה מועמדת בשבע קטגוריות נוספות, זכתה לביקורות משבחות, ולחשיפה גדולה בעולם.

"אני כל כך גאה ושמחה שאני חלק מהדבר הזה", מספרת דורון בהתרגשות. "התפקיד שלי לא גדול אבל משמעותי, וקיבלתי המון תגובות ומכתבים מרגשים. החוויה היתה עצומה כבר מהאודישן הראשון”" כראוי לסדרה המתרחשת בקהילה סאטמרית בברוקלין חלק גדול מהדיאלוגים הוא ביידיש. דורון לא ויתרה ונעזרה בד”ר יניב גולדברג מהמרכז ליידיש באוניברסיטת בר אילן כדי להשתלט על השפה. “כל כך מצאו חן בעיני הדמות והסיפור. עבדתי כמו מטורפת”, היא מספרת. “מערכת היחסים בין הסבתא לאסתר מאוד חמה, היא מעבירה לילדה מסר שאם היא רוצה משהו שלא תוותר, שתילחם, והכל בלי מילים, בעדינות ודרך סיפורים ושירים. היא בעצם אומרת לה להיות נאמנה לעצמה ולחלומות שלה”.

כבר משלב האודישן עברה דורון חוויה מטלטלת. מריה שרדר, הבמאית ובעצמה שחקנית בעברה, ביקשה ממנה לפתוח בבכי. “ראיתי בעיניים שלה שהיא לא סתם במאית אלא שחקנית, שמעבירה אלי דברים כמו שצריך. עצמתי עיניים וזמזמתי שיר חסידי מסרט שפעם אילן (אלדד, בעלה מנ”ש) עשה, ופתאם כל הסבל של העם שלנו עלה לי לראש, והרגשתי כולי שטופת דמעות. היא התיישבה לידי על הרצפה, ושתינו בכינו, וזו היתה חוויה מרגשת”. הצילומים התרחשו בברלין, ודורון מספרת על אווירה מקצועית ונעימה על הסט. על שירה האס יש לה רק מילים חמות להגיד: “הילדה הזו היא תופעה. יש לה אישיות נפלאה עם צניעות, עומק ורגישות עצומה. היא עובדת בכזו רצינות. מסיימת סצינה, יושבת בריכוז ומחכה. זו עבודת קודש”.

דינה דורון צילום: חיים הורנשטיין

עם כל ההתפעלות מנטפליקס זו אינה העבודה הראשונה של דורון בזירה הבינלאומית. דורון היתה השחקנית הישראלית הראשונה שכיכבה על במות ברודווי. היא הגיעה לשם בשנת 1956 אחרי לימודי משחק בניו יורק, בין היתר בסטודיו האגדי של לי שטרסברג, שם למדה לצד מרלון ברנדו, מרלין מונרו ופול ניומן. “זו חוויית חיי, וככל שעובר הזמן אני תופסת עד כמה זה היה ענק. אני זוכרת שהאנגלית שלי לא היתה מספיק טובה, אז עברתי לגור אצל מורה לדיבור ומבטא. ניקיתי ובישלתי לה וכשהיא היתה חוזרת בצהריים היינו עובדות על השפה”. בתפקידה הראשון שיחקה את אנה פרנק, בתחילה כשחקנית מחליפה ולאחר מכן באופן קבוע. בהמשך עברה לתיאטרון השייקספירי, ובאחד משיאי הקריירה שלה היא שיחקה לצד קתרין הפבורן ב”הסוחר מוונציה”. השתיים התיידדו, ועד היום היא שומרת מכתבים מהפבורן, וציור שציירה לה מתנה לפרמיירה. “ברגע שמשקשקים לפני שעולים על הבמה היא היתה אומרת לי: ‘God is Love’ ואני הייתי חייבת לחזור על דבריה. כשעשינו חזרות היא אף פעם לא יצאה לאכול כי היו מזהים אותה בכל מקום. אני חסכתי והבאתי סנדביצ’ים מהבית, והיא אהבה אותם יותר מהכל. היינו סועדות ומדברות, והיא רצתה לשמוע ולדעת דברים על ישראל”. באותה תקופה דורון יצרה קשרי חברות עם אחותו של ארתור מילר, ג’ואן קפלן, ושם בארוחות משפחתיות שהתקיימו מידי שישי אף זכתה לפגוש אותו ואת מרלין מונרו שהיתה אז אשתו (“נשמה עדינה ואבודה”).

ב־1959 חזרה לארץ למרות שרבים מחבריה לא הבינו איך ויתרה על האפשרות לקריירה בינלאומית. “רציתי להקים פה משפחה ובית נורמלי, עם אמא שקוראת סיפור לפני השינה. אני לא מתחרטת לרגע”. כשחזרה שיחקה בקאמרי, ובהבימה, בין השאר לצד חנה רובינא ב”העצים מתים זקופים”, וכן ובמחזמר “אירמה לה דוס”, לצידו של אריק איינשטיין. “בהתחלה הוא היה ביישן, אז אני פלירטטתי איתו על הבמה כדי שייפתח, ואחר כך הוא היה שובב גדול. נהדר”.

את תקופת הקורונה היא מעבירה בבית עם בעלה הבמאי אילן אלדד. “טוב לנו יחד, אנחנו מטפלים בצמחים, מדברים המון ומכירים יותר. בצעירותי אילן ביים אותי בהצגת היחיד ‘מיטה מטבח, מיטה מטבח’, שרצה למעלה מאלף פעם, ועכשיו החלטנו שנתחיל לעבוד על הצגת יחיד חדשה”. היא עובדת גם על אוטוביוגרפיה, וממשיכה להכין שחקנים לאודישנים דרך הזום. בין תלמידיה בעבר ובהווה נמנו שי גבסו, רוני דלומי, קרן פלס וגם גל גדות בתחילת דרכה (“ילדה צנועה מקסימה שעבדה יפה ורציני”).

בעיקר קשה לה עם היחס לתרבות בימים אלו: “פתאם אני מגלה שמה שחשבתי שהיה כל כך חשוב, ממש משימה, בכלל לא חשוב לאחרים. אבל בעיקר כואב לי על הדור של הילדים שגדלים עם כל האלימות סביב. לעומתנו שהיינו מסתכלים בהערצה על המנהיגים שלנו. הם גדלים על ערכים עקומים, וזה נורא”.