השחקן אושרי כהן: "איבדנו מזמן את חופש הפרט"

במשך הסגר צילם השחקן אושרי כהן סרט קצר בשם "פריחת העיירה האביבית", פואמה לירית ויזואלית על עירו תל אביב. הסרט התקבל לפסטיבל הסרטים Wildsound וזכה לשבחים. את הסרט ראה היזם ואיש ההייטק רונן מניפז (מנכ”ל קבוצת M51 המאגדת ומקדמת חברות סטארט־אפ), שהוא ידיד ותיק של כהן, והתאהב בז'אנר. ביחד הם הקימו לאחרונה את חברת התוכן Haven. "כשמה כן היא, סוג של עיר מקלט לתוכן שכנראה לא ימצא מקום בטלוויזיה או בקולנוע הממסדי", אומר כהן. "אנחנו משקיעים בפרויקטים עם מסר חברתי, פילוסופי, אנטי־ממסדי ואנטי־טכנולוגי ופונים ליוצרים שאוהבים את הסגנון ליצור קשר". הפרויקט החדש שלהם OUT הוא סדרת רשת של סרטים קצרים על האדם הקטן מול הממסד והטכנולוגיה.

כהן (36), שהיה מועמד לפרסי אופיר על משחקו ב”הכוכבים של שלומי”, “בופור” ו”איים אבודים”, שיחק ב”בילי אליוט” בתיאטרון וב”פמת”א” בטלוויזיה בין השאר, היה אמור לצלם ולביים לראשונה החודש סרט "באמצע שום מקום" שאותו כתב ועליו עבד תקופה ארוכה, אך צילומיו נדחו לספטמבר. כשראה שהכל מתבטל, החליט למצוא יצירות שמתאימות לתקופה. "אז עלה הרעיון לסדרה של דמות אחת ולוקיישן אחד. הפקה קטנה עם צלם, איש סאונד ועורכת. הכי היה חשוב לי להתעסק במשהו שמאוד מפריע לי בתקופה האחרונה וזה חופש הפרט".

הסרט הראשון בסדרה "פיצה חדשה" שרץ בימים אלה ביוטיוב, מתחיל כשהגיבור, שאותו מגלם כהן, מנסה לתומו להזמין פיצה ומגלה שהטכנולוגיה החדשה השתלטה לו על החיים. מה שאמורה היתה להיות פעולה פשוטה של הזמנת אוכל, הפכה בן רגע לרצף חקירות אלימות של הממסד.

השחקן אושרי כהן . "כשאומרים שהתרחישים שלי מופרכים, אני עונה: הייתם מאמינים שידרשו מאיתנו להיות בסגר, בלי לעבוד, ולהימצא תחת מעקב של המשטרה?"

השחקן המוערך אושרי כהן היה אמור בימים אלה לביים את סרטו הראשון. אחרי שהצילומים נדחו בגלל המשבר, הקים חברת הפקות לסרטים שעוסקים בנושא שהכי מטריד אותו כרגע: פגיעת השלטון והטכנולוגיה בזכות לפרטיות. “מי האמין שהתיק הרפואי שלי יהיה בידיים של השב"כ, ולמה? מה הצעד הבא? איפה עובר הגבול?"

נשמע לכם רחוק מהמציאות? כהן סבור שממש לא.

"ב־2020 יש קורונה, יש מהלכים פוליטיים ויש התעוררות ברחובות, והרבה מזה גם תוצר של הטכנולוגיה. אני מרגיש שכל ההתמודדות עם הווירוס הזה היא טכנולוגית: החוקים של מה מותר ומה אסור עוברים דרך המדיה, לכל אחד יש סבתא שיש לה זום ומעבר לכך יש מעקבים עלינו, מי האמין שהתיק הרפואי שלי יהיה בידיים של השב"כ, ולמה? מה הצעד

הבא? איפה עובר הגבול?

אני מרגיש שאנחנו צורכים טכנולוגיה בצורה אבסולוטית וזה מסוכן. ברור שהטכנולוגיה עוזרת לנו, אבל אני רואה סכנה בכך שהיא אוגרת את כל המידע עלינו”.

כהן אומר ש”בגוגל וברשתות החברתיות אנחנו איכשהו מסכימים לכך מתוך סברה שזה נועד רק לפרסומות, אבל מה יקרה אם הממסד, שמחזיק במידע ובכוח יחליט להשתמש בו נגדי ללא הסכמתי? תפקידי כקולנוען להציג את השאלה. אנחנו צריכים להתעורר ולעורר אנשים ולגרום להם להבין מה באמת קורה מאחורי הקלעים. אני מרגיש שאיבדנו את חופש הפרט מזמן ואנחנו הולכים למקום מאוד מסוכן — אני רציתי להעביר את זה בצורה קולנועית. כל הזמן מכניסים אותנו תחת כותרות: ‘העצמאים’, ‘האמנים’, ‘המומחים’ ‘הפוליטיקאים’. אבל בשורה התחתונה אנחנו רוצים להראות את האדם הקטן שמתמודד מול מה שקורה פה, ואת זה הקולנוע עושה הכי טוב. הוא מעביר מסרים חשובים ושאלות מהותיות דרך הרגש ולא דרך הראש, המספרים והסטטיסטיקות".

בסרט הבא בסדרה שיעלה בקרוב, "פסטה חשוכה" — הבחירה במאכלים אינה מקרית, כדי להדגיש עד כמה ההחלטות של הדרגים הגבוהים משפיעות על הדברים הכי בסיסיים של האדם ביומיום — מחליטות הממשלות בכל העולם לאשר לאזרחים להשתמש רק ב־5% ממקורות האנרגיה שלהם בבית כי הן זקוקות ליתר האנרגיה כדי להילחם באסטרואיד מתקרב. "זה מדהים איך בכל פעם שאני מתייעץ ונותן לאנשים לקרוא את התסריטים שלי, הם מסתכלים ואומרים שלא יכול לקרות דבר כזה. 'נראה לך שממשלה תיתן לאזרחים לחיות בחושך?'. אני אוהב את זה ואני עונה להם: 'הייתם מאמינים שידרשו מאזרחים בעולם להיות בסגר בבתים? לא לצאת, לא לעבוד, או להימצא תחת מעקב של השב"כ והמשטרה?’. אז אני מציג כל מיני תרחישים הזויים ואומר — וואלה, זה יכול לקרות".

אושרי כהן. “מה יקרה אם הממסד, שמחזיק במידע ובכוח, ישתמש בו נגדי ללא הסכמתי?" צילום: עמית נעים

כהן חזר לפני כמה חודשים מלוס אנג'לס שם למד קולנוע במשך שנה אחרי שנים שרצה ליצור, לביים ולכתוב. "קולנוע זו האהבה הגדולה שלי ולא היה לי אומץ לעשות זאת לבד. אמרתי לעצמי שאם אסע ללמוד, זה ייתן לי ביטחון, זה גם סוג של לחיצת יד עם המקצוע הזה, לא לבוא ולחשוב שאני יודע הכל כי שיחקתי בסרטים".

מניפז והוא חברים כבר הרבה שנים ואפילו היו שותפים במועדון "דיזנגוף". כהן תמיד זיהה את הקריאטיביות והאהבה שלו לאמנות ולקולנוע, והחיבור ביניהם נולד כדי ליצור פרויקטים לטווח הארוך, הפקות לטלוויזיה ולקולנוע. "נפגשנו בצומת דרכים שהוא מביא המון מהידע הטכנולוגי שלו שאני מעבד למהלך רגשי. אנחנו מאוד מתרגשים ומקווים שעולם הקולנוע יחזור כדי להצליח לייצר ולהראות את מה שאנחנו מתכננים".

לצד זה כהן לא זונח את קריירת המשחק. מישהו פעם אמר לו ששחקן רוצה להיות במאי כדי לכתוב לעצמו את התפקידים הכי טובים והוא מסכים ורוצה לחבר בין שני החלומות. על מצב התרבות שנזנחה למקום האחרון בימים אלה הוא אומר: "זה מאוד מקומם, אבל בשורה תחתונה התרבות והאמנות הן חלק בלתי נפרד מהחיים, ואם לא יחזירו את התיאטרון בקרוב, אז יהיו מופעים ברחוב ואנשים ייצאו לרחובות ויעשו הצגות. זה פשוט בתחתית סדר העדיפויות כי במדינה שלנו זה ברור שלאורך השנים לנרטיב הביטחוני יש הרייטינג הכי גבוה וכולם משתמשים רק בו. כבר יותר מ־70 שנה שהגנרלים פה הם הכוכבים האמיתיים. תנו את הכבוד המינימלי הבסיסי לתרבות”.

אפילו עכשיו, הוא אומר, “עם מינימום יכולות, יש לנו את ‘טהרן’ שנמכרה לאפל TV, ואת שירה האס שמועמדת לאמי. רק תנו לנו, אנחנו יכולים להביא כל כך הרבה גאווה. אמנות זו שפה עולמית שמדברת בצורה טובה ויפה בין מדינות ואנשים רחוקים הרבה יותר מפוליטיקה. פוליטיקה מפרידה, האמנות מחברת — אז תנו לנו לעשות אמנות".