מסך הכסף הגדול: הקיץ הוא עונת שוברי הקופות
עם חצי מיליון ישראלים שנהרו ל“הנוקמים” ו־80 אלף שכבר צפו בקומדיה “המוסד”, אנחנו מתיישרים עם המגמות העולמיות. אך גם אוהבים דרמות אירופיות
ביום שלישי שעבר, הרחבה שמחוץ לקולנוע רב־חן בכיכר דיזנגוף בתל אביב ראתה דבר שכבר מזמן נהפך לנדיר: תור.
- "אימה ופופ מרגיעים את אותם עצבים": ספרו של ג'וש מלרמן הפך לסרט שכבש את נטפליקס
- התגעגעתי, אז באתי: 25 שנה אחרי, "רדיו בלה בלה" חוזר כאופרת רוק
- לבד בפסגה: רביד פלוטניק כבר לא רוצה שתקראו לו "נצ'י נצ'"
זה היום הראשון להקרנת “ספיידרמן: רחוק מהבית”, היום השני לחופש הגדול ובארבעת אולמות בית הקולנוע - הנמצא כעת בסכנת סגירה - הוצגו ארבעה להיטים: “צעצוע של סיפור 4”, שמכר עד כה כ־200 אלף כרטיסים בישראל; “החיים הסודיים של חיות המחמד 2”, שמכר עד כה 100 אלף כרטיסים; “המוסד”, שמכר כבר 80 אלף כרטיסים; ו”ספיידרמן”, שהוצג מול אולמות מלאים בימים הראשונים לצאתו.
הקיץ הוא הפריים־טיים של שנת הקולנוע, הוא עונת שוברי הקופות. למרות הרצון לפזר את הצלחות הענק לאורך השנה הוליווד עדיין משקיעה את תקציבי ההפקה וההפצה הגדולים ביותר שלה בחודשי הקיץ, וגורפת בהם את ההכנסות הגבוהות ביותר. בממוצע, עונת הקיץ מכניסה בארה”ב כ־4 מיליארד דולר, שהם בין 35%־40% מכלל ההכנסות מסרטים בשנה.
בעוד הוליווד רוצה לשכנע אותנו שהקיץ מתחיל במאי ונגמר בספטמבר, בישראל מתייחסים לעונת סרטי הקיץ כזו החופפת את ימי החופש הגדול מבתי הספר: הימים שבהם בני נוער מחפשים בילוי עם מיזוג אוויר, והורים וסבים מחפשים סרטים לקחת אליהם ילדים לצפייה כל־משפחתית.
זו העונה שבה הקהל הולך לסרטים בקבוצות, זו העונה שבה את הלהיטים הגדולים הילדים ובני הנוער רוצים לראות יותר מפעם אחת. אלה עשרת השבועות שפעם, עד שנות ה־80, קראו להם “עונת המלפפונים”, כי כולם ידעו שבקיץ לא קורה כלום, חם מדי והקולנוע מציג פילרים. אבל הימים האלה חלפו מזמן. הפרסים מחולקים בחורף - הכסף הגדול נמצא בקיץ.
הנה, לקיץ 2019 כבר יש להיט ענק אחד: “הנוקמים: סוף המשחק”. הוא יצא בסוף אפריל והכניס 2.7 מיליארד דולר בעולם מתוכם מכר חצי מיליון כרטיסים בקופות ישראל (הסרט מצוי במרחק 35 מיליון דולר בלבד מ”אווטאר”, הסרט הקופתי של כל הזמנים”) . השאלה היא האם סרטי יולי־אוגוסט יצליחו לייצר כאן להיט גדול ממנו. אנחנו חושבים שכן.
במידה רבה טעם הקהל הישראלי זהה לקהל האמריקאי והעולמי, ושוברי הקופות המקומיים זהים ברובם לאלה שמצליחים בכל העולם. ובכל זאת, בחיפוש אחר זהות הסרט שעשוי להיות אלוף הקופות של קיץ 2019 בישראל, צריך לשים לב לטעם המקומי הייחודי:
סרטי אנימציה
מחכים ל”מלך האריות”
עיון ברשימת הסרטים הכי מצליחים בישראל בחמשת הקיצים האחרונים מצביעה על דפוס ברור: הקהל רוצה סרטי אנימציה. ולא סתם אנימציה, אלא סרטי האנימציה של דיסני־פיקסאר או אולפני אילומיניישן (שאחראים על סרטי “גנוב על הירח”, המיניונים, ונמצאים בבעלות אולפני יוניברסל). בכל הקיצים האחרונים סרט של אחד האולפנים מכר בין 500־650 אלף כרטיסים. השנה שני האולפנים מתחרים זה בזה במקביל: פיקסאר עם “צעצוע של סיפור 4” ואילומיניישן עם “החיים הסודיים של חיות המחמד 2”. בינתיים, נדמה ששני הסרטים האלה יתקשו לשחזר את הישגי השיא של קודמיהם: 650 אלף הכרטיסים של “החיים הסודיים של חיות המחמד” ב־2016 לאילומיניישן; ו־400 אלף הכרטיסים של “צעצוע של סיפור 3” (פיקסאר) ב־2010. הסיבה לכך אינה רק התחרות בין שני המותגים אלא העובדה ששני הסרטים החדשים פחות טובים מהסרטים שקדמו להם, ועל הקהל קשה לעבוד.
הסיבה להצלחה של סרטי האנימציה בישראל פשוטה: הם דוברי עברית. הקהל הגדול שלהם הוא של צופים שעדיין לא יודעים לקרוא תרגום. חודשי הקיץ (ושאר חופשות בית הספר, בעיקר פסח וחנוכה) גורמים לכל המפיצים לחפש סרטי אנימציה, אפילו הזניחים ביותר, אבל הקהל המקומי יודע לזהות את אלה המושקעים, שיש להם גם מוניטין בינלאומיים.
לכן, אם “צעצוע של סיפור 4” ו”החיים הסודיים של חיות המחמד 2” יתקשו להגיע למספרי הענק של קודמיהם, גורלו של הקיץ נמצא בידיו של סרט אחר מתוצרת דיסני: “מלך האריות”. דיסני אמנם מגדירים אותו כלייב אקשן ולא כסרט אנימציה, אבל זהו רימייק ללהיט האנימציה הענק מ־1994, הוא בכיכובן של חיות מדברות (מונפשות דיגיטלית), מלא בשירים (של אלטון ג’ון וביונסה) ומדובב לעברית. מבחינתנו: אנימציה.
“אווטאר” מ־2009 היה הסרט האחרון בארץ שמכר מיליון כרטיסים. להערכתנו, אם יש איזשהו סיכוי שיהיה סרט שיצליח לשבור את השיא הזה, זה “מלך האריות”, שאמור להריץ אליו גם את הילדים וגם את המבוגרים. האם הוא יהפוך לאירוע הקולנועי הגדול של השנה? יש לכם שבוע להרהר בכך, כי בארץ הוא יוצא ב־17 ביולי.
סרטי אקשן
מהירים ועצבניים
מאז”סופרמן” מ־1978, הקהל הישראלי כמעט תמיד אוהב גיבורי על, אבל עוד יותר מזה סרטי אקשן עם מכוניות ואגרופים. סרטיו של ג’ררד באטלר מצליחים בארץ הרבה יותר מכל מקום בעולם (סרטו החדש, “המטרה: שומר הראש”, סרט ההמשך ל”המטרה: הבית הלבן”, ייצא ב־22 באוגוסט). והלהיטים הכי גדולים בישראל בחמש השנים האחרונות היו סרטי “מהיר ועצבני”. האם הספין־אוף, “מהיר ועצבני: הובס ושואו”, שבו אולפני יוניברסל בודקים האם מספיק רק שני כוכבים בסרט ולא צוות של שבעה, יצליח להתקרב ל־700 אלף הכרטיסים שמכר “מהיר ועצבני 8” לפני שנתיים?
סרטים ישראליים
מוסד מכובד
עונת הקיץ אמורה להיות העונה החמה של הקולנוע הישראלי, גם כאן ההורים מחפשים לילדיהם סרטים דוברי עברית. יוצרי הקולנוע הישראלים עוד לא הפנימו את זה, אבל חברת ההפצה יונייטד קינג בבעלות משה אדרי כן. מאז ההצלחה של “זוהי סדום” באוגוסט 2010 (550 אלף כרטיסים) החברה, ששותפה בבעלות סינמה סיטי, מנסה ליזום ולייצר סרטים לילדים ולנוער כל חופש הגדול. “ג’סטה”, “גאליס”, “איביזה” ו”שושנה חלוץ מרכזי” כוונו לעונה זו וזכו להצלחה סבירה. אבל בקיץ 2014 יצא “אפס ביחסי אנוש”, שלא תוכנן להיות סרט קיץ, ושבר קופות עם קרוב ל־600 אלף צופים. הקיץ מסתמן “המוסד” כלהיט הישראלי הגדול של השנה עם 80 אלף צופים בעשרה ימים, כשהמתכון ברור: קומדיה.
סרט ישראלי נוסף שינסה לפנות לבני נוער הוא “הרפתקאה בשחקים” שהיינו מצפים שיביא לקופות לפחות 100 אלף צופים, שאולי יהפכו סרטים כאלה לשגרה שנתית.
סרטים זרים
טעם מקומי ייחודי
הוליווד מחפשת בקיץ את הקהל הכי רחב עם סרטים שיענגו ילדים וירגשו מבוגרים. אבל לקהל הישראלי יש גם טעם ייחודי שמדי פעם מצליח להפתיע ולחרוג מטבלאות שוברי הקופות האחידות.
העובדה שפסטיבל הקולנוע בירושלים מתקיים ביולי היא נקודת זינוק גם לסרטים שאינם דוברי אנגלית ועברית, סרטי איכות. סרטי הפתיחה של פסטיבל ירושלים נהפכים לעתים ללהיטי ענק. למשל, “דבר אליה” ו”הכל אודות אמא” של פדרו אלמודובר שמכרו כ־400 אלף כרטיסים. ב־1 באוגוסט ייצא סרטו החדש “כאב ותהילה”, עם אנטוניו בנדרס, ואנחנו צופים שזה יהיה הלהיט הגדול ביותר של אלמודובר בארץ בעשור האחרון.
“פרזיטים”, הסרט הקוריאני הזוכה בפסטיבל קאן, שיפתח ב־25 ביולי את פסטיבל ירושלים, גם ינסה לחרוג מהתווית המצמצמת של סרט סינמטקים. יש לו סיכוי לעשות את זה.