"אימה ופופ מרגיעים את אותם עצבים": ספרו של ג'וש מלרמן הפך לסרט שכבש את נטפליקס

לפני שבועיים, הקומדיה החדשה של אדם סנדלר וג'ניפר אניסטון, "תעלומת רצח", כבשה את התואר "הפתיחה הכי מוצלחת לסרט בנטפליקס".

זהו מקומו הטבעי של הסרט, במיוחד אם לוקחים בחשבון את הסרט המפתיע שהחזיק בפסגה קודם לכן: במשך חצי שנה, הלהיט הקולנועי הגדול של נטפליקס היה "קופסת הציפורים", סרט אימה פוסט־אפוקליפטי בכיכובה של סנדרה בולוק - לא בהכרח החומר שממנו מייצרים להיטים ב־2019. אבל לפני ש"קופסת הציפורים" הביא 45 מיליון מנויים לצפות בו בשבוע הראשון בלבד (וכנראה הרבה יותר, כיוון שצפייה בסרטי אימה היא לרוב חוויה חברתית), הוא היה רומן הביכורים של המוזיקאי ג'וש מלרמן. כעת הוא יוצא בעברית, בהוצאת כנרת זמורה ביתן, ובתרגומו של יואב כץ.

עטיפת הספר בהוצאה העברית צילום: Ilya S. Savenok

בשיחה איתו, מלרמן (43) מתגלה כטיפוס חברותי ושמח, עד כדי כך שלא ברור בדיוק מאיפה בוקעת האפלה הקיצונית של "קופסת הציפורים": סיפור על אם ושני ילדים המנסים לשרוד בעולם שהוחרב על ידי פלישת ישות שכל מי שרואה אותה, יוצא מדעתו ומתאבד באלימות. אולי זו העובדה שגם עכשיו, חמש שנים אחרי ש"קופסת הציפורים" ראה אור, מלרמן אסיר תודה על מה שקרה לו: "כתבתי 14 רומנים לפני ש'קופסת הציפורים' נרכש על ידי הוצאה לאור. לא היתה לי תוכנית ולא היה לי מושג איך פונים לסוכן, כתבתי מתוך מאניה טהורה. מתישהו, עורך דין שמייצג סופרים קרא את אחד מהספרים שלי ('גובלין', שיצא לבסוף ב־2017, שלוש שנים אחרי 'קופסת הציפורים' - ע"ק), ומשם הכל הסתדר".

מאז הוא הוציא לאור עוד כמה מהספרים שחשב שייתקעו במגירה לנצח. "הם מאוד שונים אחד מהשני. לא טובים יותר או פחות, פשוט שונים. לפעמים מפריע לי שאין לי קול אחיד, אבל זו דאגה מטופשת: אני כותב ספרים, זה אדיר". בכלל, מלרמן הוא כולו חיוביות עולה על גדותיה: כשהוא שמע שסנדרה בולוק תשחק בתפקיד הראשי בגרסה הקולנועית, "התרגשתי עד עמקי נשמתי. אני עדיין מתלהב מזה". כשהוא נשאל מתי לראשונה חשב על האפשרות של גרסה קולנועית, הוא תוהה "מי כותב ספר בלי לדמיין את הסרט?".

סנדרה בולוק בגרסה הקולנועית של "קופסת הציפורים". "אני עדיין נרגש מהשתתפותה בסרט" צילום: Netflix ©

כשהוא נשאל על סופרי האימה המועדפים עליו, הוא מציין שמות פחות מוכרים לקורא הישראלי: בריאן קין, ג'ון טאף, אנדרו מייקל הארלי (סופר בריטי שכמוהו, הוציא ספר ביכורים ב־2014) ומ"ר ג'יימס. "למען האמת, אני אוהב הכל. נדיר שאני קורא ספר ולא אוהב אותו. זה בגלל שבכל פעם שאני קורא, אני מבין למה הסופר כתב את הספר ורואה את המוטיבציה מאחוריו, וזה מרגש אותי". בקיצור, מלרמן חף מכל התסביכים של סופרים כבדים ורציניים. העולם שהוא יצר אפל, אכזרי וחסר תקווה, אבל זה ממש לא העולם שהוא חי בו.

מלרמן: "כתבתי 14 ספרים לפני ש'קופסת הציפורים' נרכש ופורסם. לא היתה לי תוכנית ולא היה לי מושג איך פונ צילום: Netflix ©

הפרוזה של "קופסת הציפורים" רזה וקומפקטית, והשימוש התמידי בלשון הווה לאורך הספר מוסיף לו ממד של בהילות. "חשבתי שזה הופך את הטקסט ליותר מסויט וחלומי, משהו שקורה עכשיו־עכשיו־עכשיו", אומר מלרמן. הסרט התזזיתי והמלחיץ עשה עבודה טובה בלתרגם את סגנון הכתיבה למסך, אבל גם שינה מרכיב מהותי בסוף הסרט.

זה לא הבדל שמשנה משמעותית את הסוף, אבל כן משפיע מאוד על הטון שלו, ואכן - הספר מסתיים באקורד הרבה יותר פסימי. "אני לא חושב שהסיום עד כדי כך שונה", אומר על כך מלרמן. "אני אוהב את הסרט למוות. ואסיר תודה על כל רגע מזה".

ויש עוד עניין לגבי מלרמן. כאחד משני הסולנים של להקת The High Strung (את "קופסת הציפורים", כמו גם את הרומנים האחרים שלו, הוא כתב בנסיעות להופעות בוואן של הלהקה), הוא חתום על להיט מפתיע: "The Luck You Got", הפתיח של הגרסה האמריקאית של הסדרה "Shameless". האם לכתוב שיר קליט דומה לכתיבת רב־מכר? לפי מלרמן - בהחלט. "ספרי אימה ושירי פופ מרגיעים את אותם העצבים. לפחות אצלי".