ועידת לונדון
שי באב"ד: "מי תורם יותר לביטחון - זה שמשרת ביחידת סייבר או זה שמשרת בשייטת?"
בוועידת כלכליסט בלונדון אמר מנכ"ל משרד האוצר שכל החברות המובילות בעולם פועלות, משקיעות ומקימות מרכזי מו"פ בישראל. "היתרון שלנו הוא הכישרון, וצריך להבטיח הכשרה של מספיק מהנדסים וטכנאים"
"התפקיד שלנו כממשלה הוא לא להגיד מה לא ניתן לעשות - לא להוות מחסומים, אלא להפוך למאפשרים" - כך אמר מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, בוועידת כלכליסט בלונדון שנערכת היום (ה') שנערכת היום במתחם קמדן מרקט.
- "פעם האקרים היו פורצים לגופים כמו ה-CIA, היום המטרה שלהם היא המידע של כולנו"
- שמוליק ארבל: "משבר קשה בתחום הקמעונאות בארה"ב, לא בטוח שבישראל המצב יהיה שונה"
- "יזמים ישראלים בתחום הספורט-טק צריכים לדעת מה הם רוצים לשנות ולחדש"
את מרבית דבריו הקדיש באב"ד לניסיון להסביר איך הפכה ישראל למעצמה בעולם ההייטק, ואיך הממשלה סייעה ויכולה להמשיך לסייע לכך. "מהם מנועי הצמיחה של ישראל? איפה יש לנו ערך מוסף ויתרון תחרותי?" שאל. "אנחנו מספר 1 במו"פ, מספר 2 בהון סיכון ומספר 3 בחדשנות. כל מנכ"לי החברות הגדולות משקיעים בישראל בגלל הכישרון, הניסיון, החדשנות והרוח היזמית של המדינה. אנחנו כממשלה צריכים לחשוב איך משמרים את זה ומכשירים את הדור הבא של היזמים".
"כל החברות המובילות בעולם פועלות, משקיעות ומקימות מרכזי מו"פ בישראל. וכל זה נעשה למרות הממשלה, על ידי השוק הפרטי שמפתח את התחום. היתרון התחרותי שלנו הוא בכישרון. אבל איך אנחנו מכשירים את הצעירים שיביאו את השינויים העתידיים לשוק?
"למה הטכנולוגיה כל כך פורחת בישראל? כי יש לנו יותר מ-230 אלף מהנדסים, שכמעט רבע מהם עובדים בתחום המו"פ. זה יתרון תחרותי. וגם צה"ל, עם יחידות הסייבר שלו. מי תורם יותר לביטחון של ישראל, מי שמשרת ביחידת סייבר או מי שמשרת בשייטת?
"יש לנו גם מוסדות אקדמיים כמו הטכניון והאוניברסיטה העברית, שמובילים בהכשרת מהנדסים. אבל כמה מהתארים שנלמדים היום רלוונטים לשוק העבודה העתידי? כמה עוד עורכי דין אנחנו צריכים, כמה היסטוריונים? אנחנו צריכים לשאול את עצמנו כמה אנשי טכנולוגיה נצטרך ב-30 השנים הבאות, ואיך אנחנו מכשירים אותם. עד כמה הסילבוסים כיום מתאימים לצרכים העתידיים של תעשיית הטכנולוגיה? התפקיד של הממשלה הוא להבטיח הכשרה של כמה שיותר מהנדסים וטכנאים, ככל שהשוק יצטרך".
כן התייחס באב"ד לסוגיית רישום בישראל של קניין רוחני שפותח בה. "חברות כמו ווייז ומובילאיי, ועוד מספר אינסופי של חברות, קמו בישראל אבל ה-IP של רובן הוא לא בישראל, כי המצב בשוק לא תחרותי מספיק ביחס למדינות אחרות", אמר.
"בעתיד, נצטרך להתאים את עצמנו ולקדם את רישום הקניין הרוחני באותה המדינה שבה הוא נוצר. אבל איך גורמים לחברות בינלאומיות, שרושמות את ה-IP שלהן באיי קיימן, לבוא לישראל? אנחנו רוצים שהן יחשבו שישראל היא מקום טוב מאוד לבוא אליו, כי יש שם אקוסיסטם, טכנולוגיה ומהנדסים טובים מאוד ומיסוי אטרקטיבי. ישראל היא המדינה הראשונה בעולם שהורידה משמעותית את המיסוי על IP".