בנק ישראל: העסקים הקטנים ניצלו את קרן המדינה למיחזור הלוואות

אלא שמדו"ח בנק ישראל שפורסם ביום שלישי עולה חשש שחלק מהכספים שימשו למיחזור הלוואות. לפי נתוני בנק ישראל היקף ההלוואות שניתנו לעסקים קטנים בקרן עמד על כ־20 מיליארד שקל, בעוד היקף האשראי הבנקאי הרלוונטי גדל ב־1.5 מיליארד שקל בלבד בתקופת המשבר. "ממצא זה מלמד כי ייתכן שחלק מהאשראי נוצל למיחזור חוב ולא לשם תמיכה בפעילות", כותבים בבנק ישראל. התופעה של ניצול הלוואות מוזלות לצורך מיחזור חוב אינה תופעה ייחודית לישראל, ובבנק ישראל מציינים כי תופעה דומה נצפתה באירופה לפי דוח שהבנק המרכזי באירופה עשה.

הנגיד אמיר ירון נותן את הדו"ח לשר האוצר ישראל כץ צילום: דוברות משרד האוצר

ריבית נמוכה בהרבה

ישנו הגיון כלכלי בביצוע מיחזור שכזה: ראשית, הריבית בהלוואה בקרן בערבות מדינה נמוכה ועומדת בממוצע על פריים פלוס 1.5%, כלומר על 3.1%, לעומת סדר גודל של 5% בהלוואות הרגילות במגזר העסקים הקטנים. שנית, הטבה חשובה נוספת שהיתה בהלוואה בקרן בערבות מדינה, היא שבמשך השנה הראשונה להלוואה היא לא נפרעה, והמדינה שילמה במקום העסק את הריבית בהלוואה לבנקים.

היות וברוב המקרים התנאים בהלוואה בקרן טובים לעומת הלוואות רגילות שנותנים בבנקים, יש מוטיבציה להמיר את ההלוואות. משרד האוצר אמנם אסר זאת, אך בבנקים מודים שלעסקים הקטנים היו דרכים לעקוף זאת, ובראשן לקחת את ההלוואה מהקרן באמצעות בנק א', ואת הסכום לפרוע בהלוואה הקיימת בבנק ב'.

קשה לדעת מה היה היקף השימוש בהלוואות בקרן לצורך מיחזור, אבל יש כמה אינדיקציות שמעידות שהיתה תופעה שכזו. ראשית, היקף ההלוואות במגזר העסקים הקטנים שהוקפאו הגיע בשיא המשבר ל־20% מההלוואות במגזר זה, היקף לא גבוה ביחס לכך שמדובר במגזר שנפגע בצורה הקשה ביותר מהקורונה, כך שכנראה חלק מהעסקים המשיכו לפרוע את ההלוואות בזכות הכסף מההלוואה החדשה שנטלו.

בנוסף לכך בבנקים מציינים כי ברוב הענפים הם לא ראו ביקוש לאשראי חדש: "עסקים לא הצטיידו במלאים בשל האי ודאות, והשקעות היו אולי בתחום הנדל"ן. כמו כן העסקים קיבלו מענקים, וגם יכלו להוציא עובדים לחל"ת, מה שחסך להם גם בהוצאות, ולכן הגיוני שאת הכסף בחלק מהמקרים הם ייעדו לפירעון הלוואות יקרות", מעריך גורם במערכת הבנקאית.

ראש מעל המים

אי אפשר להתווכח שהמיחזור מנוגד להוראות משרד האוצר בנוגע לקרן, אולם צריך גם לשים זאת בפרופורציה הנכונה – מיחזור ההלוואות אינו הונאה, שכן מטרת הקרן היתה להקל על העסקים הקטנים, שמצאו עצמם בתחילת משבר הקורונה סגורים, עם ירידה דרמטית בהכנסות ומבלי לדעת מתי יוכלו לחזור לעבוד. במצב כזה עסקים חיפשו את כל הדרכים להישאר עם הראש מעל המים ולחסוך בהוצאות – הקטנת עלויות המימון באמצעות מעבר לאשראי זול יותר, היתה אחת מהן. האם היו עסקים שיכלו להסתדר גם בלי לנצל את ההלוואה המוזלת למיחזור חוב? כנראה שכן, אך זהו המחיר של סיוע ממשלתי – לעתים הוא מנוצל ללא צורך במימון כספי הציבור.

בימים אלה מסתיימות ברוב ההלוואות תקופת הגרייס, והעסקים הקטנים יצטרכו לפרוע את הלוואות הקרן. משרד האוצר ובנק ישראל אפשרו להתיר לעסקים במידת הצורך דחייה בשנה נוספת בתשלומים (אך הפעם העסקים יצטרכו לשלם את הריבית). בבנקים מציינים כי עד כה היקף הבקשות לדחייה שכזו הוא זניח, ומעריכים כי מרבית העסקים יצליחו להתחיל לפרוע את ההלוואות, מכיוון שהמשק חזר לפעילות כמעט מלאה ברוב הענפים.