בנק ישראל: הממשלה עודדה מעסיקים להוציא עובדים לחל"ת

מחצית מהמובטלים בישראל מחוסרי עבודה יותר מחצי שנה. התמונה העגומה הזו עולה מדו"ח בנק ישראל שפורסם היום (ג').

לפי הדו"ח, שיעור מחוסרי עבודה שאין להם עבודה יותר מ-27 שבועות - מבין כלל ההמובטלים עמד בסוף 2020 על כ-50%. שיעור המובטלים בחל"ת מקרב המובטלים עמד על על 45%. זו עלייה חדה לעומת 2019 שבה עמד שעור המובטלים של יותר מ-27 שבועות על 36% בלבד. אחת הסיבות לתופעה היא שחלק גדול מהיוצאים לחל"ת עבדו בענפים כמו מזון ומשקאות ותרבות ובידור שנשארו סגורים במשך רוב תקופת הקורונה.

לפי הבנק, מודל החל"ת גרם לכך שככל שהניתוק ממקום העבודה התארך והביקושים במשק התאוששו רק חלקית הצטבר מספר רב של עובדים שלא הועסקו זמן ממושך והקשר שלהם עם המעסיק נשחק. זאת, בשל סירוב הממשלה לאמץ אפילו חלקית מודלים של העסקה חלקית (המודל הגרמני) כפי שנהגו מדינות רבות אחרות.

בבנק מזהירים כי להיעדרות ממושכת משוק העבודה יכולות להיות השלכות שליליות ארוכות טווח. "היא יכולה להפחית את המוטיבציה של המובטלים להמשיך לחפש עבודה, לשחוק את הונם האנושי ולהקטין את פריון עבודתם העתידי".

הדו"ח מציין כי שעור התעסוקה בהגדרה הרחבה בגילאי 15+ צנח מ-61% ב-2019 ל-53% ב-2020. האבטלה נסקה מ-3.8% ל-15.7%. מספר הבלתי מועסקים לא ירד מתחילת המשבר אל מתחת ל-500 אלף. הירידה בשיעור התעסוקה של נשים היתה מתונה במקצת משל הגברים. אצל רבים מהגברים התבטאה הירידה בתעסוקה גם ביציאה משמעותית מכוח העבודה בעוד הנשים יצאו בעיקר לחל"ת. בחברה הערבית בלטה ירידה בשעורי התעסוקה של הגברים.

השכר הממוצע למשרת שכיר של עובדים ישראלים עלה בשיעור חריג ב-8% בכל הענפים וב-10.5% בענפי המגזר העסקי (במגזר הציבורי הוציאו הרבה פחות לחל"ת). עם זאת, מדובר בעלייה המשקפת שינוי בהרכב העובדים בשל הוצאת עובדים בשכר נמוך לחל"ת ואינה משקפת העלאות שכר. סימולציה שערך בנק ישראל מגלה שהשכר הממוצע במגזר העסקי עלה בתקופת הקורונה ב-2.6% בלבד. ירידות שכר נרשמו בענפים שנפגעו יותר. למשל בשירותי האירוח והאוכל נרשמה ירידה של 16% ובבידור ופנאי של 34%.

צילום: אורי דוידוביץ'

חסרונות מודל החל"ת

הבנק השווה את מדיניות החל"ת שנקטה ישראל בקורונה ל-14 מדינות OECD. במרביתן ננקטו צעדים שמטרתם לספק השלמת הכנסה לעובדים שפרנסתם נפגעה בלי לנתק את קשריהם עם המעסיקים. זאת באמצעות פיצוי המעסיקים על תשלום שכר מלא והעסקת העובד בהיקף חלקי, נוסח המודל הגרמני. רק פינלנד נקטה כמונו במדיניות חל"ת. למודל הגרמני שורת יתרונות. הוא מעניק למעסיק גמישות בהעסקה, פגיעתו בעובדים נמוכה יותר והוא משמר את יחסי עובד מעביד. כן הוא משמר גם את כישורי העובדים ועבודת הצוות.

הבנק מונה שורת חסרונות של מודל החל"ת לעומת המודל הגרמני. הריחוק שנוצר בין העובד למעסיק עלול להקל על מעבר לפיטורים. העדר היכולת להוציא לחל"ת חלקי חייב את המעסיקים להתנתק מחלק מהעובדים במקום שכולם ימשיכו להגיע בהיקף חלקי. בנוסף השיטה עודדה את המעסיקים להוציא עובדים לחל"ת כדי להעביר את ההוצאות למדינה.

עם זאת, הדו"ח מציין שלמודל החל"ת היו מספר יתרונות. הוא העביר את הוצאות השכר מהמעסיקים לביטוח הלאומי ובכך מנע פיטורים המוניים. הוא דחה הוצאות פיטורים ושימר קשר מסוים בין המעסיק לעבד. מבחינת העובד, המודל מנע אובדן תעסוקה כאשר משק במיתון ומנע אובדן הכנסה גדול. כן מציין הדו"ח את היתרון הגדול של העובדה שהחל"ת היה כלי קיים וכתוצרה מכך התאפשר שימוש המוני בו במהירות. הוא ממליץ לייצר מנגנון מימון שכר חלקי לקראת המשברים הבאים.