בנק ישראל נאלץ לדחות הרפורמה לתחרות בבנקים

היעדר תקציב וחוק הסדרים מעכב את יישום רפורמת הבנקאות הפתוחה שאמורה לפתוח לתחרות משמעותית חלק מהשירותים הבנקאיים. לאחר שהחוק המסדיר את פעילות הפינטק תקוע בשל המצב הפוליטי, ל"כלכליסט" נודע כי גם בנק ישראל דוחה חלק מהיישום של היערכות הבנקים לרפורמה.

הרפורמה, הכוללת את פתיחת המידע על לקוחות הבנקים לצד שלישי (באישור הלקוח) תחל אמנם באופן רשמי עם פתיחת הנתונים בחשבון העו"ש בעוד כשבועיים, אולם יישום השלבים הבאים הכוללים פתיחת מידע בנושא כרטיסי אשראי, פקדונות, הלוואות ופעילות בשוק ההון יידחה בממוצע ב־2–3 חודשים.

בנק ישראל הודיע לפני חג הפסח לבנקים על הדחייה בלוחות הזמנים. החלטת בנק ישראל לבצע את הדחייה נעשתה בעקבות שיחות עם גורמים שונים בהם חברות הפינטק, וגם משרד האוצר ורשות ניירות ערך, שאמורה לפקח על חברות הפינטק הרלוונטיות לרפורמה זו.

מימין: שר האוצר ישראל כץ, נגיד בנק ישראל אמיר ירון ויו"ר רשות ני"ע ענת גואטה צילומים: יריב כץ, דוברות בנק ישראל, ענבל מרמרי

לפי הערכות מטרת הדחייה היא למנוע מצב שבו הבנקים יוצאים לדרך עם הרפורמה, בעוד הליך הרישוי לחברות הפינטק עדיין תקוע, מה שעלול ליצור מצב שבו הבנקים מבססים את מעמדם בתחום על חשבון חברות הפינטק, שממילא סובלות מחיסרון לגודל לעומת הבנקים, ועלולות לסבול גם מאיחור בהשקת המוצרים שלהן לעומתם.

למנוע יתרון לבנקים

רפורמת הבנקאות הפתוחה היא רפורמה משמעותית בתחום הפיננסים, שבמסגרתה צריכים הבנקים לפתוח את המידע הקיים על לקוחותיהם לגורם חיצוני (חברות הפינטק), במידה והלקוח הסכים לכך. עם המידע הזה, גופים אלה יוכלו להציע ללקוח הצעות המתאימות לצרכיו, להשוות בעבורו עלויות של שירותים פיננסיים, לייעץ לו ולעשות פעולות נוספות שישפרו את יכולת הצרכנות הפיננסית שלו.

שירותים אלה אמורים לסייע ללקוח לבחור בגוף המציע את השירות המתאים ביותר לצרכיו, במחיר הטוב ביותר – ולאו דווקא בגוף שבו מתנהל חשבון העו"ש שלו, כפי שבפועל קורה לרוב כיום. מדובר ברפורמה בעלת פוטנציאל דרמטי לשיפור התחרות במערכת הבנקאית.

לרפורמה הזו שני חלקים: החלק הראשון הוא באמצעות חקיקה המסדירה את פעילות הבנקאות הפתוחה, ואת פעילותן של חברות הפינטק, שיקבלו לשם כך רשיון, כאשר לפי טיוטת החוק מי שתפקח עליהן היא רשות ניירות ערך. החלק השני הוא הנחיות של בנק ישראל לבנקים לפתוח את המערכות הפנימיות שלהן לאותם גופי פינטק רלוונטיים.

החלק הראשון היה אמור לעבור כבר בשנה שעברה בחוק ההסדרים, כשביוני אשתקד אף פורסמה טיוטת תזכיר חוק. בטיוטת תזכיר החוק נכתב כי מועד היישום יתבצע בסוף מרץ 2021 במקביל למועד שבו הבנקים מתחילים לפתוח את המידע הקיים אצלם לגורמים חיצוניים.

ההנחה היתה אז שתקציב 2021–2020 ובמקביל לו חוק ההסדרים יאושרו תוך כמה חודשים, כפי שנקבע במסגרת ההסכם להקמת ממשלת נתניהו-גנץ, ועד סוף מרץ תושלם ההיערכות ליישום החוק, ולקביעת הליכי הרישוי והפיקוח. אלא שכידוע לא יצא לפועל לא תקציב ולא חוק הסדרים, והחוק ממתין לממשלה חדשה ולתקציב, שיהיו בתרחיש האופטימי במחצית השנייה של השנה. אם לא תקום ממשלה, וישראל תיגרר למערכת בחירות חמישית, סיכוי סביר שגם לוחות הזמנים החדשים יידחו שוב.

אם לוחות הזמנים לפתיחת המידע על לקוחות הבנקים היו נותרים כמו במתכונתם המקורית, אז הבנקים היו צוברים יתרון תחרותי על פני חברות הפינטק. הסיבה לכך היא שבזמן הזה הם היו יכולים להשיק בעצמם מוצרים מתחום הבנקאות הפתוחה, וכך היו מקבעים את מעמדם, בעוד חברות הפינטק היו צריכות לחכות שהחוק שמסדיר את מעמדן ייכנס לתוקף, ואז עוד להשלים את הליך הרישוי שלהן.

עו"ש תחילה

החוק בנוסח הנוכחי שלו גם קובע כי על הבנקים נאסר להשיק מוצרים מתחום הבנקאות הפתוחה בתחומים בהם יש להם פעילות, אולם כל עוד החוק לא בתוקף, הם בעצם יכולים לעשות זאת.

כעת כאשר כנראה תהיה חפיפה בין המועד שבו המידע על לקוחותיהם ייפתח לבין כניסת החוק לתוקף, יימנע מצב שבו ישיקו מוצרים ויצברו כוח בתחום, שאמור בכלל להוות כר לפעילות מצד חברות פינטק.

כעת פתיחת המידע על לקוחות הבנקים לצד שלישי תיעשה בארבעה צעדים (לעומת שלושה בנוסח המקורי): הראשון יהיה לאחר יום העצמאות, ויכלול מידע על חשבון העו"ש. בחודש אוקטובר אמור היה להיפתח המידע בנושא כרטיסי אשראי וחיוב, אולם שלב זה יידחה לסוף ינואר 2022. בסוף מרץ 2022 היה אמור להיפתח המידע על פקדונות ואשראי והוא יידחה לסוף מאי 2022.

בנוסף לכך בסוף מרץ 2022 היה אמור להיפתח גם מידע הנוגע לחשבונות ניירות ערך, אולם בבנק ישראל טרם קבעו לכך תאריך חדש, בנימוק כי מדובר בנושא חדש יחסית בתחום הבנקאות הפתוחה, וכי הם רוצים להעמיק את בחינת הנושא בטרם ייקבע הסטנדרט לפתיחת המידע, ורק לאחר מכן יקבעו את המועד. במערכת הבנקאית מעריכים שפתיחת המידע הזה תיעשה לקראת סוף שנת 2022.