פרשת השוחד בשיכון ובינוי: "זה שנשלם שם אחוזים גדולים ימנע מהם לפתוח את הפה בעתיד"

שוחד לשר: פרויקט בלי אמא ואבא

טבלאות אקסל שנתפסו בחקירה ומפרטות את ההתקדמות בכל פרויקט, חושפות שתשלומי שוחד הגיעו לרמות הכי גבוהות במדינה - שרים. אחד מהם למשל היה שר הכבישים לשעבר של קניה, פרנקלין ביט (Franklin bett). מהמסמך הזה ניתן ללמוד שני דברים: ראשית, השיח מאחורי הקלעים על החשיבות לשלם שוחד גבוה, לשיטת החברה, כדי להפוך פרויקטים לרווחים יותר; ושנית, הסכומים והאחוזים הגדולים ששולמו לשרים. כאן למשל מדובר ב־7.5% מהכנסות הפרויקט, עשרות מיליוני שקלים.

בוב הבנאי מצליח לתקן - את דו"חות שיכון ובינוי

תשלומי השוחד יועדו גם להגדלת ההכנסות מפרויקטים. כך למשל, אם שיכון ובינוי התחייבה להקצות לפרויקט 100 שקי מלט, אך סיפקה רק 50 שקים ובכך הפכה את הפרויקט לרווחי יותר, היא הזדקקה לחתימה של האחראי מטעם המדינה שסיפקה את כל מה שהתחייבה (100 שקים) כדי לקבל תשלום. מהחיסכון שנוצר, נגזר אחוז תשלום לעובד הציבור. במקרה הזה 2%, וכדי להסוות מיהו המשוחד הוא זכה לשם הקוד בוב הבנאי". תחי האירוניה.

המחברת האדומה של בנו

זהו צילום מהמחברת של בנו. מחברת חשבון בעלת כריכה אדומה, שבאמצעותה ניהל בנו ארביט, מנהל אזור אפריקה, את המעקב אחרי תשלומי השוחד. הרשימות האלה, יחד עם יומן צהוב ומסמכים רבים נוספים, הועברו בשלב מסוים לחשב סניף קניה, שי סקף, על מנת שיוודא התאמות לקופה הקטנה שממנה הוצאו הכספים. סקף, כך העיד במשטרה, נבהל וסירב לשתף פעולה. הוא צילם דפים מהמחברת, שאותם שלח בהמשך לביתו בישראל בדואר אוויר יחד עם קלסרי מידע. כשנפתחה החקירה הוא מסר את המסמכים למשטרה עם הקלטות וסרטונים שתיעד.

המחשב הסגיר פירוט מלא - למי משלמים ועל מה

חלק מתשלומי השוחד יועדו להשפיע על עובדי ציבור, למשל במשרד התחבורה או ברשות הכבישים, לאשר לשיכון ובינוי זכייה במכרזים או הקצאה של פרויקטים ללא מכרז. במסך כאן, שנתפס במחשבו של אחד החשודים, מתואר פרויקט כזה שהכניס לחברה כ־81 מיליון שקל. המסמך מפרט על מה משלמים, למי, כמה ובהמשכו יש גם טבלת מעקב מתי שולמה כל מנה.

שוחד בגובה עשר משכורות קנייתיות

אחת ממטרות תשלומי השוחד לפקידי ממשל באפריקה היתה לזרז קבלת כספים מהמדינה על פרויקטים שביצעה החברה. אחת השיטות היתה שוברים. במסמך כאן, שחתום על ידי דן שחם, מנהל סניף קניה, מאושר תשלום ששווה ערך לפי 10 מהשכר הממוצע בקניה לחשב של משרד האוצר. זאת בתמורה לכך שזירז את העברת התשלום עבור הפרויקט.

קח שמאלה, יש לך עוד: שם הקוד שמאלית

אחד משמות הקוד הנפוצים לתשלום שוחד (אחוז מתוך חסכון שנוצר בפרויקט בתמורה לחתימה כוזבת של עובד מדינה על עמידה ביעד מסוים) היה "שמאליות". בשובר כאן מפורטת דוגמה. 10%, שהם כ־57 אלף שקל, סכום שהוא פי 11 מהשכר הממוצע בקניה.

המנכ"ל והיו"רית מחליטים שלא להחליט

תיק החקירה גדוש בתכתובות של בכירים על ישיבות שניהלו בעניין "העמלות" – שם הקוד לתשלומי השוחד באפריקה. תרשומת זו של יהודה אלימלך, מנכ"ל SBI, החברה־הבת של שיכון ובינוי שאחראית על הפעילות בחו"ל, היא בסמוך לכניסתו של התיקון לחוק העונשין בישראל בלחץ ה־OECD; החוק קובע שאזרח ישראלי שמשלם שוחד במדינה זרה נתפס כמי שמשלם שוחד בישראל. אלימלך מעדכן את המנכ"ל קוטלר והיו"רית ברניב במצב, הם דנים בדרכים להפסקת התשלומים הבעייתים, ומחליטים שלא להחליט.

עופר קוטלר - מנכ"ל שיכון ובינוי לשעבר, ורוית ברניב - יו"ר החברה לשעבר צילום: עמית שעל, אוראל כהן