אופ"א מכורה לפורמטים משעממים, וצריכה ללמוד מה-NFL
ארגון הכדורגל האירופי הופך את המשחק למוצר ולא את העניין מהמשחק למוצר. זה מתבטא בפורמט החדש המתוכנן לליגת האלופות, שימתח את העונה בצורה מיותרת. אבל אופ"א צריכה ללמוד מליגת הפוטבול האמריקאית, שבה פחות בעצם שווה יותר
ליגת האלופות של אופ"א תעבור רפורמה מקיפה. איזו רפורמה? אנחנו לא יודעים את כל הפרטים אבל הפורמט המוצע הוא "הפורמט השוויצרי" או "השיטה השוויצרית". זהו פורמט ליגה שמגיע משחמט.
- משחק אחד - פי 7 יותר עניין משני משחקים?
- על הקשר בין הפייר פליי הפיננסי של אופ"א להפגנות העממיות ברחבי העולם
- בית המשפט הגבוה לערעורים בספורט קבע: הפייר פליי מת
בשבועות הקרובים אמורים לאשר את הפורמט הזה שיתחיל מ-2024. מה יקרה? שלב הבתים שכולל 32 קבוצות המחולקות לשמונה בתים יוחלף בשלב "דירוגים" בו 36 קבוצות ישחקו זו נגד זו עשרה משחקים.
לכל קבוצה יהיו משחקים נגד קבוצה מהדרג שלה ומשחקים נגד קבוצות מדרג נמוך או גבוה משלה. כך יוצא שבמקום שקבוצה תשחק שישה משחקים נגד שלוש יריבות שונות, יהיו לה עשרה משחקים נגד תשע יריבות שונות. כל הקבוצות ישובצו בליגה אחת ושמונה הקבוצות הראשונות ימשיכו לשמינית הגמר, כאשר הקבוצות בין המקום התשיעי ל-24 יתחרו בפלייאוף אחת נגד השנייה על שמונת המקומות האחרים בשמינית הגמר.
המשמעות של הפורמט השוויצרי בנוסף לפלייאוף היא שיהיו 180 משחקים שבסופם רק 12 קבוצות לא יוכלו להמשיך בטורניר. וזה אומר שיהיו הרבה מאוד משחקים שאינם חשובים כלל וכלל לקבוצות שכבר הבטיחו את מקומן בשמונה הראשונות (בעיקרון, יוכלו לעשות זאת אחרי ארבעה או חמישה משחקים). בהחלטה להעניק ל-24 מתוך 36 קבוצות את הסיכוי להעפיל לשמינית הגמר, בעצם הופכים את המשחקים החשובים באמת בשלב הראשון למשחקים בין מאריבור לליל או קלאב ברוז' נגד גלאטסאריי למשחקים הקריטיים היחידים. זו באמת ירייה ברגל של הטורניר.
התמכרות לטורנירים ארוכים מדי
נראה שאופ"א מכורה לטורנירים ארוכים מדי עם הרבה משחקים חסרי חשיבות. אין שום דרך אחרת להסביר מדוע הגדילו את טורניר היורו ל-24 קבוצות, ש-16 מהן עולות לשמינית הגמר. אין שום דבר אחרת להסביר מדוע קיימו את ליגת האלופות עם שלב בתים כל כך צפוי ומשעמם שעם השנים מאבד רייטינג למרות שהוא מפגיש את חלק מהקבוצות הטובות בעולם זו עם זו.שינוי הפורמט בליגת האלופות הוא הכרחי כי שלב הבתים אינו מעניין. בגלל פערי הרמות בין שתי הקבוצות הבכירות בכל בית לשתי הקבוצות האחרות, כמעט אף פעם אין בו הפתעות. אבל במקום להבין שפחות משחקים גורמים לכך שכל משחק יהיה חשוב יותר ולכן גם מעניין יותר, יוקרתי יותר ומכניס יותר - באופ"א עושים מאמצים כדי להפחית בחשיבות המשחקים בשלב הדירוגים ולהפוך משחקים בין ליברפול לריאל מדריד או צ'לסי ליובנטוס, למשחקים בעלי חשיבות ספורטיבית שהיא פרווה במקרה הטוב.
הפורמט השווייצרי עם 16 מעפילות לשמינית הגמר, יוביל בסופו של דבר להדחת 20 מ-36 קבוצות. אבל אם יחליטו שיהיו רק שמונה עולות, אז המשחקים בשלב הדירוגים יהיו עוד יותר חשובים ומשמעותיים עבור הקבוצות, שילחמו עד הרגע האחרון על מקום בפלייאוף. כך הטורניר החדש יהיה עוד יותר מעניין.
עם מותגי על ספורטיביים כגון ריאל מדריד, ברצלונה, מנצ'סטר יונייטד, ליברפול, באיירן מינכן ועוד בליגה כזו - כל משחק יכול לעורר עניין גלובלי עצום.
מה הבעיה להעתיק מה-NFL?
ליגת הפוטבול של ארה"ב (NFL) חתמה לאחרונה על חוזי זכויות שידור עד 2033 עבור 105 מיליארד דולר. אלו חוזים שיעניקו לליגת הספורט המכניסה בתבל עלייה משמעותית בהכנסות מזכויות שידור (מ-6 מיליארד דולר בשנה ל-10 מיליארד דולר - והרוב המוחלט מהשוק האמריקאי בלבד).
חברת CBS תשלם 1.85 מיליארד דולר לשנה (עלייה מ-1.03 מיליארד דולר) על חבילת השידורים ביום ראשון; פוקס תשלם 2.03 מיליארד דולר (עלייה מ-1.13 מיליארד דולר) גם כן על חבילת השידורים ביום ראשון; NBC תשלם 1.71 מיליארד דולר בשנה (עלייה מ-950 מיליון דולר) לחבילת ערב יום ראשון; דיסני (או ESPN) תשלם 2.55 מיליארד דולר בשנה לחבילת יום שני בערב (עלייה מ-1.9 מיליארד דולר) ואמזון תשלם על בלעדיות של חבילת יום חמישי בערב 1.32 מיליארד דולר בשנה (עלייה מ-660 מיליון דולר ששילמה פוקס).
הסוד הגדול של ה-NFL הוא העובדה שהליגה קצרה. כל קבוצה משחקת 16 משחקים (יעלה ל-17) ובסוף העונה 14 קבוצות מ-32 עולות לפלייאוף (משחק אחד ולא שני משחקים בשלב הנוק-אאוט). המשמעות היא שכל משחק בעונה הרגילה הרבה יותר משמעותי ולכן העניין בו מצד רשתות הטלוויזיה לא דועך - גם בעידן הנטפליקס.
באופ"א יחגגו העונה רבעי גמר מרתקים בליגת האלופות: ריאל מדריד נגד ליברפול; פורטו נגד צ'לסי; מנצ'סטר סיטי נגד דורטמונד; ובאיירן מינכן נגד פריז סן ז'רמן, כאשר בחצאי הגמר אפשר לפנטז על צ'לסי נגד ריאל או ליברפול ובאיירן מינכן נגד סיטי. אבל העובדה היא שליגת האלופות התחילה אי שם בתחילת הסתיו ורק באפריל תהפוך למרתקת באמת - זאת למרות שהמותגים החזקים ביותר בעולם הספורט משחקים בטורניר השנתי. זה ככה בגלל ההתעקשות של אופ"א להפוך את המשחק למוצר ולא את העניין מהמשחק למוצר. ההתעקשות לקיים כמה שיותר משחקים שמאפשרים לקבוצות הגדולות לתקן טעויות ולהעפיל לשלבים המכריעים, הופכים את רוב הטורניר לצפוי וכמעט נטול דרמות עד השלבים המכריעים.
בגלל זה הרייטינג יורד ונדרשים שינויים דרמטיים בפורמט - שגם את יתרונותיו מתכננים לדלל בגלל אותה תפיסה שיותר משחקים שווים יותר כסף.
ראשי הכדורגל יצטרכו להסתכל מערבה לארה"ב ולהבין שפחות שווה יותר.