בית המשפט הגבוה לערעורים בספורט קבע: הפייר פליי מת
בית המשפט הגבוה לערעורים בספורט (CAS) קבע כי השעיית מנצ'סטר סיטי מליגת האלופות בגין הפרות של חוקי הפייר פליי הפיננסי של אופ"א תבוטל. ההשלכות עבור רגולצית הדגל של אופ"א הן ענקיות
בית המשפט הגבוה לערעורים בספורט (CAS) קבע כי השעיית מנצ'סטר סיטי מליגת האלופות בגין הפרות של חוקי הפייר פליי הפיננסי של אופ"א תבוטל. כמו כן, ב-CAS הורידו את הקנס שקיבלה הקבוצה מ-30 מיליון יורו ל-10 מיליון יורו. ב-CAS הסבירו שלא היו מספיק ראיות מבוססות לעבירות של סיטי (הסתרת מקור ההכנסה) ולכן העונש חמור מדי. הקנס הוא, בעיקרון, על אי שיתוף פעולה של סיטי עם החוקרים של אופ"א.
קראו עוד בכלכליסט:
בסיטי, מן הסתם, הביעו סיפוק רב מההחלטה. באופ"א ציינו: "בדיון ב-CAS מצאו שלא היו מספיק ראיות מספקות כדי לקיים את החלטת ה-CFCB (הגוף שחקר והטיל את העונש של אופ"א על סיטי) במקרה הספציפי הזה ושהרבה מהפרות החוקים"... עוד מאופ"א: "בשנים האחרונות הפייר פליי הפיננסי שיחק תפקיד משמעותי בהגנה על המועדונים והפיכתם לגופים מאוזנים כלכלית. אופ"א וה-ECA (ארגון המועדונים הגדולים באירופה) מחוייבים לעקרונות של הפייר פליי הפיננסי. אופ"א לא תגיב יותר בעניין".
מדובר על תבוסה מהדהדת של אופ"א וייתכן גם שמדובר בגזר דין מוות לרגולציה המשמעותית ביותר של הארגון בשנים האחרונות.
פפ גווארדיולה חוגג אליפות עם מנצ'סטר סיטי צילום: רויטרס
מספר הערות על ההחלטה וההשלכות האפשריות:
1. רגולציה פשוט לא הוגנת
הפייר פליי הפיננסי (תקנות אופ"א לתחרות כלכלית הוגנת) התחיל בתחילת העשור הקודם כדי לצמצם את ההפסדים של הקבוצות באירופה. הרוגלציה עסקה בעיקר בהכנסות המועדונים וניסתה להגביל העברת כספים מכיסי בעלי קבוצות לקבוצות.
הטענה העיקרית נגד "הפייר פליי" היא שלא מדובר ברגולציה הוגנת שמקדמת תחרות אלא בידוק ההפך - מגבילה הוצאות של קבוצות להכנסות הטבעיות שלהן, מה שמאפשר לקבוצות עשירות יותר להוציא יותר כסף על הצוותים המקצועיים ולהגדיל את הפערים המקצועיים והכלכליים. סיטי ניסתה בדרכה להתמודד נגד הרגולציה הלא הוגנת הזו. וההחלטה של CAS שוב שמה את הזרקור על היעילות שלה.
אם העונשים על הפרות הפייר פליי לא משמעותיים בכלל, בטח לא למיליארדרים ושייח'ים - אז למה יש בכלל פייר פליי? כמו כן, כפי שעו"ד דניאל ג'י, שמתמחה בתעשיית הספורט, טען בראיון לכלכליסט: "אין שום דבר פייר בפייר פליי הפיננסי - אנחנו רואים שזה לא עניין של להפוך את התחרות להוגנת יותר אלא בעיקר כדי להבטיח את היציבות הכלכלית של קבוצות כדורגל. לא היה צריך לקרוא לזה פייר פליי פיננסי ואני משער לעצמי שיהיו שינויים ברגולציה הזו".
2. ראיות לא מספקות
בסוף 2018 המגזין הגרמני דר שפיגל חשף עשרות מסמכים שמוכיחים כי מנצ'סטר סיטי שברה את חוקי הפייר פליי הפיננסי בצורה מודעת ומתוכננת. המועדון הכחיש את הפרסומים - למרות שהיה מדובר על חשיפה של מסמכים רשמיים והמגזין הגרמני הראה בברור איך סימון פירס, המנהל הפיננסי של המועדון, מתדרך באופן מאוד מפורט איך המועדון יכול לעקוף את חוקי הפייר פליי הפיננסי.
אופ"א מאפשרת השקעה אינסופית באצטדיונים ואקדמיה אבל מנסה לשלוט על הוצאות שחקנים ושכרם. הסכמי החסות של המועדונים עם בעלים או חברות של הבעלים צריכים להיות ב"שווי הוגן", שנקבע על ידי וועדה מיוחדת של אופ"א.
בדר שפיגל הראו שמנצ'סטר סיטי פשוט הסתירה את ההכנסות "הלא הוגנות" מחסויות. האימיילים והמסמכים הגיעו מפוטבול ליקס - ארגון של ההאקר רוי פדרו, שכעת ממתין למשפט על גניבת מסמכים וריגול תעשייתי.
מה הראו בשפגיל? למשל, אתיחאד שילמה רק 8 מיליון ליש"ט מתוך הסכם בשווי 67.5 מיליון ליש"ט. את שאר הכסף העבירה ADUG לאתיחאד. ADUG זו קרן ההון של אבו דאבי שמנהל השייח' מאנסור, הבעלים של סיטי. הסכמים דומים נחתמו עם חברת הנפט מאבו דאבי, Aabar ועם רשות התיירות של אבו דאבי. אנשי המועדון ואנשי אבו דאבי הכחישו בפומבי שזה מה שהם עשו - אבל המסמכים שנחשפו הוכיחו את מה שמתנגדי הפייר פליי הפיננסי אמרו כל הזמן: אין באמת דרך למנוע ממדינות כמו קטאר ואבו דאבי להשקיע בקבוצות הכדורגל שלהן.
אבו דאבי/ ארמון מלוכה, מגדלי אתיחאד צילום: Abu Dhabi Tourism Authority בסיטי כינו את פרויקט הסתרת ההכנסות Project Longbow - על שם חץ שלוחמים בריטים עיצבו לקרב קרסי, שהיה חלק ממלחמת 100 השנים עם צרפת (נשיא אופ"א בזמנו, היה מישל פלאטיני הצרפתי). מה שברור מעבר לכל ספק זה שחברות כמו חברת התעופה של אבו דאבי, אתיחאד, קיבלו כסף מ-ADUG כדי לשלם הסכמי חסות גדולים באופן משמעותי מהשווי הריאלי של החסויות הללו כחלק מהפרויקט הזה. ולא רק העלו את ההכנסות של סיטי במאות אחוזים, גם "קיצצו" בהוצאות. אבו דאבי שילמה כסף רב ללוביסטים ולאנשי ממשל בריטים לשעבר, שהקימו חברות קש ואף רכשו בנק איסלנדי שפשט רגל כדי שאלו "יקנו" את זכויות התדמית של שחקני מנצ'סטר סיטי באופן פרטני כביכול. כך שילם השייח' לשחקנים לא דרך חשבנות המועדון, כלומר בדרך עוקפת אופ"א - אלא דרך חברות קש שכביכול רכשו את זכויות התדמית של השחקנים. זה מה שצמצם את ההוצאות הרשמיות של הסיטי באופן ניכר.
בנובמבר החליטו באופ"א, על סמך הראיות שהציגו בשפיגל, להעניש את סיטי בחומרה ולהרחיקה מליגת האלופות - העונש האולטימטיבי. בעבר הענישו את סיטי בקנסות על עבירות דומות. ואולם, כל הראיות הללו - שסופקו, לפי סיטי על ידי "אימיילים שהושגו בצורה לא חוקית והציגו תמונה חלקית ללא תוכן" - לא הספיקו להשאיר את ההרשעה.
3. השקיעו בסגל (המשפטי)
סיטי היתה מוכנה לעונש החמור והכינה את הערעור ל-CAS עוד לפני שהתקבלה ההחלטה של ה-CFCB. הטענות של סיטי נעו על שני מישורים. הראשון: כל ההליך לא היה הוגן, ואופ"א "שהיתה הרשות החוקרת והשופטת" דחפה לעונש הזה עוד לפני שראתה את הממצאים החדשים - שהגיעו מפריצה לא חוקית לתוך מחשבי הארגון. בסיטי הביאו כראיה את ההדלפה מתוך אופ"א ל"ניו יורק טיימס" מלפני כשנה. לפי ההדלפה, ייבס לטרם, חבר ה- CFCB, קבע לפני שנה כי יעניש את סיטי בהשעיה מליגת האלופות בעוד שאת חוזי החסות של פריז סן ז'רמן הוא קיבל כלגיטימיים.
בנוסף, לפי פרסום של "האת'לטיק", סיטי עקבה אחרי הפעולות הפיננסיות של היריבות האירופאיות שלה כדי להראות שבעלים אחרים מימנו את פעילות קבוצותיהם באמצעות הענקת חסות מחברות שלהם. בולטת הפעילות של יובנטוס, למשל, שזכתה לשדרוג החסות הראשית שלה עם פיאט (מ-17 מיליון יורו בעונה לכ-45 מיליון יורו בעונה). פיאט נמצאת בבעלות משפחת אניילי, שהיא הבעלים של יובנטוס. כמו יובנטוס גם קבוצות אחרות נהנות מהכנסה "טבעית" לכאורה בצורת חסות ראשית עם חברה או חברה שקשורה לבעלים. אפילו מכבי תל אביב מקבלת חסות ראשית מחברה שבבעלות הבעלים של הקבוצה, מיטש גולדהאר. סיטי טענו שאם ליובנטוס מותר, גם להם מותר. ב-CAS, כך נראה, נאלצו להסכים.
אלכסנדר צ'פרין, נשיא אופ"א, לא היה מעוניין לסגור את זה מחוץ לבתי המשפט. "אופ"א יותר מדי מחויבת לפייר פליי הפיננסי כדי להגיע לפשרה מחוץ לבית המשפט" לפי אנטואן דובאל, עורך דין העוסק במחקר בספורט. המחויבות הזו הביאה להפסד של צ'פרין.
סיטי היתה יכולה לאבד כ-300 מיליון יורו מההשעייה מליגת האלופות לשנתיים. הפגיעה בתדמית של הארגון ואבו דאבי היתה יכולה להיות כואבת עוד יותר. ולכן הארגון פנה לעורכי הדין הטובים ביותר שכסף יכול לקנות. עורך הדין לורד דיוויד פאניק - שמקבל בין 250 ליש"ט ל-890 ליש"ט לשעת עבודה, ליווה את הארגון. לצידו עבד משרד עורכי הדין פרשפילדס - מחיר שנע בין 215 ליש"ט ל-895 ליש"ט לשעה וגם משרד מונקטון - שגם כן קיבל בין 215 ליש"ט ל-895 ליש"ט. כמו כן, סיטי השתמשה בשירותיו של פרנסואה קארד, עורך דין שמתמחה בתיקים אולימפיים. הוא יושב במשרדו בלוגאנו, שווייץ והמחיר שלו גם בשחקים. סביר להניח שכל עורכי הדין הללו עבדו יחד שעות על גבי שעות על מאז נובמבר. אבל המחירים הללו השתלמו.
4. הפייר פליי גמור. הוא גמור!
הקנס 10 מיליון יורו לסיטי הוא בדיחה. פחות מ-2% מההכנסות של מנצ'סטר סיטי. פחות מ-0.5% מההון האישי המוערך של בעלי הקבוצה, השייח' מאנסור - שמנהל את קרן ההון של אבו דאבי (כטריליון יורו). ובאופ"א שוב צריכים לחשוב מחדש על רגולציה שתתקן את העיוותים הרבים שיצרה הרגולציה שנועדה למנוע תופעות כגון פריז סן ז'רמן ומנצ'סטר סיטי - תופעות שהרוגלציה, מן הסתם, לא מנעה.
הרגולציה הקלה ביותר לאימוץ מתעשיות ספורט יותר מתוחכמות היא "תקרת הוצאה" או "תקרת שכר" לצד "מס יוקרה". כלומר, אופ"א יכולה לקבוע הגבלה להוצאה על קבוצה וכל מי שמוציא יותר - יצטרך לשלם "מס יוקרה" לשאר הקבוצות. "עונש ראוי" למיליארדרים זה לדרוש מהם לסייע לצמצם את הפערים שהם יצרו. רגולציה גרועה (שאביה, מישל פלאטיני, הוא עסקן מושחת), קנסות ועונשים לטווח הקצר לא עוזרים לאף אחד בעצם.
