"הייתי מהמתנגדים לעבודה מהבית. אני מודה - טעיתי"

"אני לא חושב שאני הראשון שיהיה על המטוס, כבר נגמלתי. אני חושב שאחזור לטוס לפי הצורך. אחד הלקחים המאוד ברורים מהמצב הוא שנחזור לטוס אבל כמות הטיסות שלנו תרד דרמטית. גילינו שאפשר לעשות הרבה מאוד דברים גם מרחוק, אבל יהיו טיסות. יש מחיר גם לזה שאנחנו כרגע באפס טיסות".

"המחיר הוא שהרבה יותר קשה לעשות את שיחות המסדרון, המפגשים החברתיים, לשאול שאלה אקראית. אנחנו עושים מאמצים לעשות מפגשים חברתיים בזום אבל זה לא אותו דבר. נוצר הרבה יותר אובר-הד מהבחינה הזאת. זה דורש יותר מיקוד ומטרה, הדברים לא קורים מעצמם".

 "בינתיים כל המדדים מראים שלא. עמדנו ביעדים גם מבחינת שיחרור מוצרים וגם מבחינת כמות הפטנטים שנרשמו אבל אני חושב שאין ספק שלאורך זמן אם לא נחזור להיפגש יהיה קשה לשמר את זה. אני עדיין חושש, למרות שהכל נראה עדיין טוב, שהחדשנות תיפגע בלי שילוב של שני העולמות. הצוות הדהים אותי מבחינת התפוקה אבל אני חושש שזה בא עם מחיר של שחיקה".

"גיליתי שזה דורש תהליכים ונהלי עבודה מסודרים יותר כדי לגרום להכל לעבוד. בגלל שאני מנהל גם בארץ וגם בחו"ל אז סיגלתי לעצמי גם קודם הרבה מהדברים שקורים עכשיו אבל זה הקצין דרמטית. היכולת להרגיש את הארגון ירדה. אין לי למעשה את היכולת הזאת להרגיש מה אנשים חווים אלא רק על ידי שיחות יזומות.

דן ענבר, נשיא חטיבת האחסון הגלובלית ומנכ"ל מרכז הפיתוח בישראל של דל טכנולוגיות צילום: טל שחר

איך נראה היום שלך עכשיו?

"כיוון שרוב הארגון הוא בארה"ב אבל יש לי עובדים בהודו, סין, אוסטרליה ורוסיה אני מתחיל את הבוקר בעבודה עם ישראל ואסיה, עובד עד סביבות 13:00, לוקח הפסקה של שעתיים כדי להתרענן ואז היום שלי נמשך עד 23:00-24:00 בלילה. אני כל היום בזום. חי בזום. אחרי ארבעה חודשים נשברתי והשידרוג שעשיתי לעצמי הוא שקניתי שולחן עמידה לבית. הישיבה האינסופית מול מסך זה קשה אז אני משלב את זה עם עמידה מול מסך. במשרד לא היה לי שולחן עמידה כי הייתי משלב פגישות בהן הייתי עומד".

"הצבת גבולים לאנשים והמתיחה של יום העבודה יותר מדי. אנשים לא יודעים לשים את הגבולות ולכן אני כל הזמן מעודד אותם לעשות זאת וגם שם לעצמי מקטעים כמו ההפסקה באמצע היום. בקלות יכולתי למלא את כל היום ולעבוד מ-9 בבוקר עד 12 בלילה אבל שמתי לעצמי את הגבולות שאיתם אני מרגיש שאני יכול לתפקד לאורך זמן. מאוד קל להיגרר לעבודה כל הזמן. חסר לי מאוד לעשות סיעור מוחות, הדינמיות של שיחות מהירות. אנחנו משקיעים המון אנרגיה כדי לייצר את הדינמיות הזאת אבל זה לא טבעי. לכן אני מאמין שהמודל ההיברידי הוא הטוב ביותר".

"אני לא חושב שנחזור למה שהיה קודם. התובנה שאפשר לעשות בצורה הזאת מה שהצלחנו לצד הרבה מאוד יתרונות כמו חיסכון בטיסות ובזמן נסיעות לא תיעלם. אם בהתחלה היינו עושים 100% מהפגישות בטיסות כך שלכל דיון אסטרטגיה היה צריך לאסוף את כולם אז היום אפשר לקפוץ לפגישת וידאו שעתיים בזום. אני עושה מפגשי ביקור בכמה מדינות בשבוע, נפגש עם הצוותים לכמה שעות וחוזר ליום העבודה הרגיל שלי. נצטרך כל הזמן להמציא דרכים לשפר ולייעל את המודל החדש".