משבר הקורונה עלול לחתוך את הכנסות המדינה מתמלוגי הגז בעשרות אחוזים

על פי נתוני משרד האנרגיה, נכון לחציון הראשון של 2020 הכנסות המדינה מגביית תמלוגים הסתכמו בכ-473 מיליון שקל. זאת לעומת תחזיות מסוף 2019, שניבאו שבמהלך 2020 המדינה תגבה תמלוגים בהיקף של כמיליארד וחצי שקל. לפי המשרד, חלה בעקבות הקורונה צניחה דרמטית בהפקת הגז מהמאגרים, ולפיכך גם במחירים

מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה מפרסם הבוקר (ב) את הכנסות המדינה מגביית תמלוגים בגין שימוש באוצרות טבע, כלומר הפקת גז, נפט ומחצבים אחרים, ומהנתונים עולה כי פגעי הקורונה עלולים להשפיע קשות עליהן. מדובר בגבייה של תמלוגים בלבד, ומבלי לחשב את תשלומי מס חברות או יסים שונים (מס ששינסקי) שאמורים לעבור לקופת המדינה באופן שוטף בשנה הנוכחית והבאה.

 

קראו עוד בכלכליסט:

• נתיבי גז מאשרת: "מחלוקת משמעותית עם היצואן על הסכם ההולכה למצרים והקמת הצינור"
• לווייתן ותמר יספקו גז לרמת חובב; המחיר - נמוך ב-37% מזה של חברת חשמל
• אם הקורונה תימשך, הסבת תחנות כוח מפחם לגז תתעכב

 

 

עיון בנתוני המשרד מעלה שנכון לחציון הראשון של 2020 הכנסות המדינה מגביית תמלוגים הסתכמו בכ-473 מיליון שקל. במשרד האנרגיה מתהדרים שמדובר בעלייה של כ-13.4% לעומת סך הכנסות של כ-417 מיליון שקל בחציון הראשון של 2019, אולם מדובר בנתון מתעתע: במהלך 2020 המדינה החלה לגבות כסף גם מהפעלת מאגר לווייתן, שהחל לעבוד בסוף 2019, ולכן כך או כך הייתה נרשמת השנה עלייה בהיקף הגביה.

 

קידוח לווייתן צילום: אלבטרוס

 

מה שמשרד האנרגיה פחות מדגיש הוא את הפער מהתחזיות שלהם מסוף 2019, שניבאו שבמהלך 2020 המדינה תגבה תמלוגים בהיקף של כמיליארד וחצי שקל, כלומר אפשרות לגבייה של כ-750 מיליון שקל עד מחצית 2020. לפיכך, בחישוב חצי שנתי משרד האנרגיה כבר "פספס" את התחזית שלו בעשרות אחוזים. במשרד האנרגיה מעריכים שבחציון השני של 2020 המדינה תגבה עוד כ-580 מיליון שקל, כלומר 2020 עלולה להסתכם עם גבייה של קצת יותר ממיליארד שקל, פספוס של כ-30% ביחס לתחזיות מ2019.

 

אז מה מקור הפער בין התחזית למה שהמדינה גבתה בפועל? במשרד טוענים שהפקת הגז מהמאגרים, כמו גם המחיר ששולם עבור הגז ותוצרי הלוואי שלו, צנחו דרמטית בשל משבר הקרונה, מה שהוביל לירידת מחירי האנרגיה ולדרישה הולכת וקטנה לגז, בעיקר בשווקי הייצוא. למעשה, מאגר לווייתן, ששני הלקוחות הכי גדולים שלו הם חברת החשמל הירדנית ו-BLUE OCEAN המצרית (לשעבר דולפינוס), ניפק יותר תמלוגים לקופת המדינה ממכירת גז לחברת החשמל, מאשר סך ההכנסות שהגיעו משווקי הייצוא שלו. לפי נתוני משרד האנרגיה בחציון הראשון של 2020 מאגר לווייתן שילם למדינה כ-223 מיליון שקל, מתוכם כ-123 מיליון שקל ממכירת גז רק לחברת החשמל. עוד אומרים במשרד האנרגיה שסך הגבייה הצטמצם גם בשל צניחת מחירי האנרגיה בשוק המקומי, כלומר המדינה "החלה להפסיד" כסף לאחר שאישרה לחברת החשמל עוד בקיץ 2012 לקנות גז במחיר גבוה בעשרות אחוזים מהמתחרים שלה, אבל בפועל חברת החשמל רוכשת היום גז זול ככל שניתן, כולל כזה שמקורו ביבוא.

 

עוד עולה מנתוני המשרד שמאגר ים תטיס, שהיה ספק הגז הבלעדי לישראל בתחילת העשור הקודם, הפסיק לעבוד וגביית התמלוגים משם התבטלה לחלוטין, זאת בהשוואה לכ-2.7 מיליון שקל הכנסות בחציון הראשון של 2019. שדה מגד, שמפיק נפט מקידוחים באזור ראש העין, צנח אף הוא בהיקפי הפעילות ולפי משרד האנרגיה סך התמלוגים שנגבו בחציון הראשון של שנת 2020 הסתכמו ב- 253 אלף שקל מהפקת 23 אלף חביות נפט, זאת לעומת סך התמלוגים של כ- 1.7 מיליון שקל והפקת כ-60 אלף חביות נפט במחצית הראשונה של 2019. עוד אומרים שם שסך התמלוגים מכריית מחצבים שנכנסו לקופה במחצית הראשונה לשנת 2020 הסתכמו ב- 5.6 מיליון שקל, ירידה של כ-10% לעומת שנה שעברה שמקורה בצמצום כריית המחצבים על ידי רותם אמפרט.

 

שר האנרגיה יובל שטייניץ מסכם ש"תמלוגי הגז הטבעי, הנפט והמחצבים בעלי חשיבות גבוהה מאוד למשק הישראלי. הנתונים הללו וההערכות לגידול מתמלוגים גם בעתיד משמעותיים מאוד לכלכלת ישראל, יעשירו את קופת המדינה, ויסייעו בהפחתת יוקר המחייה. אנו צופים כי בסוף שנת 2020 ההכנסות מתמלוגים יגיעו לשיא חדש של למעלה ממיליארד ש"ח, זאת במידה שלא יתרחשו אירועים חריגים בשל משבר הקורונה"