מכרזים לבניית 5,800 דירות הוקפאו בגלל דחיית התקציב

ההחלטה על דחייה באישור תקציב המדינה תוביל להקפאה של עשרות מכרזים לבניית אלפי דירות בפריפריה, כך עולה מבדיקת כלכליסט.

רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) פרסמה כבר 15 מכרזים לבניית 5,820 דירות בפריפריה, אך אי אפשר לסגור אותם ללא תקציב מדינה חדש או מקור תקציבי אחר. בינתיים רמ"י דחתה את מועדי סגירת המכרזים לתקופה שבין ספטמבר לאוקטובר השנה, אך בהיעדר פתרון תקציבי מועדי סגירת המכרזים יידחו שוב. בנוסף, תוכנית העבודה של רמ"י כוללת מכרזים לעוד כ־5,000 דירות בפריפריה, מכרזים שהיא לא יכולה לפרסם עד שלא יתבהר המקור התקציבי הנחוץ למימונם.

המכרזים לא יכולים להיסגר מפני שהם כוללים מענקים של 60-40 אלף שקל לרוכשי הדירות, וכן 40 אלף שקל נוספים לכל דירה שניתנים כסבסוד לקבלנים עבור פיתוח. סכומים אלה ניתנים במסגרת תוכנית מחיר למשתכן.

100 אלף שקל לכל דירה

התוכנית הוארכה עד סוף 2020, אלא שהממשלה הקצתה תקציב זעום של 36 מיליון שקל עבור המענקים וסבסוד הפיתוח, מה שהספיק לשיווק כ־400 דירות. ההנחה היתה כי הממשלה החדשה תציג מדיניות מקרקעין ברורה וסדורה. אלא שחוק ההסדרים, ובו תוכנית הדיור החדשה שיזם שר הבינוי יעקב ליצמן, הוקפא בגלל דחיית אישורו של תקציב המדינה. התוצאה היא שכעת אין מקור תקציבי למענקים ולפיתוח.

מאחר שלכל אחת מהדירות נחוץ תקציב של כ־100 אלף שקל, באופן תיאורטי האוצר צריך למצוא מקור תקציבי של 580 מיליון שקל שיאפשר לסגור את המכרזים שבאוויר, וסכום נוסף למכרזים העתידיים. הדיונים בסוגיה זו בין משרד האוצר למשרד הבינוי החלו אתמול.

ב־8 בספטמבר צפויה מועצת מקרקעי ישראל, שבראשה עומד השר ליצמן, להחליט על הארכה נוספת של תוכנית מחיר למשתכן. החלטה זו תאפשר להמשיך שיווקים באזורי הביקוש שבהם לא נדרשים מענקים, אבל למועצת מקרקעי ישראל אין סמכות לקבל החלטות עם משמעות תקציבית. לכן, עתיד המכרזים בפריפריה יוכרע במשא ומתן בין המשרדים, ובין ליצמן לשר האוצר ישראל כץ.

מחיר למשתכן, לוד צילום: דור מנואל

במשרד האוצר לא ימהרו לאשר תקציב, ובוודאי שלא את כל הסכום הנחוץ לסגירת המכרזים בפריפריה. ראשית, משום שקשה ואולי בלתי אפשרי לאתר כעת מקור תקציבי בהיקף כה גדול. שנית, יש הערכה כי רבים מהמכרזים ייכשלו. בשנתיים האחרונות מספר רב של מכרזים בפריפריה נכשלו משום שחברות בנייה לא ניגשו אליהם, מתוך הערכה כי לא יהיה ביקוש לדירות נוספות. משבר הקורונה, האבטלה ואי־הוודאות הכלכלית מחזקים את העמדה הזאת.

בנוסף, באוצר יעדיפו קודם כל לגבש מדיניות דיור לשנים הקרובות, שתחליף את תוכנית מחיר למשתכן הגוועת. באוצר מתנגדים למחיר למשתכן משום שהיא אינה מבחינה בין עשירים לעניים ומאפשרת גם לעשירונים העליונים ליהנות מהנחה ברכישת דירה. כמו כן, הגישה של האוצר היא כי כדי להאיץ את שוק הנדל"ן יש להסיר חסמים, ואילו מחיר למשתכן מחייבת התערבות ממשלתית עמוקה ובירוקרטיה מכבידה.

צניחה בשיווק קרקע לדירות

הקפאת המכרזים תוביל את רמ"י לאחת השנים הגרועות בעשור האחרון במספר הדירות בקרקעות שהיא שיווקה. מתחילת השנה נסגרו מכרזים לבניית 5,000 דירות. יש באוויר מכרזים לעוד אלפי דירות, ובדרך כלל בסוף השנה נסגרים הרבה מכרזים, אך עדיין רחוק מאוד מהקצב בשנים קודמות. ב־2019 למשל שיווקה רמ"י מגרשים ל־38 אלף דירות.

הצניחה במספר הדירות במגרשים שמשווקת המדינה צפויה לגרום בשנים הקרובות לעליית מחירי הדיור בגלל צמצום בהיצע לעומת העלייה בביקוש.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "נכון למועד זה, טרם התקבלה החלטה בממשלה בעניין הרחבה נוספת של התכנית ולא הוקצה מקור תקציבי. סיום התוכנית אינו מעכב שיווקים וניתן להמשיך בשיווקי קרקעות בהתאם למתכונת רגילה במנגנון של שוק חופשי".