"חבל על הכסף": אלה בן נון נגד רפורמת מכוני הבקרה
הממשלה צפויה לדחות השבוע בפעם השביעית את הרפורמה שאמורה לקצר את משך הזמן להפקת היתרי הבנייה, בשל קושי לגייס את כלל גופי הרישוי תחת קורת גג אחת. זה לא הפריע למדינה להעביר עד כה למכונים 7 מיליון שקל – מכספי הציבור
החלטתה הצפויה של הממשלה החדשה לאשר בימים הקרובים דחייה נוספת, שביעית במספר, של הרפורמה המחייבת את הפעילים בענף הבנייה להוציא היתרי בנייה דרך מכוני הבקרה – ממשיכה לעורר הדים. כזכור, השבוע הודיעו במינהל כי "עקב משבר הקורונה וההאטה של משק הבנייה, מינהל התכנון סבור כי יש לדחות בחצי שנה את הפיכת מכוני הבקרה לחובה, כדי שלא ייווצר משבר נוסף בענף הבנייה".
לפי הרפורמה המתוכננת, מבנים שגובהם נמוך מ-29 מטר (9 קומות) יהיו חייבים לעבור דרך מכוני הבקרה, וזאת על מנת לקצר את זמן הפקת היתרי הבנייה, ולשפר את הבקרה על הבנייה במבנים אלה. מכונים אלה, הכוללים פקחים מורשים מטעם פיקוד העורף ורשות הכבאות, הוקמו בעקבות המלצת דו"ח זיילר לאחר אסון ורסאי ב-2001, במטרה לבצע בקרת תכן ובקרת ביצוע במסגרת הליכי רישוי הבנייה בישראל.
הצעד שאמור לחייב את הקבלנים להשתמש במכוני הבקרה במסגרת תהליכי הרישוי היה אמור להיכנס לתוקף ב-16 ליוני, לאחר שנדחה כמה פעמים. הדחיות בהפעלתם של מכוני הבקרה נבעו מהקושי לגייס את כלל הגופים הנוגעים להפקת היתרי הבנייה תחת קורת הגג של ששת מכוני הבקרה שכבר נפתחו.
"במתכונת הנוכחית, אין למכוני הבקרה יכולת מקצועית לקיים את ייעודם והם לא הוכיחו את עצמם בשביל שאפשר יהיה להפנות אליהם עשרות אלפי פרויקטים בצורה מחייבת", אמר השבוע חיים פייגלין, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, שפנתה למינהל בבקשה לדחות את יישום הרפורמה. "חובת השימוש במכוני הבקרה תייצר כאוס בענף הבנייה, ועיכובים נוספים לאלה שכבר קיימים בגלל הקורונה. למכונים במצבם כיום, אין יכולת לסייע לענף".
יגאל גוברין, יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות, הוסיף כי "מכוני הבקרה מייצרים עודף רגולציה במקום להקטין את הקיימת. אם היה בהתחלה חשש מהמכונים, הפך החשש הזה כבר לוודאות, ובמקום שנושא הרישוי יעשה פשוט יותר, הוא רק ילך ויסתבך".
חיים פייגלין. "אין למכונים יכולת לקיים את ייעודם" צילום: אוראל כהן בנוסף לכישלון של מינהל התכנון ומשרדי הממשלה להכפיף את כל הגופים תחת קורת הגג של מכוני הבקרה, המדינה משלמת למכונים שכבר נפתחו פיצויים של עד 300 אלף שקל לרבעון כרשת ביטחון, והחלה לעשות זאת עוד לפני שהחוק הפך מחייב ליזמים. המדינה מימנה גם את מענקי ההקמה של המכונים – 150 אלף שקל לכל מכון שנפתח. מאז שקמו המכונים ועד מועד פרסום הכתבה הן עלו לציבור 7 מיליון שקל לפחות, בלי שהביאו כל תועלת או שיפור בבנייה בישראל. בינואר העריכו גורמים באוצר שהתקבלו בקשות ל-20 מבנים בלבד.
חסרי שיניים
אלה בן נון, הבעלים של חברת EBN אלה בן נון ניהול בניה המספקת שירותי ניהול ופיקוח הנדסי, מסכימה עם דבריהם של פייגלין וגוברין: "מכוני הבקרה נועדו לייצר ערך באיכות התכנון ובבקרת התכן גם במהלך הביצוע, כשכוונת המחוקק היתה לקדם את הרפורמה בשתי פעימות: פעימה ראשונה למבני מגורים בלבד עד גובה של 29 מטר; והשנייה, שהיתה אמורה להתחיל בינואר האחרון, עבור שאר הפרויקטים, ללא הגבלת שימושים או מורכבות.
"אולם בפועל, הניסיון לקדם רישוי באמצעות מכוני בקרה בפרויקטים הפשוטים של הפעימה הראשונה פשוט לא צלח. למרות תמריצים כספיים שהוצעו ליזמים על מנת שישתמשו בשירותים של מכוני הבקרה, הגיעו למכונים רק בקשות בודדות".
כמו שאר המבקרים, גם בן נון סבורה כי הכשל העיקרי של המכונים הוא שהם לא השכילו לרכז תחתם די סמכויות: "גם כשנעזרים בשירותים של מכוני בקרה, עדיין נדרשים לקדם היתרים בהליך סטנדרטי עד לשלב החלטת הוועדה, לרבות מילוי כל תנאי הסף הנדרשים במערכת המקוונת. מכון הבקרה נכנס רק לאחר החלטת הוועדה.
אלה בן נון. "קיצור הליכי הרישוי יסייע בהקלת יוקר הדיור" צילום: אבי ולדמן
"המשמעות של זה היא שרוב הגופים המאשרים בכלל לא נמצאים תחת המכונים, ולכן למכונים אין באמת אפשרות לקדם הליכי רישוי. בנוסף, האישורים שהם כן יכולים להנפיק תלויים מאוד באיכות הבודקים, וחוסמים כל אפשרות לפתרונות חדשניים או יוצאי דופן. לראייתי, הרפורמה, על אף כוונותיה הטובות, אינה בת יישום בשנים הקרובות, וחבל על הכסף הרב שהמדינה משקיעה בה, בטח בתקופה הזאת".
בן נון מדגישה את חשיבות הייעול של הליכי הרישוי – לא רק ליזמים כי אם לציבור בכלל: "קיצור הליכי רישוי יכול חד-משמעית להקל על יוקר הדיור. כל חודש הקדמה בתחילת ביצוע של פרויקט ובמסירתו חוסך ליזמים הון עתק של עלויות מימון – ומכאן שגם לרוכשי הדירות שהעלויות מתגלגלות לכיסם. רשויות חייבות לאפשר ליזמים להגיע לביצוע הכי מהר שאפשר, למשל בדרך של פיצול היתרים".
במינהל התכנון הגיבו לדברים ואמרו כי "כיום פועלים שישה מכוני בקרה אשר הוסמכו על ידי הגורמים הרלוונטיים ובהם פועלים בקרים מורשים מטעם פיקוד העורף והכבאות, שהם הגורמים החיוניים ביותר להבטחת בטיחות המבנה".
לכתבות נוספות היכנסו אל זירת הנדל"ן >>
