לידיעת החוסכים בעשור הבא: המבוגרים שאבו את התשואה

איזה עשור זה היה. מי היה מאמין שאחרי שנה כל כך קשה כמו 2008, כשהכסף ברח מהשווקים והציבור רץ למזומן - שהעשור העוקב ייצר לחוסכים תשואה מצטברת של כ־100%.

צילום: שאטרסטוק

הסיבות שבגינן הושגה התשואה הזו הן גם אלו שלא יאפשרו את שכפולה בעשור הבא. סביבת הריבית היורדת במהלך העשור ייצרה רווחי הון באגרות החוב שהציגו תשואות שלא מביישות השקעה במניות. כך, כספי החוסכים שכ־60% מהם מושקעים באגרות חוב והשקעות אלטרנטיביות כמו נדל”ן, שבתקופות של ריביות גבוהות הניבו תשואות של 4% או 5%, הניבו בעשור תשואות של 7% ויותר. לצד זאת גם המניות חגגו. החברות נהנו ממימון זול שאיפשר צמיחה, והכסף המוסדי האדיר שחיפש השקעות מניבות זרם וניפח את שווי החברות.

אלא שנקודת המוצא כעת היא של ריבית ששואפת לאפס שאין לה עוד ממש לאן לרדת. התשואה המגולמת באגרות החוב צפויה להניב לכל היותר 2% לשנה באג”ח הארוכות שכיום טומנות אף סיכון של הפסדי הון, וריבית ריאלית שלילית באג”ח הקצרות. מנהלי ההשקעות יצטרכו להביא את רוב התשואה לחוסכים מהשקעה במניות ולקוות שהחגיגה בשווקים תימשך. מנהלי הפנסיה לא יחזיקו כמובן ב־100% מניות, ולכן התשואה הצפויה לחוסכים תהיה נמוכה יותר ופוטנציאל הסיכון לחוסכים יעלה.

למעשה, דור החוסכים המבוגר שנכנס לעשור האחרון עם סכומי כסף נאים, שאב לדור הצעיר שנכנס רק לאחרונה לשוק החיסכון, את רוב התשואה של ההשקעות היותר סולידיות. מנהלי ההשקעות מתמודדים עם אתגר עצום לייצר לחוסכים הצעירים תשואה שתבטיח להם קצבת פנסיה נאותה לשנות הפרישה המתארכות. כל עוד הריבית במשק תישאר נמוכה האתגר הזה יהיה מורכב וידחוף את מנהלי הפנסיה להשקעות אלטרנטיביות כמו תשתיות ונדל”ן.

הדור הצעיר שלא ידע את העשור האחרון יצטרך להנמיך ציפיות ולקוות שהריבית תשוב ותעלה.