באב"ד: "כל שינוי מודל החיסכון לפנסיה צריך לעבור בוועדה שטיפלה בנושא"

מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד יוצא נגד אופן קבלת ההחלטות שאליהן הגיעו החשב הכללי במשרד האוצר רוני חזקיהו והממונה על רשות שוק ההון משה ברקת לגבי ביטול אג"ח מיועדות כרשת ביטחון לפנסיה והחלפתן במכשיר של ביטוח תשואה, כפי שנחשף בכלכליסט.

באב"ד מבהיר כי כל הסכמה בנושא חייבת להיות של כל מנהלי האוצר שהשתתפו באותה ועדה ב-2016 שטיפלה בסוגיית אג"ח מיועדות, וספגה ביקורת קשה ממבקר המדינה.

"בהמשך לפרסומים בימים האחרונים כי החשב הכללי והממונה על שוק ההון הביטוח וחיסכון הגיעו להסכמות לפיהן ישונה המודל הנהוג כיום באג״ח מיועדות, יש לציין כי אין הסכמות על מודל חלופי וכי כל שינוי במודל הקיים מצריך הסכמות רחבות של כלל הגורמים הרלוונטיים כפי שנעשה בוועדה לבחינת אג״ח מיועדות", נאמר בהודעת משרד האוצר. "מאחר שהוועדה לא התכנסה שוב ולא דנה בשום מודל חלופי, בשלב זה אין שינוי במדיניות הקיימת. הדבר מקבל משנה תוקף נוכח העובדה שאנו מצויים בתקופת בחירות ונושא כה חשוב ומרכזי ככל שייעשה בו שינוי יובא קודם כל בפני שר האוצר והממשלה הבאה".

שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר צילום: צביקה טישלר

בדוח שפרסם מבקר המדינה באוקטובר 2016 הוא תקף את הוועדה שהיתה אמורה לטפל במה שהוגדר בחשב הכללי כ"פצצה מתקתקת", ובראשה עמד באב"ד, על כך שלא התמודדו עם העובדה שככל שיש יותר חוסכים בקרנות הפנסיה, כך גדלה הסובסידיה הממשלתית שמתבטאת  בהקצאת אג"ח מסוג זה. "העלייה במשקלן של אגרות החוב המיועדות לקרנות הפנסיה החדשות והוותיקות בסך החוב הממשלתי חורגת משמעותית מסף ה'סבילות' המקסימלית בניהול החוב בכל התרחישים המקיימים את יעד הממשלה להפחתת יחס החוב הציבורי לתוצר ל-50% והמקיימים את תוואי הפחתת הגירעון בהתאם לחוק הפחתת הגירעון. תוואי צמיחת אג"ח המיועדות חורג משמעותית גם מיעד הביניים להגיע ליחס חוב ציבורי לתוצר בשיעור של 60% לקראת סוף העשור הבא", קבע המבקר.

מימין: הממונה על רשות שוק ההון משה ברקת והחשכ"ל רוני חזקיהו צילומים: עמית שעל, אוראל כהן

לפי דוח יחידת החוב של החשב הכללי באוצר משנת 2018, הבעיה הגדולה עם אג"ח מיועדות (אג"ח לא סחירות) היא כי הגידול בגיוס החוב הלא סחיר (שכבר 75% ממנו הן אג"ח מיועדות) מביא לדחיקת החוב הסחיר –המיועד למימון גירעון הממשלה-והוא פוגע בהיקף הנפקות אג"ח ממשלתיות סחירות בשוק הראשוני ועל רמת הנזילות והסחירות בשוק המשני. הפגיעה היא משמעותית: לפי אותו דוח, עבור תוואי גירעון קבוע של 3% תמ"ג נמצא שרמת הסבילות (שיעור  הגיוס הלא סחיר מסך הגיוס המקסימלי ללא פגיעה בגיוס הסחיר והחיצוני) היא של 23% ובמקרים מיוחדים יכולה להגיע ל-25%. אלא שלפי הנתונים הרשמיים, שיעור ההנפקה של חוב לא סחיר הינו מעל סף אותה סבילות- זו השנה החמישית ברציפות, וזה שנתיים (2017 ו-2018, בדיוק אחרי רפרומת באב"ד) היא חוצה את הרף העליון (25%).

יצוין כי לא חזקיהו ולא ברקת חייבים לפנות או להתייעץ עם מנכ"ל האוצר לגבי גיבוש המדיניות: סמכויות מנכ"ל אוצר, בניגוד לסמכויות החשב הכללי וסמכויות הממונה על רשות שוק ההון, אינן סטטוטוריות. מנכ"לי האוצר שאבו את סמכויותיהם מהמוניטין שלהם. באב"ד שניהל יחסים קשים עם כל מנהלי האוצר (למעט אלו שהוא מינה), ניסה לשנות את המצב הייחודי הזה ובאמצעות ועדה ממשלתית, לקבל סמכויות.

הוועדה לא רק שלא העניקה את אותן סמכויות למנכ"ל, אלא שגם קבע כי יש בעייתיות גודלה למנות מנכ"ל פוליטי לאוצר (באב"ד היה מספר 11 במפלגת כולנו בראשות משה כחלון שקיבל 10 מנדטים). באב"ד גנז את הדו"ח ומסר כי " יישום מסקנות הוועדה יתאפשר מהקדנציה הבאה בלבד וזאת על פי החלטת שר האוצר הבא".