מה שואל המנכ"ל שלא אוהב ראיונות עבודה את המועמדים

עמי אברהמי, מנכ"ל ומייסד Reali ישראל לא אוהב ראיונות עבודה. הוא לא נהנה לראיין ויודע שעבור מי שמולו מדובר בסיטואציה מלחיצה. "הסיטואציה של ראיונות עבודה היא מאוד בעייתית כי יש בן אדם אחד שצריך להרשים את זה שמולו ואז זה הופך את הנושא לנורא מאולץ. כמרואיין אתה מנסה לענות את התשובות שאתה חושב שרוצים לשמוע. המראיין מצידו צריך למצוא דרכים מאוד יצירתיות להבין מי המועמד ומכיוון שהסיטואציה כל כך מאולצת היא לא נעימה", הוא אומר.

ראיונות עבודה זכורים לו לרעה כשהיה מתראיין בתור שכיר ולכן היום, כשהוא בעמדת המראיין הוא מאוד מנסה לנהל שיחה שתיראה כמו פגישה חברית ולא ראיון עבודה. "אני זוכר שבימים בהם הייתי צריך ללכת לראיונות הייתי לחוץ. אם זו עבודה שאתה מאוד רוצה אז אתה מריץ לעצמך בראש את התשובות שאתה הולך לענות לפני. היו לא מעט סיטואציות בהן התנהגתי בצורה מאוד לא טבעית וגם כשהתקבלתי פוטרתי אחרי זמן קצר מכיוון שהפער בין הצורה בה הצגתי את עצמי בראיון למציאות שהתגלתה לאחר מכן היה גדול. כעובד הייתי הרבה פחות אטרקטיבי מאשר כמעסיק, שזו גם אחת מהסיבות בגללן הרבה יזמים ומנכ"לים מגיעים למקום הזה. הם כל היום עסוקים במה לא נכון בחברה ובסוף אין להם ברירה והם עושים את זה בעצמם", הוא אומר. מסיבה דומה הוא גם מתנגד נחרצות להעברת כרטיס נוכחות. "זה מרגיש לי כמו תנאי עבדות. כשעבדתי בחברות הייטק גדולות זה הוציא לי את כל המוטיבציה. זה מרגיש כמו נמלה שעושה מה שאומרים לה ונכנסת לשורה".

עובדים בחברת Reali ישראל

בחברה שהקים, אשר מפתחת פלטפורמה לתיווך והשכרת נדל"ן בארה"ב, ומעסיקה 300 עובדים מתוכם 80 בישראל, הוא מקפיד לראיין את כל המועמדים שעוברים את שלבי הראיונות והמבחנים הראשונים. "אני עושה את זה בגלל התרבות הארגונית. בחברה של 4,000 עובדים נורא קשה לראיין את כולם, אבל בחברה שיש בה כמה מאות אנשים הם אלה שנוטעים את הבסיס התרבותי ואם תעגל פינות מהר מאוד תאבד את האווירה שאתה רוצה להשיג במשרד - גם את התרבות הארגונית וגם המקצועית", הוא מסביר. בישראל הוא נפגש עם כל העובדים ובארה"ב עושה פגישות וידאו עם העובדים הבכירים.

על מנת ליצור אווירה לא פורמלית הוא מתחיל פגישות עם מועמדים בלהכין איתם קפה, מנהל שיחת חולין, בוחר במקומות ישיבה טבעיים כמו על ספה במקום בחדר ישיבות עם שולחן החוצץ בין המשיחים.

אלה השאלות שאברהמי אוהב לשאול בראיונות עבודה:

1. אם היית יכול לבחור משהו אחר/קריירה אחרת, במה היית בוחר? 

המטרה של שאלה זו היא לבדוק אם המועמד באמת שלם עם העשייה שלו בחיים, אוהב את מה שהוא עושה (וכתוצאה מכך כנראה גם שמח בחלקו, ייהנה לבוא לעבוד וייתן תפוקה בהתאם) או שהיה מעדיף בכלל לעשות משהו אחר וזה לא באמת מה שהוא רוצה לעשות.

"הייטק זה כלוב של זהב, אנשים נכנסים גם בגלל העניין אבל גם בגלל השכר ואנשים מוצאים את עצמם כלואים כי הם לא יצליחו להרוויח את הסכומים שהם מרווחים במקומות אחרים", אומר אברהמי. "המטרה שלי היא לבדוק האם יש להם חלום אחר משהו שיותר מדליק אותם מהעבודה שלהם, ועד כמה מזה משחק תפקיד בחיים שלהם. כשאתה בחברה שחלק גדול מהמהות שלה זה חדשנות אם לאנשים אין פאשן גדול אז הסיכוי שהם יעשו את זה טוב ויגרמו לחברה לעוף קדימה יורד".

הוא מספר על מועמדת לתפקיד מנהלת משרד שהגיעה מתחום העבודה הסוציאלית, עבדה בעמותה והפשן היה לעזרה לחלשים. הסיבה שהיא חיפשה תפקיד אחר הייתה השכר והתנאים, סיבות שלא קשורות לתשוקה ולמהות של מה שהיא רוצה לעשות. "כשנכנסנו לזה לעומק שאלתי כמה היא תתגעגע לזה והבנתי שזה משהו שמשחק תפקיד מאוד עמוק. היא בעצם רצתה לעשות ניסיון, לראות אם יש משהו שיכול לספק לה את אותו סיפוק וזה סיכון מטורף להעסיק מישהי כזאת".

2. מה אתה הכי אוהב במה שאתה עושה?

המטרה בשאלה זו היא לחדד אם המועמד אוהב את עבודתו/תפקידו ולבדוק מה באמת 'מדליק' אותו במקצועו. "המטרה היא להבין את היכולת של המועמד להפריד בין העיקר לטפל ולהבין אם הוא אוהב את המקצוע והדברים המהותיים במקצוע שלו או שאוהב משהו שהוא מאוד איזוטרי, לא מה שאנחנו שמים עליו את הדגש. למשל מעצב תעשייתי שראיינו אמר שהוא אוהב בעיקר את העבודה מול הלקוחות אבל זו לא המהות של התפקיד. המהות היא היכולת לחקור ולשבת ולעשות נסיונות ללמוד דברים חדשים, אינטראקציה עם לקוחות זה לא חלק רלוונטי אצלנו בתפקיד".

עמי אברהמי, מנכ"ל Reali ישראל

4. כשהיית ילד - מה חלמת לעשות כשתהיה גדול?

המטרה של שאלה זו היא להבין יותר את המרואיין, מהיכן הגיע ומה הרקע שלו. "אני מחפש לדעת מה החלום של האדם. כשהיינו ילדים היה לנו הרבה יותר ברור מה מדליק אותנו, מה עושה לנו את זה ובמה אנחנו חזקים. הרבה מאוד אנשים שאני מכיר הלכו ולמדו דברים ופיתחו קריירה לאו דווקא מהסיבות הנכונות".

הוא מנסה לשלב את החלומות של האנשים ביומיום של החברה עד כמה שהדבר ניתן. "למשל אם מישהו מאוד אוהב לעזור לילדים בסיכון אז אפשר לעשות את זה דרך החברה ושהוא ייקח את זה על עצמו כפרוייקט נוסף. יש לנו לדוגמא מישהו שנורא אוהב לצלם ולמד את זה אז אנחנו נותנים לו לצלם אירועי חברה, משתמשים בתמונות שלו במצגות או מוסיקאים שאנחנו משתמשים בנגינה שלהם במסגרת החברה. זה עוזר גם לאנשים וגם לנו להרגיש בנוח כי העבודה היא לא כל החיים".

5. מה אתה הכי לא אוהב במקצוע שלך?

המטרה היא להבין מהם הדברים בתפקיד של המועמד אליהם הוא פחות מתחבר ובהם הוא פחות טוב וכך אפשר לדעת אם זה משהו שאפשר לחזק מקצועית או משהו שהוא במהות התפקיד. "היו לנו המון סיטואציות של אנשים שעברו את כל השלבים ופתאום עלו דברים שמשנים את כל התמונה. לדוגמא מישהו שלא אוהב ללכת לכנסים ולתערוכות, במקצוע מסויים זה יכול להיות בסדר אבל במקצוע אחר כמו מעצב, שהמהות שלו היא להבין מה קורה בשוק, ללמוד על דברים חדשים ולהכיר חברות חדשות שאפשר לעשות איתן שיתופי פעולה אז זה יכול להיות מאוד בעייתי".