מסלול עוקף למלחמת הסחר: "סין נפתחת וכבר נותנת לחברות אירופיות חופש לפעול בה"

"האתגר הגדול ביותר של אירופה כעת הוא למצוא מענה למה שטראמפ עושה. הוא התחיל בסכסוך סחר עם סין, הוא עושה את אותו הדבר עם אירופה וניסה להטיל מכסים גם על מקסיקו. זה טירוף מוחלט".

קנצלר אוסטריה לשעבר כריסטיאן קרן לא חוסך ביקורת על נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. בניגוד למנהיגים אחרים באירופה, הוא יכול להרשות זאת לעצמו אחרי שפרש מהפוליטיקה בעקבות הפסדו ב־2017 לקנצלר המכהן, שהתפטר גם הוא בינתיים, סבסטיאן קורץ.

קנצלר אוסטריה לשעבר, כריסטיאן קרן צילום: יובל חן

לישראל הוא הגיע החודש בעקבות סבב גיוס של 12 מיליון יורו של חברת הסטארט־אפ הישראלית סיילוס, שקרן ההשקעות בלו מיינדז (Blue Minds) שאותה הוא מנהל, השתתפה בו. סיילוס מפתחת הגנה ייעודית לרכבות מפני התקפות סייבר.

ההשקעה בחברה הישראלית החזירה את קרן לענף שממנו הגיע לפוליטיקה. הוא היה מנכ"ל חברת הרכבת האוסטרית הממשלתית OBB בשנים 2010–2015, בשיאו של משבר הפליטים באירופה. קרן תמך במדיניות הדלתות הפתוחות של קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל ורתם את חברת הרכבת לשינוע הפליטים מכיוון הבלקן אל מערב אירופה. בניגוד לתעשיית ההייטק הישראלית, שאליה הוא שופע מחמאות, לרכבת ישראל הוא מגלה יחס יותר ביקורתי. "למען האמת, ישראל לא מפורסמת ברכבות שלה, אם כי היא משתפרת. אבל מה שיש לישראל הוא מוחות מדהימים", הוא אומר.

בשורה משמחת עבור חברות הרכבות, לפחות באירופה, היא התופעה הטרייה יחסית - "שיימינג טיסות". עידן טיסות הלואו־קוסט הגדיל משמעותית את חלקן בפליטות הפחמן לאטמוספירה. עובדה זו, יחד עם ההשפעה המורגשת והולכת של ההתחממות הגלובלית, הביאה נוסעים, תחילה בשבדיה ואחר כך בעוד מדינות ביבשת, לעבור לרכבות ולמתוח ביקורת על אלו שמעדיפים להתנייד דרך האוויר.

מה דעתך על התופעה?

"הצמיחה של הנסיעה ברכבות היתה חזקה גם לפני כן, ולכן זו הזדמנות לשים דגש על בעיה אחרת. לא מספיק לשכנע אנשים לקחת רכבת במקום לטוס, צריך גם להשקיע בפיתוח תשתית הרכבות. אם התשתית תהיה יותר מפותחת, גם הביקוש יגדל, ולא רק בגלל החיסכון בפליטות פחמן". בעניין זה קרן מותח ביקורת על הממשלות, שלא משקיעות מספיק לדעתו בקידום מטרה זו. "יש מספיק תקציבים. מעולם לא היה מחסור במימון לפיתוח תשתיות רכבת מצד האיחוד האירופי, אבל ההחלטה צריכה להתקבל ברמת הממשלות", הוא מדגיש.

מוסר מפוקפק

הראיון עם קרן נערך בתקופה עמוסת התרחשויות בפוליטיקה האירופית בכלל והאוסטרית בפרט. הבחירות לפרלמנט האירופי שנערכו בחודש שעבר הביאו להתחזקות של מפלגת הירוקים והמפלגות הפופוליסטיות האנטי־אירופיות על חשבון מפלגות המרכז־ימין והמרכז־שמאל. בדנמרק ניצחה המפלגה הסוציאל דמוקרטית לאחר שהציגה קו קשוח כלפי המהגרים. הממשלה האוסטרית התפרקה לאחר שפורסם סרטון בו נראה היינץ כריסטיאן שטראכה, סגן הקנצלר ומנהיג מפלגת החירות הימנית־קיצונית, נושא ונותן על תנאי ההפרטה של חברות ממשלתיות בתמורה למימון בחירות, עם מי שהציגה את עצמה כבתו של אוליגרך רוסי. על הפרשה הזו אומר קרן כי "אמות המידה המוסריות של שטראכה היו תמיד מפוקפקות" וכי לא הופתע מהגילויים.

המפלגה הסוציאל דמוקרטית בדנמרק הצהירה שתיישם מדיניות קשה כלפי מהגרים, וניצחה. זה הפיתרון להיחלשות של מפלגות השמאל מרכז?

"בשלוש השנים האחרונות המפלגה הסוציאליסטית הדנית היתה קשוחה כלפי מהגרים יותר ממפלגות הימין. אבל, אף שהם הגיעו ראשונים, הם איבדו תמיכה (הם התחזקו במושב אחד אך שיעור התמיכה בהם ירד, ר"א). לכן, הפתרון עבור המרכז־שמאל הוא לא להעתיק את המדיניות של הימין. עוד משהו שקרה בבחירות הוא היחלשות של מפלגת העם הדנית הימנית קיצונית. גם בבחירות לפרלמנט האירופי, מפלגות הימין הפופוליסטיות קיבלו פחות קולות מהתחזיות, אף שכולם פחדו שהם ישיגו רוב. הגל הפופוליסטי־ימני־קיצוני באירופה עבר את השיא שלו לעת עתה".

נשיא הנציבות האירופית ז'אן קלוד יונקר אמר באחרונה כי "הוא הופך ליורו־סקפטי לפחות פעם ביום", מה דעתך על האמירה הזו?

"כמובן שהאיחוד האירופי הוא לא גוף מושלם. אבל מדובר בגוש הכלכלי הגדול בעולם, יותר מארה"ב ויותר מסין. אנחנו שומעים הרבה על רוסיה והחזרה שלה לזירה הפוליטית הבינלאומית. אבל, כלכלת רוסיה קטנה יותר מכלכלתה של איטליה, שמוגדרת לעתים קרובות כ'איש החולה של אירופה'. אז צריך לקחת דברים בפרופורציות הנכונות. האיחוד האירופי הוא פרויקט חשוב מאין כמוהו, הישג אדיר מאז 1957. הוא הוקם ביבשת שנהרסה אחרי שתי מלחמות עולם נוראיות. נשיא צרפת לשעבר פרנסואה מיטראן אמר פעם בנאום לפרלמנט האירופי שלאומנות סופה להיגמר במלחמה. הוא צודק לחלוטין. אנשים מהדור שלי זוכרים את מיטראן והקנצלר הגרמני הלמוט קוהל הולכים יד ביד בין המצבות של החיילים שנהרגו בקרב ורדן במלחמת העולם הראשונה, זו התמונה שמסמלת את האיחוד האירופי".

מפעל ב.מ.וו־בריליאנס בסין. אחזקה של 75% לחברה הגרמנית צילום: Nelson Ching

רוצים שינוי

התמונה שעליה מדבר קרן צולמה בעידן אחר, שהסדרים שנקבעו בו הולכים ומתערערים. הוא מבין זאת, ורואה בכך הזדמנות.

האם לאיחוד האירופי יש תפקיד חדש לנוכח האווירה שנוצרה בזירה הבינלאומית מאז שהנשיא טראמפ נכנס לבית הלבן?

"כן. אירופה צריכה לגבש תשובה לטראמפ, להראות שיש דרך אחרת שהיא שווקים פתוחים וסחר חופשי שמבוסס על כללים הוגנים. אחד האתגרים הגדולים של האיחוד האירופי הוא לרקום קשרים טובים יותר עם סין, להמחיש שיש כוחות שמעוניינים לשמר את הסדר העולמי הרב־צדדי. זו אכזבה של ממש שנשיא ארה"ב הוא אדם שחושב בקטגוריות של עסקאות והתמקחות, של מנצחים ומפסידים. הוא לא מבין שהגנה על דרך החיים האמריקאית פירושה גם יצירת מצבי Win־Win עם השותפים שלך".

אבל יש אמת בטענות של טראמפ. סין מנצלת את מנגנון הסחר העולמי באופן לא הוגן, ושותפות איתה יכולה להיות בעייתית בטווח הארוך.

"סין כבר משתנה. למשל, חברת הביטוח הגרמנית אליאנץ מקימה שלוחה בגרמניה שתהיה בבעלות המלאה שלה. ב.מ.וו קיבלה אישור להשתלט על בריליאנס (יצרנית רכב סינית, ר"א), ולהגדיל את האחזקה שלה מ־50% ל־75%. בשנה שעברה היו יותר ממיליארד השקעות הון סיכון בחברות סטארט־אפ סיניות, ומרבית ההשקעות הגיעו מארה"ב. סין מודעת לחלוטין לצורך בשינוי, ולא מדובר רק בצורך פוליטי, אלא גם בצורך כלכלי מבחינתה. בעבר היה ברור לכולם שהיתרון של סין הוא עבודה זולה. אבל היום, אם מסתכלים על רשימת 500 החברות הגדולות בעולם של מגזין פורצ'ן, ל־100 חברות סיניות לפחות יש גם יתרון בחדשנות וטכנולוגיה. והן לא מעניקות שירותים רק לשוק המקומי, הן רוצות להתרחב בכל העולם. אם הן מעוניינות להשיג את המטרה הזו, ברור שסין חייבת להיפתח ולקיים דו־שיח בונה עם העולם. אני מאוד אופטימי לגבי זה ומאמין שאירופה וסין יכולות ליצור ברית חדשה שתהווה דוגמה לשאר העולם".