כחלון חייב לפרוש

בכל הקשור לגירעון שר האוצר משה כחלון למד היטב מהפטרון החדש־ישן שלו, בנימין נתניהו. ממש כמו ראש הממשלה, שבכל פעם שצצו חשדות נגדו מיהר לתקשורת והלהיט את בוחריו עם "לא היה כלום, לא יהיה כלום, כי אין כלום", כך גם כחלון בכל פעם שמישהו חשף עוד ראיה לזינוק בגירעון הממשלתי: "לא היה גירעון, לא יהיה גירעון, כי אין גירעון".

בנובמבר, כשהגירעון זינק, כחלון הבטיח שיחוסל עד סוף השנה, וממש כמו נתניהו טען ל"מסע תקשורתי" נגדו. בדצמבר כבר המציא ביטוי חדש: לא "פריצה" של יעד הגירעון, רק "סטייה מהערכות מוקדמות". כפי שטובות ההנאה ממילצ'ן הפכו ל"מתנות מחבר".

שר האוצר משה כחלון צילום: רויטרס

בינואר כחלון חגג לרגע ניצחון לכאורה, כשהגירעון השנתי התכנס ליעד המוגדל של 2.9%. זה קרה רק אחרי התעמלות פיסקאלית קיצונית — ולכולם, גם באוצר, היה ברור שמדובר במצג שווא. זה לא הפריע לכחלון לומר שהוא מאמין שב־2019 נעמוד ביעד, חרף "חריגה קטנה בינואר". אלא שה"חריגה הקטנה" תפחה במהירות, ובמאי כבר הגיעה ל־3.8%.

לפתע מתברר שהיה גירעון, יהיה גירעון, ואפילו האוצר כבר מודה שחרג הרבה מהרצוי. פתאום אין ברירה אלא לטפל בדבר הזה. אבל לא נתוני המאקרו צריכים להיות נשוא הביקורת כעת. ואפילו לא הצעדים המהוססים שהציע האוצר להתמודדות עמם ערב בחירות.

הביקורת צריכה להתמקד בתרבות הניהול של שר אוצר זחוח ופקידיו, שאיש מהם לא העז להתייצב ולומר את האמת. כמו אצל נתניהו, גם אצל כחלון האמירות שהכחישו את קיום הבעיה נועדו להציל את עתידו הפוליטי. אך כשאתה מכחיש את האמת, הנזק החמור טמון בהימנעות מטיפול בה.

הסדרה "צ'רנוביל" שמשודרת כעת מטלטלת את הצופה בגלל ממדי האסון כמובן, אך לא פחות מכך בגלל תרבות ההסתרה הסובייטית. הפקידות מכחישה את עצם קיום הבעיה בלי היסוס, ואף נעזרת במונה קרינה מוגבל שאינו מזהה חריגות קיצוניות. ואם לא מדדנו קרינה אז אין כור שהתפוצץ; ואם לא התפוצץ, אין סיבה לפנות אנשים מבתיהם. אפשר לא לעשות כלום, עד שהאמת נחשפת.

גירעון גבוה הוא כמובן לא אסון גרעיני. לא ימותו אלפים בגללו. הנזק הוא בתרבות ההכחשה וההסתרה שמשתרשת. בשיתוף הפעולה מצד פקידים בכירים במשרד, שטובתו הפוליטית של השר קדמה בעיניהם לטובת הציבור (היחיד שניסה היה ראש אגף תקציבים, שכמעט חוסל בידי המנכ"ל הכוחני). וזה עוד באוצר, שגאוות אנשיו לאורך השנים היתה על התעקשותם לחשוף את הנתונים לאשורם, גם הכואבים, כדי שניתן יהיה להתמודד עמם.

כאן הנזק בקדנציה הזחוחה של כחלון. יותר מעצם הגירעון, זו הסיבה שאסור שישוב לשם לאחר הבחירות. וזו גם המחשה להשלכות ההרסניות של עוד קמפיין קטלני תוצרת נתניהו: החלשת שומרי הסף והשחלת פקידים נטולי שיעור קומה לתפקידי מפתח.