"מקומה של הרשות להתחדשות עירונית – ליד מינהל התכנון"

בשיתוף מערכת זירת הנדל"ן

בקשתו במסגרת המשא ומתן הקואליציוני של יו"ר ש"ס, אריה דרעי, להעביר את הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ממשרד הבינוי והשיכון למשרד הפנים, ממשיכה לעורר הדים בשוק הנדל"ן. לפי המידע שהגיע לידי "כלכליסט", מבקש דרעי בנוסף – בכפוף כמובן לקבלתו את תיק הפנים – להחזיר אל המשרד את מינהל התכנון, אחרי ארבע שנות "הגליה" במשרד האוצר.

בנוגע למינהל התכנון, הרי שזה היה קשור בעבותות למשרד הפנים מקדמת דנא, כשהממונים על המחוזות השונים עמדו גם בראש הוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה. אחד הצעדים הראשונים של שר האוצר היוצא, משה כחלון, עם כניסתו לתפקיד ב-2015 היה להעביר את מינהל התכנון למשרד האוצר בהליך חקיקה מהיר. המהלך נועד לרכז תחת סמכויותיו של כחלון את כל הרשויות בעלות ההשפעה בתחום הדיור, וזאת כדי לעמוד בהבטחתו להוריד את מחירי הדירות.

יו"ר ש"ס אריה דרעי. מבקש לחזק את קשריו עם ראשי הרשויות צילום: אלכס קולומויסקי

על פי החוק שיזם כחלון אז, שר האוצר הוא שימנה את יושבי הראש של הוועדות המחוזיות. בנוסף לכך כחלון הציב בראש המועצה הארצית לתכנון ובנייה, ששייכת למינהל התכנון, את ראש מטה הדיור במשרד האוצר. באופן זה, סבר כחלון, משרד האוצר ישלוט בגופי התכנון המרכזיים של מינהל התכנון. כמובן, גם במקרה הזה השליטה במוסדות התכנון מעניקה כוח פוליטי מול ראשי הערים.

כבר בעת הליך החקיקה שהעביר את מינהל התכנון למשרד האוצר היו שטענו כי הצעד מוטעה, והגיוני יותר כי משרד הפנים שמכיר את הרשויות המקומיות מקרוב יוביל את התכנון בהם. בעקבות זאת הוחלט באותה עת כי מינהל התכנון יעבור לאוצר במסגרת הוראת שעה זמנית שתפוג לאחר חמש שנים (כלומר ב-2020) ולא באמצעות חוק. לכנסת יש סמכות להאריך את הוראת השעה, דבר שיתייתר כמובן אם דרישתיו של דרעי ייענו.

מלחמה על כוח

שמאי המקרקעין ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין בישראל, סבור כי מקומה של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית הוא בצמוד למינהל התכנון: "מבחינה תפקודית, הרשות היא זרוע של מינהל התכנון וחלק אורגני שלה. תפקידה הוא לפשט ביורוקרטיה ולקדם פרויקטים של פינוי-בינוי ותמ"א 38. אם היא לא תהיה סמוכה למינהל ותעבוד איתו תחת אותה קורת גג, הדבר למעשה יעקר אותה. לכן, אם דרישתו של דרעי תתקבל והרשות תעבור למשרד הפנים, לא יהיה מנוס מלהחזיר לשם גם את מינהל התכנון".

עם זאת, כהן מבין מה עמד בבסיס מהלך איחוד הסמכויות שהוביל כחלון ב-2015: "לפעול בתוך גבולות משרד האוצר משמעותו להיות קרוב ל'ברז' וליהנות יותר מתקציב המדינה. זה כמובן יתרון גדול למינהל התכנון. מצד שני, אין ספק שמשרד הפנים הוא זה שמתאים יותר מכולם בנושאי תכנון, כי הוא זה שמצוי בקשר ישיר עם הרשויות המקומיות. חשוב לזכור שמשרדי הממשלה יכולים אולי להתוות מדיניות ולתת תקציבים, אבל היישום של המדיניות תלוי באופן כמעט בלעדי ברשויות המקומיות".

ארז כהן. משרדי הממשלה תלויים ברשויות המקומיות צילום: באדיבות ז.כ מחקר וסקרים

כהן מוסיף כי במבחן התוצאה, איחוד הרשויות תחת סמכותו של שר האוצר לא בהכרח הוכיח את עצמו: "ראינו שמספר התחלות הבנייה ירד בשנים האחרונות ולא עמד ביעד הממשלתי, והחיכוך עם הרשויות לא שכח ובחלק מהמקרים אף התעצם. גם תחום ההתחדשות העירונית עדיין לא התרחב ברמה המקווה, בטח לא באזורי הפריפריה.

"המלחמה בין משרד הפנים לאוצר היא בראש ובראשונה מלחמה על תקציבים, כוח וסמכויות. כל נושא המינויים האישיים טומן בחובו כוח פוליטי רב. אם מביאים בחשבון שכוחה של הרשות להתחדשות עירונית יגדל משמעותית בשנים הקרובות, עם האצת הפרויקטים בערים, הרי שברור לחלוטין מדוע דרעי רוצה אותה כל כך אצלו".

נכון ל-2019, תקציב הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית הוא 45 מיליון שקל. פעילות הרשות חשובה בעיקר בשל הידלדלות השטחים הפתוחים במרכז הארץ. התוכנית האסטרטגית לדיור קבעה כי עד שנת 2040 יוכנו תוכניות לבניית 2.6 מיליון דירות חדשות, 900 אלף מתוכן במסגרת התחדשות עירונית. על פי תוכנית זו עד שנת 2040, 70% מהתוכניות החדשות יהיו בהתחדשות עירונית, ו-55% במחוז מרכז וחיפה.