השוק מתחמם: עלייה של 16% במכירת דירות חדשות

חרף זאת מוקדם להכריז על סיומה של ההאטה בשוק, שכן לפי נתונים מנוכי עונתיות חלה עליה של 2.5% בלבד בתקופה זו. לפי נתוני המגמה, מספר הדירות החדשות שנמכרו עלה בשיעור ממוצע של 2.7% בחודש החל מאפריל 2018, זאת לאחר מגמה של ירידות בשיעור של כ-1.5% בממוצע בחודש, מיולי 2015 למרץ 2018.

בפילוח גיאוגרפי לפי מחוזות, כ-26.7% מהדירות החדשות שנמכרו בתקופה זו היו במחוז המרכז, כ-23% במחוז תל אביב, 16.8% במחוז דרום, כ-13% במחוז צפון, כ-12% במחוז חיפה וכ-6% במחוז ירושלים.

לפיכך יש לסייג את הנתונים המחמיאים בתקופת חגי תשרי בספטמבר, אז נרשמה כמות מועטה במיוחד של ימי עסקים וייתכן כי מסיבה זו נדחו רבות מהעסקאות. כמו כן, לדברי אוהד דנוס יו"ר לשכת שמאי המקרקעין לשעבר, הנתונים אינם מלמדים על התעוררות בשוק אלא על הבשלה של פרויקטים רבים במסגרת מחיר למשתכן, שבוצעו בהם מכירות שדווחו לרשות המסים.

דנוך אמר כי: "כשלמ״ס מנותקת מהמתרחש בשוק אנו מקבלים נתונים יבשים, שעשויים ללמד על התעוררות שלא היתה. כך אנו רואים עלייה דרמטית במכירות בהרצליה וכך ״ירידה דרמטית״ בראש העין. כמו שביצועיה הגרועים של מחיר למשתכן בתחילת דרכה כאילו רימזו על קיפאון גדול בשוק (משהיה באמת), כך כרגע הבשלתה משבשת לכאורה את נתוני הביקוש. בסופו של יום, הביקוש בשוק הדיור היה ונותר קשיח יחסית, הן לדירות חדשות והן לדירות יד שניה. מאידך, בשלושת מערכות הבחירות האחרונות מחירי הדירות עלו בשנה שלאחריהן בשיעורים של 7%-20%. רק במערכות קודמות להן, היכן שהגדילו היצע שנים קודם לכן, לא היתה עלייה כזו. המשמעות היא שלרוכשי הדירות בשנה הקרובה אין למה לצפות".

בנייה בנתיבות	צילום: ישראל יוסף

הכי הרבה דירות נמכרו בנתיבות

בפילוח לפי יישובים, היישובים שבהם חלה העלייה המשמעותית ביותר במכירת דירות חדשות בשלושת החודשים האחרונים היו נתיבות (513 דירות לעומת 40 בשלושת החודשים הקודמים), הרצליה (זינוק של כ-169% ל-462 דירות), רעננה (עלייה של כ-97% ל-175 דירות) ויבנה (עלייה של כ-80% ל-285 דירות).

לעומת זאת, נרשמו ירידות בראש העין (ירידה של 66% ל-194 דירות), בראשון לציון (ירידה של כ-25% לכ-200 דירות), בתל אביב-יפו (ירידה של 21% ל-211 דירות) ובחולון (ירידה של 7.4%).

עוד עולה מהנתונים, כי נכון לסוף פברואר 2019, מספר הדירות החדשות שנותרו בשוק למכירה בבנייה ביוזמה פרטית עמד על כ-25,630 דירות. זאת לעומת 26,680 דירות בסוף ינואר 2019 ולעומת 27,100 בתקופה המקבילה אשתקד. מספר חודשי ההיצע, שבהם הדירה עמדה למכירה, עמד על 13.6 חודשים בממוצע.

מספר הדירות שהחלה בנייתן בקבוצות רכישה בתקופה הנסקרת עמד על 330 דירות - דירה אחת לכל 19.3 דירות שמכרו הקבלנים באותה תקופה.

"ניצנים של ירידה מהגדר"

אוהד סבן, סמנכ"ל דונה מספר על התעוררות במשרדי המכירות, בדגש על משפרי דיור שהצטרפו בשלבים מאוחרים יותר לתוכנית מחיר למשתכן. חיים קראדי, מנכל פרשקובסקי, סבור כי "זו הפעם הראשונה, לאחר תקופה ארוכה של ישיבה על הגדר, שאנחנו רואים ניצנים של ירידה ממנה - בייחוד לאחר הבחירות".

השמאי ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, מזהיר כי הפערים בין הביקושים הגבוהים במחוזות תל אביב והמרכז, לעומת שאר המחוזות. עלולים ללמד על התחדשותן של עליות מחירים באזורים אלו. "רוכשי הדירות 'מצביעים ברגליים' כנגד ניסיונות הממשלה ומשרד השיכון לפזר את האוכלוסייה לנגב ולגליל באמצעות מחיר למשתכן והסכמי גג", הוא אומר. "רובם נוטים להמשיך ולגור במרכז הארץ, ואני צופה כי מגמה זו תמשיך להיות דומיננטית גם בשנים הקרובות, כל עוד פערי התשתיות בין המרכז לפריפריה ימשיכו להיות גדולים".

היזם יהודה הרציג, בעלי קבוצת הרציג נדל"ן, מצטרף לדברים: "נתונים אלה נובעים מתפיסה מעוותת שלפיה הזוגות הצעירים ומשפרי הדיור ינהרו בהמוניהם לפריפריה, אם תוצענה להם דירות מחיר למשתכן או אחרות במחירים הנמוכים ממחירי השוק. אך מה שמונע מהישראלים לעבור לפריפריה אינם דווקא מחירי הדיור, אלא העדר סביבה תומכת משלימה, הכוללת בתוכה מקומות עבודה איכותיים, חיי מסחר, תרבות ובילוי וכן מערכות חינוך ובריאות כהלכתן".