ועדת ההיתרים: על נתניהו להחזיר 300 אלף דולר שקיבל מבן דודו נתן מיליקובסקי
ועדת ההיתרים שליד משרד מבקר המדינה דחתה את בקשת רה"מ לאפשר לו לקבל תרומה של 2 מיליון דולר למימון ההגנה המשפטית שלו; פרקליטיו של נתניהו בתגובה: "החלטה חסרת תקדים שפוגעת בעקרונות יסוד. לא יעלה על הדעת שתימנע מראש הממשלה הזכות הבסיסית להגנה משפטית שניתנת לכל ח"כ, נפנה לבג"ץ"
ועדת ההיתרים שליד משרד מבקר המדינה דחתה את בקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו, לקבל מימון מבן דודו, נתן מיליקובסקי, להגנה משפטית. הוועדה קבעה כי על נתניהו להחזיר לבן דודו את התרומה שכבר העביר לו בסך של 300 אלף דולר, בלא שקיבל לכך אישור.
- נתניהו צריך לפתוח את הכיס
- הקמצן: האיסור לקבל מימון - היא מהבשורות הקשות שקיבל נתניהו
- נדחתה בקשת נתניהו למימון הגנתו המשפטית ע"י מקורביו
הוועדה קבעה כי "היועץ המשפטי לממשלה הביע את דעתו כי אם ועדת ההיתרים תדחה את הבקשה לדיון מחודש בבקשת רה"מ לקבל תרומות - יידרש רה"מ להשיב למיליקובסקי את הסכומים שהעביר".
הוועדה גם דחתה את פניית עורכי דינו של נתניהו לאפשר לו גיוס תרומות ראשוני של מיליון דולר משני התורמים ובעתיד עוד מיליון דולר. הוועדה קבעה כי "אין אנו יכולים לקבל מודל של 'תרומה תחילה' ואחר כך השתתפות בנוגע בדבר עצמו במימון. הוועדה קבעה בעבר עיקרון הפוך - בטרם יפנה שר לנדבת תרומתם של בעלי הון עליו למצות את יכולותיו ממשאביו והונו העצמי".
פרקליטיו של נתניהו מסרו בתגובה: "החלטה חסרת תקדים שפוגעת בעקרונות יסוד. לא יעלה על הדעת שתימנע מראש הממשלה הזכות הבסיסית להגנה משפטית שניתנת לכל חבר כנסת. נפנה לבג"ץ נגד ההחלטה השערורייתית".
בנימין נתניהו צילום: Ariel Schalit
"לא ציין שכבר קיבל את הכספים מבן דודו"
בנושא החזר 300 אלף הדולרים, קבעה הוועדה כי "על ראש הממשלה להשיב אפוא את הסכומים האמורים תוך המצאת אסמכתאות, להנחת דעתם של מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה ולפי לוח זמנים שיקבע".
הוועדה מתחה ביקורת על רה"מ שקיבל את סכומי הכסף מבלי שפנה אליה, ושגם כשפנה בבקשה לקבלת היתר - לא ציין שכבר קיבל את הכספים מבן דודו ובעצם הוא מבקש היתר בדיעבד.
הוועדה ציינה כי "לטענת בא כוח המבקש, ראש הממשלה פעל בתום לב מוחלט ובהתאם לייעוץ משפטי ראוי ומקצועי שניתן לו בעניין זה. הדברים אינם פשוטים בעינינו כלל ועיקר - שר וסגן שר נמצאים ב'משטר' צפוף של דינים והסדרים, המגבילים את יכולתם לקבל מתנות וכספים, תוך כללים ברורים לגבי מתנות, לגבי כספים המועברים למטרות פוליטיות (דיני מימון מפלגות) ולגבי קבלת שכר או טובת הנאה כל שהיא. לכל אלה נלווים מנגנונים של גילוי חריגות במקרים מסוימים, רישום בפנקס מתנות, פרסום התורמים למטרות מימון מפלגות ברבים וכו'. שר מצווה לפנות בעניינים אלה בראש ובראשונה ליועץ המשפטי של משרדו, לגלות ברבים וכו'. שר מצווה לפנות בעניינים אלה בראש ובראשונה ליועץ המשפטי של משרדו, לגלות את העובדות כהווייתן ולבקש שייקבע אם מדובר במתנה מותרת או אסורה, קטנת ערך או מקובלת בנסיבות העניין או בסוג אחר של תקבול, ומהו מנגנון ההצהרה ו/או הדיווח ו/או הרישום ו/או הפרסום ו/או קבלת ההיתר ו/או ההשבה הנדרש. קשה להעלות על הדעת מחשבה לפיה ניתן לקבל כספים בהיקף של מעל מיליון שקל בלי לעבור שלבים ומדרגות מכל המפורטים לעיל".
עוד הוסיפה הוועדה כי "ראש הממשלה איננו 'טירון' בתפקידי שר וסגן שר. החל מהכנסת השתיים עשרה, משנת 1988, הוא מכהן בתפקידים אלה, בשנת 1996 נבחר לראשונה לכהונת ראש ממשלה. החל משנת 1990 הוא הגיש לוועדה 8 פניות שונות".
"אין הבדל בין שר עתיר נכסים לשר דל נכסים"
בעניין גיוס התרומות בסך של 2 מיליון דולר הוועדה דחתה את פניית עורכי דינו של נתניהו שטענו כי "מבחינה מושגית אין הבחנה בין היתר לסיוע חיצוני לשר שהוא עתיר נכסים לבין שר שהוא דל נכסים. החשש לניגוד עניינים זהה בשני המקרים. לא נוכל לקבל טענה זו. ההיתר המבוקש הוא אישי ומותנה בנסיבותיו האישיות של המבקש ובנסיבות העניין. ודאי שהצדקת ההיתר ותקינותו הציבורית כרוכות ביכולתו הכלכלית של המבקש. על שר עתיר נכסים לממן את הגנתו ממשאביו העצמיים תחילה וגם לגבי שר בעל פחות נכסים ייבדק תחילה שאיננו מסוגל לממן את הנדרש ממקורותיו. מהצהרות ההון שמגיש המבקש עולה שהמבקש הוא אדם אמיד. הוא נדרש אפוא להוכיח, בהתאם להחלטות הקודמות של הוועדה, כי מיצה את יכולותיו למימון עצמי בטרם יפנה לתרומות".
עוד בעניין מיליקובסקי קבעה הוועדה: "הדברים הם בעייתיים מן ההיבט הציבורי, אפילו אם היינו סבורים שיש מקום לאשר את התרומה - וכפי שהדבר הוחלט, אין הדבר כך". מילקובסקי העניק לנתניהו 2 חליפות וסיגרים ובעבר היו שותפים בחברה תעשייתית בתחום הפלדה, ונתניהו לווה בעבר כספים ממילקובסקי לצורך תשלום מס. הוועדה קבעה כי "נמצא כי בין השניים יש או לפחות היו יחסים עסקיים, מעבר לקרבה משפחתית גרידא. נמסר לנו כי מיליקובקי העניק עדות באחת הפרשיות הנוגעות לנתניהו".
בהתייחסה לקשר עם פרטרידג' הוועדה קבעה כי "הקשר עם ספנסר פרטרידג' נוצר ב-2000-1999 בשלהי כהונתו של נתניהו כראש הממשלה בתקופה הראשונה, או כמי שפרש מהפוליטיקה ונמצא בתקופת המתנה כדי לחזור לשלטון. באותה העת היה כבר פרטרידג' איש עסקים ובעל הון. אף אם בהמשך התפתחה רעות וידידות אישית הקשר בין השניים התגבש בבסיסו כקשר בין פוליטיקאי לבעל ההון על כל המשתמע מכך.לא מדובר בחברות משכבר הימים אלא בחברות של שניים שבעת התגבשות הקשר- היו איש השלטון ובעל ההון. חזקה היא שחברות כזו נוצרה על בסיס של אינטרסים הדדיים".
הוועדה למתן היתרים, הפועלת לצד משרד מבקר המדינה, דחתה בדצמבר 2018 את בקשת נתניהו,
להתיר לו להסתייע לצורך מימון הוצאותיו המשפטיות בשני בעלי הון שאינם אזרחים תושבי ישראל: ספנסר פרטרידג', ובן דודו של נתניהו, נתן מיליקובסקי - בסך כולל של 2 מיליון דולר. הוועדה קבעה כי "מימון הוצאות בחקירות העוסקות בקשר עם בעליו הון, לא ראוי שייעשה בידי בעלי הון".
ראש הממשלה הופנה לוועדה למתן היתרים על ידי היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, שקבע כי על בקשתו של ראש הממשלה חלים שני מקורות נורמטיביים: האחד - חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979, והשני - "הכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים".
לגבי חוק המתנות קבע היועץ: "לנוכח הפרטים שהתקבלו אודות אופיים וטיבם של מערכות היחסים בין ראש הממשלה לבין מיליקובסקי ופרטרידג' הוחלט, על דעת היועץ המשפטי לממשלה ועל דעת פרקליט המדינה, כי לא ניתן לקבוע שהמתנה תינתן לראש הממשלה באשר הוא עובד ציבור".
נימוק מוסרי
הוועדה דחתה את הבקשה על בסיס נימוק מוסרי אך קבעה עוד כי בקשתו של נתניהו לא כללה נתונים על אודות גובה התרומות שהוא מבקש לגייס מכל תורם ומה עלות הגנתו המשפטית עד כה. עורכי דינו של נתניהו פנו שוב לוועדה וביקשו לגייס תרומות בסך של 2 מיליון דולר - כאמור פנייתם נדחתה בשנית.
מבקר המדינה יוסף שפירא צילום: יאיר שגיא
נתניהו ביקש לגייס כספים למימון הגנה משפטית באמצעות תרומות משני בעלי הון — בן דודו נתן מילקובסקי ואיש העסקים ספנסר פרטרידג’, שאין זו הפעם הראשונה שבה הוא מושיט יד לנתניהו. בדצמבר 2016 הוא רכש מאחיו של ראש הממשלה, עידו, את חלקו בבית שהוריש להם אביהם ברחוב הפורצים בירושלים ובכך הפך לשותף של ראש הממשלה. בנוסף, פרטרידג’ כיכב בתחקיר “ביבי טורס” משום שהעמיד לרשות נתניהו את מטוסו הפרטי.
לפי הערכות, עלות הגנתו המשפטית של נתניהו בתיקי החקירות 1,000, 2,000, ו-4,000 עשויה להגיע לכמה מיליוני שקלים, עוד לפני פתיחת ההליך המשפטי, אם וכאשר יפתח.
יו"ר האופוזיציה ח"כ שלי יחימוביץ', יו"ר הוועדה לביקורת המדינה: "מדובר בחשד למעשים פליליים חמורים הנוגעים בליבה של קשרי הון שלטון, בעירוב בעלי הון, ואבסורד הוא לאפשר לבעלי הון, בהם כאלה שאף נחקרו בעצמם, לממן את הגנתו".
התנועה לאיכות השלטון: "מדובר בהחלטה נכונה, ראויה, ומתבקשת. לא יעלה על הדעת שלצורך ניהול הליך פלילי שעניינו קשר עם בעלי הון, יקבל רה"מ תרומות מבעלי הון, בוודאי כשמדובר בבעלי הון, שעל פי הפרסומים, נחקרו במסגרת אותם התיקים".
מסנגורו של נתניהו, עו"ד נבות תל-צור, נמסר: "רואים בחומרה את החלטת וועדת ההיתרים לדחות את בקשת ראש הממשלה לקבלת היתר למימון הוצאות הגנתו, מבלי לאפשר לבאי כוחו להופיע בפני הוועדה למתן היתרים.
2. במיוחד, אין לקבל את הדרור שנטלה לעצמה וועדת ההיתרים לפעול בעניין זה בניגוד מפורש לעמדתו הנכונה והמתבקשת של כבוד מבקר המדינה, שהעמיד את וועדת ההיתרים על חובתה לזמן את באי כוח ראש הממשלה, לטעון בפניה גם בעל-פה, כמתחייב מכללי הצדק הטבעי.
3. העוול שנגרם לראש הממשלה, מתעצם שבעתיים לנוכח העובדה שבהחלטת וועדת ההיתרים, נכללו נימוקים חדשים, שהועלו ביוזמת הוועדה מארכיון משרד מבקר המדינה ומבקשות קודמות להיתר שהגיש ראש הממשלה לאורך השנים, לרבות בשנת 2009, מבלי שניתנה הזדמנות כלשהי לבאי כוח ראש הממשלה להתייחס לדברים, אותם קראו לראשונה בהחלטה שפורסמה היום.
4. לעניות דעתנו, החלטת הוועדה הנכבדה שגויה מהיסוד הן בפן הפרוצדורלי והן בפן המהותי, חותרת תחת עקרונות יסוד של השיטה המשפטית, ומעמידה בספק את יכולתו של ראש הממשלה להתגונן מפני החשדות המיוחסים לו. ממילא, מדובר בהחלטה הלוקה בחוסר סמכות ובחוסר סבירות קיצונית.
5. לפיכך, אין בכוונת ראש הממשלה להשלים עם ההחלטה שניתנה בעניינו.
6. לאור האמור, וכן בשים לב לעובדה כי פרטים רבים מתוך ההחלטה פורסמו כבר בכלי התקשורת, אין לנו התנגדות כי משרד מבקר המדינה יפעל לפרסום ההחלטה במלואה באתר מבקר המדינה, כמקובל".
