נדחתה בקשת נתניהו למימון הגנתו המשפטית ע"י מקורביו

שני המקורבים כיכבו בפרשיות נתניהו. פרטרידג' הוזכר בתחקיר ביבי טורס של רביב דרוקר, כמי שהעמיד את מטוסו הפרטי לרשות נתניהו בשנים בהן היה שר האוצר ויו"ר האופוזיציה. על מיליקובסקי נטען שמימן לנתניהו רכישת סיגרים ומתנות אחרות.

ספנסר פרטרידג' צילום: גטי אימג'ס

לפי הערכות, עלות הגנתו המשפטית של נתניהו בתיקי החקירות 1,000, 2,000, ו-4,000 עשויה להגיע לכמה מיליוני שקלים, עוד לפני פתיחת ההליך המשפטי, אם וכאשר יפתח. נתניהו ביצע לאחרונה שינויים בצוות המשפטי שלו: בראש ההגנה עומד כעת עורך הדין נבות תל-צור, ונכללים בו גם שופט המחוזי בדימוס, עודד מודריק, ועורכי הדין טל שפירא ואריאל כפרי. עד לאחרונה עמד בראש צוות ההגנה עו"ד יעקב ויינרוט, שנפטר לפני כחודש, ועו"ד עמית חדד, שעזב את המשרד (אך ימשיך לייצג את נתניהו).

ראש הממשלה הופנה לוועדה למתן היתרים על ידי היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, שקבע כי על בקשתו של ראש הממשלה חלים שני מקורות נורמטיביים: האחד - חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979, והשני - "הכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים".

לגבי חוק המתנות קבע היועץ: "לנוכח הפרטים שהתקבלו אודות אופיים וטיבם של מערכות היחסים בין ראש הממשלה לבין מיליקובסקי ופרטרידג' הוחלט, על דעת היועץ המשפטי לממשלה ועל דעת פרקליט המדינה, כי לא ניתן לקבוע שהמתנה תינתן לראש הממשלה באשר הוא עובד ציבור".

את הבקשה לוועדה למתן היתרים הגיש נתניהו באמצעות משרד עורכי הדין וינרוט. רובה ככולה עסקה בתחילה בטענה כי הוועדה אינה מוסמכת לדון בעניין זה. בראש ההרכב שדן בבקשה עמד סגן נשיא בית המשפט המחוזי (בדימוס) ד"ר עוני חבש. שני החברים הנוספים: היועצת המשפטית לשעבר למבקר המדינה, עו"ד נורית ישראלי, ומנהל נציבות תלונות הציבור לשעבר, עו"ד אביגדור רביד.

רה"מ בנימין נתניהו

ביום 21 באוקטובר 2018 דחתה הוועדה את הטענה בדבר חוסר סמכות לדון בבקשה. בהחלטה זו הוזכרו, בין היתר, מקרים קודמים בהם דחתה הוועדה בקשות של שרים לקבל היתר אישי לחריגה מהכללים לצורך קבלת מימון להליכים משפטיים.

בהתבסס על החלטות הוועדה שניתנו בעבר (כבר בשנת 1990), שבה הוועדה וקבעה שמימון הוצאות משפט איננו מסוג העניינים בהם מוצדק ליתן היתר אישי לחריגה מ"הכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים". נדרשות נסיבות אישיות ייחודיות וכבדות משקל ביותר כדי לחרוג מכך, ונסיבות שכאלו כלל לא הוצגו בפני הוועדה.

הוועדה קבעה כי "מימון הוצאות משפט הנובעות מחקירה פלילית, הכוללת חשש למעשים פליליים בקשר עם בעלי הון שונים, לא ראוי שייעשה בידי בעלי הון". היא מצטטת את החלטת היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, מיום 24.5.2000 בעניין נשיא המדינה עזר ויצמן: "מצב של גביר המשלם כספים לנושא משרה ציבורית, יש להימנע ממנו הן מהותית והן בשל מראית העין..." עוד נכתב כי "מימון שכזה עלול לפגוע באמון הציבור בשלטון בהקשר של טוהר המידות". לטענתה, "מתן היתר אישי לאי קיום הכללים בנסיבות העניין אינו מוצדק ואינו ראוי מבחינה ציבורית".

לאחר שקיבלו לידיהם את ההחלטות האמורות, הודיעו באי-כוח ראש הממשלה ביום 6 בנובמבר 2018 כי "לאחר מחשבה, אנו סבורים כי אין מקום לכנס פעם נוספת את הוועדה. נבקש שהוועדה תקבל החלטה בבקשתו של ראש הממשלה על בסיס המסמכים שהוגשו לה עד כה". הודעה זו מטעם באי-כוח ראש הממשלה הוגשה לוועדה בטרם הוגשו לה פרטים כלשהם.

לפיכך, בפני הוועדה לא היו תשובות לשאלות בסיסיות, כגון: מהו הסכום הכללי שאותו מבקש ראש הממשלה לגייס מהתורמים? מהו הסכום אותו מוכן לתרום כל אחד משני התורמים? לגבי איזה תיקים מבקש ראש הממשלה לקבל תרומות ומהו שכר הטרחה שכבר הצטבר בכל תיק?

שלשום הגיעה למבקר המדינה פנייה מעו"ד נבות תל-צור, שעומד עתה בראש צוות ההגנה של נתניהו. הוא טען כי לעניות דעתו התגבשו נסיבות חדשות שמצדיקות פנייה מחודשת ומתוקנת לוועדה ודחייה של 30 יום בפרסום. פנייתו של עו"ד תל-צור לעכב את הפרסום הועברה לעיון הוועדה, שהחליטה לדחותה ולפרסם את ההחלטה לאלתר.