נתניהו צריך לפתוח את הכיס

“מימון הוצאות משפט הנובעות מחקירה פלילית שכוללת חשש למעשים פליליים בקשר עם בעלי הון, לא ראוי שייעשה בידי בעלי הון”. במילים אלו נימקה ועדת ההיתרים במשרד מבקר המדינה את דחייתה המוצדקת של בקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו לממן את הגנתו המשפטית באמצעות תרומות משני בעלי הון — בן דודו נתן מילקובסקי ואיש העסקים ספנסר פרטרידג’, שאין זו הפעם הראשונה שבה הוא מושיט יד לנתניהו. בדצמבר 2016 הוא רכש מאחיו של ראש הממשלה, עידו, את חלקו בבית שהוריש להם אביהם ברחוב הפורצים בירושלים ובכך הפך לשותף של ראש הממשלה. בנוסף, פרטרידג’ כיכב בתחקיר “ביבי טורס” משום שהעמיד לרשות נתניהו את מטוסו הפרטי.

בקשתו של נתניהו לא כללה נתונים על אודות גובה התרומות שהוא מבקש לגייס מכל תורם ומה עלות הגנתו המשפטית עד כה. ועדת ההיתרים דחתה את הבקשה על בסיס נימוק מוסרי, אך ישנה סיבה טובה נוספת לדחות את בקשתו של ראש הממשלה: נתניהו אדם אמיד מאוד. ב־2015 העריך מגזין “פורבס” את הונו ב־42 מיליון שקל. ההון מתבסס, בין היתר, על שלושה נכסים בבעלותו - הווילה בקיסריה, דופלקס ברחוב עזה בירושלים וחצי מהבית ברחוב הפורצים - ששוויים מוערך ב־35 מיליון שקל, ואף עשוי לעלות אם הבית ברחוב הפורצים יקבל תוספת זכויות בנייה בדומה למקובל באזור.

ראש הממשלה בנימין נתניהו

אם כך, מדוע נתניהו מבקש לממן את הגנתו המשפטית באמצעות תרומות? מעבר לסלידתו הידועה משימוש בארנקו האישי, התשובה מצויה גם בדפוסים. ראש הממשלה רגיל לכך שהחוקים מתכופפים בפניו: השנה נחקקו כמה חוקים פרסונליים שנועדו להיטיב עמו, כמו החוק שמעניק לו פטור ממס על התקציבים שמממנים באופן מלא את המעון הרשמי ברחוב בלפור ובאופן חלקי את המעון הפרטי בקיסריה, והחוק שפוטר אותו ממס על השימוש ברכב השרד הממוגן שעומד לרשותו. בנוסף, ועדת הכספים גם העלתה את שכרו החודשי ב־5,500 שקל בחודש ל־52,962 שקל בחודש. לכן נולדה בקרבו הציפייה שהוועדה תאשר את בקשתו והחלטתה בוודאי מהווה מפח נפש אישי עבורו, שכן גם אם היא נתפסת בעיניו כפרסונלית, הוא אחראי לה משום שבחר בעצמו את מבקר המדינה הנוכחי יוסף שפירא.

החלטת ועדת ההיתרים היא הזדמנות עבור נתניהו להפנים את העובדה שאין הבדל בינו לבין אזרח מהשורה, ושבהתאם לכך אסור למערכת הפוליטית והציבורית להתכופף בפניו.