טייס שודים: איך הצליח מטוס נוסעים רגיל לעבור את מהירות הקול?
מטוס בואינג 787 של חברת וירג'ין אטלנטיק טס השבוע במהירות של 1,289 קמ"ש לגמרי בטעות בנתיב שבין לוס אנג'לס ללונדון; איך הצליח להגיע למהירות הזו, למרות שהמטוס תוכנן לטוס לאט בהרבה? עם קצת עזרה מכדור הארץ
טסתם פעם במהירות הקול? אם אתם לא בוגרי מגמות הקרב בקורס הטיס של צה"ל, או שאינכם נמנים על העשירים המאושרים שטסו בקונקורד - כנראה שהתשובה שלילית. ואולם, כמה מאות אנשים עברו השבוע את מהירות הקול במובן מסוים, ובמטוס רגיל לגמרי.
- כשהטיסה מהירה מהצ'ק-אין: למה אין לנו מטוס נוסעים על קולי?
- בייבי קונקורד: חברת Boom גייסה 10 מיליון דולר - ואת ג'פן איירליינס
- בואינג הציגה עיצוב למטוס שייקח אתכם מנתב"ג לפריז בשעה
בואינג 787 דרימליינר של חברת וירג'ין אטלנטיק טס 1,289 קמ"ש מעל פנסילבניה, בדרכו מלוס אנג'לס ללונדון. הנתון הזה מפתיע בשני רבדים: ראשית, הדרימליינר תוכנן להגיע למהירות מירבית של 956 קמ"ש, ולשייט במהירות של כ-900 קמ"ש כדי לחסוך בדלק. ושנית, כי הגיע למהירות הזו בטעות. מדובר בשיא חדש של מהירות אקראית עבור מטוס נוסעים, כשהקודם - 1,248 קמ"ש, נקבע בשנה שעברה באותו נתיב, במטוס דרימליינר של חברת נורווגיאן.
בואינג 787 של וירג'ין אטלנטיק צילום: מ Virgin Atlantic blog
מהירות הקול עצמה עומדת על 1234.8 בתנאי בסיס - גובה קרקע, אוויר יבש וטמפרטורה של 20 מעלות. הנתון משתנה קצת כשהסביבה משתנה, אך בתחשיב מהירות קרקעית, עדיין נע המטוס מהר יותר מגלי קול בתנאי בסיס. איך נשבר השיא הזה? עם קצת עזרה מכדור הארץ. הנתיב הזה עובר בנתיבו של זרם סילון, שפשוט נתן למטוס של וירג'ין אטלנטיק דחיפה רצינית, מה שמכונה רוח גבית או רוח זנב. הזרמים הם תוצאה של הפרשי לחץ האוויר בגובה רב, שקיימים בגלל פערי טמפרטורה בין הקטבים וקו המשווה. "רוח זנב של 200 מייל לשעה!" צייץ פיטר ג'יימס, קברניט המטוס, לאחר שנחת. "לא ראיתי רוח זנב כזו בכל הקריירה שלי כטייס מסחרי!".
אני יכול להעיד שרוחות הזנב היו חזקות במיוחד בשבוע האחרון מעל לארה"ב; טסתי בו בעצמי באיירבוס A330 שהגיע למהירות של 1,205 קמ"ש בגבול פנסילבניה-ניו יורק, בגובה 37,000 רגל.
האם מסוכן לטוס כל כך מהר?
מטוסי נוסעים נבנו לטיסה יעילה, ולא נועדו להתמיד במהירות גבוהה מדי לאורך זמן; כשמתקרבים למהירות הקול, חלקים שונים במטוס נעים במהירויות שונות, מה שיוצר מערבולות ועומסים מבניים. ולכן, "בריא" יותר למטוס נוסעים סטנדרטי לנוע מעבר למהירות הקול או במהירות תת-קולית גבוהה, אך לא להיות קרוב אליה מלמטה יותר מדי.
ואולם, בואינג, איירבוס, אמבראר וכל יצרניות מטוסי הנוסעים מקפידות לחזק את המבנה כך שיוכל לעמוד בטיסה שכזו, וחברות התעופה מקפידות על סבבי תחזוקה מיוחדים במקרים בהם חרג המטוס ממעטפת הביצועים שלו. כך שבשורה התחתונה, אין סיבה לחשוש; המינוס היחיד במצב בו רוח זנב פראית קיצרה לכם את הטיסה היא מצב בו אוספים אתכם מהשדה, ותגיעו מוקדם מהצפוי. למשל, נוסעי הדרימליינר של וירג'ין אטלנטיק הקדימו בכמעט 48 דקות.
