הח"כים מחפשים פתרון יצירתי לחומת השתיקה של הבנקאים

חברי ועדת החקירה הפרלמנטרית לבדיקת האשראי ללווים גדולים מתחילים לחפש מנגנוני חקירה חלופיים שישברו את חומת השתיקה של ראשי הבנקים. ל"כלכליסט" נודע שהוועדה זימנה בסוף השבוע את המפקחת על הבנקים חדוה בר להופיע בפניה, בישיבה שתתקיים כנראה בעוד שבועיים. במקביל נשקלים שני רעיונות נוספים: הקמת ועדת חקירה ממלכתית, שתיהנה מסמכויות חזקות בהרבה, וכינון ועדת־משנה לענייני רגולציה פיננסית שתוכל לבקש מידע בדלתיים סגורות.

אחרי שבשבוע שעבר הסתתר מנכ"ל בנק הפועלים אריק פינטו מאחורי נימוקים של סודיות בנקאית, אתמול היו אלה מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק־עמינח ויו"ר הבנק דוד ברודט. "במקום למסור תשובות אתם מכדררים", הטיח בהם יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל.

רוסק־עמינח וברודט עמדו בישיבת הוועדה בחקירה צולבת בעניין התנאים שבהן הסכים בנק לאומי לאשר הלוואות ללא ערבויות ללווים כמו אליעזר פישמן ונוחי דנקנר, אולם סירבו בעקביות להתייחס לשאלות. הם הסכימו רק למסור רק מידע כללי על היקף ההלוואות ללווים גדולים, שמוכיח לטענתם שהבנק שיפר את דרכי העבודה בעשור האחרון. הם דחו גם שאלות שעסקו בדו"חות הביקורת שנכתבו על הבנק, בטענה שהתייחסות תהיה "עבירה פלילית".

הח"כים רועי פולקמן, חיים ילין ואיילת נחמיאס ורבין. צילום: עמית שאבי

הח"כים תוקפים ב־3 חזיתות

בוועדת החקירה הפרלמנטרית התכוונו לזמן את המפקחת על הבנקים בר כבר ביום ראשון הבא, במקום ראשי בנק אגוד שאמורים להתייצב באותה ישיבה. מאחר שבר הודיעה שלא תוכל להגיע בשל פרידה מהנגידה פלוג, מבקשים לזמנה לעוד שבועיים. מבנק ישראל נמסר שהמפקחת הודיעה כמה פעמים שתשתף פעולה, ומועד הגעתה יתואם בהקדם.

במקביל, הוועדה מבקשת לקדם עוד לפני הבחירות הצעת חוק פרטית להקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקירת האשראי ללווים גדולים. ועדה ממלכתית מוסמכת לזמן עדים ולכפות עליהם להשיב, וכן לקבל מרשויות המדינה ומאזרחים מסמכים, לרבות חומר חסוי. סיכויי הקמת הוועדה אינם ברורים לאור ההערכות שהבחירות יוקדמו ולאור הצורך לקבל את הסכמת הממשלה לצעד.

בינתיים שוקל כבל להקים ועדת־משנה לוועדת הכלכלה שתעסוק ברגולציה פיננסית, ויוקנו לה סמכויות לעסוק במידע מסווג כמו לוועדת החוץ והביטחון. הסודיות תאפשר לחברי הכנסת לדרוש מבנק ישראל למסור לוועדה מידע שסירבו עד כה למסור לוועדת החקירה, שדיוניה פתוחים ומשודרים באינטרנט.

"בנק לאומי חפר לעצמו שוחה מתחת לחומת הסודיות", אמר כבל בתום הישיבה, "אבל מהשאלות שלנו ומאי־התשובות שלהם אנו למדים על הכשלים".

דוד ברודט ורקפת רוסק־עמינח. "הסירוב להשיב מעיד על הכשלים" צילום: ליאור רותם

הבנקאים התעטפו בשתיקה

ברודט נשא נאום פתיחה בן 15 דקות ודיבר יותר מאשר רוסק עמינוח. הוא התפאר בכך ש"אצלנו היתה גביית חוב של מיליארדים ולא מחיקת חוב של מיליארדים". ברודט הודה שדרכי מתן האשראי לעסקים גדולים היו טעונות שיפור, והתעקש כי "זה מה שעשינו ב־2006, לפי כל כללי בנק ישראל. השינוי לווה בעימותים עם חלק מהלווים הגדולים, נפרדנו מרבים. אבל החוק לא מאפשר להזכיר שמות ולספר פרטים".

ח"כ יואב קיש שניהל את הישיבה, ביקש הסברים לגבי הסודיות שלה טוענים הבנקים. רוסק־עמינח: "אנו מחויבים בסודיות בנקאית לגבי כל הלווים שלנו". גם ח"כים אחרים, ובהם חיים ילין, איילת נחמיאס ורבין, רועי פולקמן ובצלאל סמוטריץ', קיבלו תשובות דומות.

קיש: "מה הליקויים שנמצאו בבנק לאומי בדו"חות בנק ישראל?" רוסק עמינח: "לא נוכל לדבר על לווה ספציפי והלוואה ספיציפית. הבנק מנהל 1.5 מיליון לווים ותיק של 274 מיליארד שקלים". קיש: "מדוע הבנק מסרב למסור את כותרת דו"חות הביקורת של בנק ישראל והתאריכים?" רוסק־עמינח: "בכל דו"חות הביקורת יש חיסיון". קיש: "האם פניתם לכל קבוצות הלווים ושאלתם אם מוותרים על הסודיות הבנקאית? רוסק עמינוח: "התשובה היא לא".

קיש ניסה לקבל מידע על הקנס של 400 מיליון דולר ששילם הבנק לרשויות בארה"ב כל סיוע בהעלמות מס, אך ללא הועיל. כבל התרגז: "אני חושש שאתם סומכים יותר מדי על עניין הסודיות". האם בעקבות נוהל של בנק ישראל מפברואר 2017 נדרש הבנק לשנות הסיווג של לווים ל"בעייתיים" ‑ ניסה קיש להבין. רוסק־עמינח: "יש חיסיון על דו"חות ביקורת, ולעבור עליו זו עבירה פלילית. תשאל את בנק ישראל".