רוסק עמינח בכנסת: "לא נוכל לדבר על לווה ספציפי"; קיש: "נשקול הקמת ועדת חקירה ממלכתית"

אחרי אריק פינטו ועודד ערן מבנק הפועלים מגיע היום (א') תורם של מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק עמינח ויו"ר הבנק דוד ברודט, להתייצב מול ועדת החקירה הפרלמנטרית לחקר האשראי ללווים הגדולים ("ועדת הטייקונים"). ברודט נואם בשעה זו. בפתח ישיבתה של הוועדה הבוקר אמר יו"ר הוועדה איתן כבל כי "אחת המסקנות של ועדת פישמן היא הקמתה של ועדת משנה בוועדת הכלכלה, שתיקרא לרגולציה פיננסית שתהיה בעלת סמכויות זהות לוועדת החוץ והביטחון העוסקת במידע מסווג. הכנסת היא הגוף שהציבור בחר כדי לייצגו. הגיע הזמן שהבנקים ייתנו לציבור דין וחשבון".  

בישיבה נוכחים מלבד עמינח וברודט גם עו"ד דודי תדמור לשעבר הממונה על ההגבלים המייעץ לבנק לאומי, חנן פרידמן האחראי על הרגולציה בבנק לאומי, הלוביסטית אורלי בן שמאי המייצגת את בנק לאומי ועוד.

11:22 - בנק לאומי כמו בנק הפועלים מסרב למסור נתונים לוועדת החקירה. קיש ביקש לדעת מדוע בנק ישראל מסרב למסור את הכותרת של דו"חות הביקורת של בנק ישראל והתאריכים מהווה הפרה של סודיות בנקאיות. רוסק עמינח השיבה כי "בכל דו"חות הביקורת יש חיסיון" ופנתה למתן התשובה לעו"ד חנן פרידמן, ראש חטיבת אסטרטגיה ורגולציה. פרידמן השיב כי "הפרת החיסיון היא עבירה פלילית ואין לנו את הפרביליגיה".

קיש הקשה ושאל האם פניתם לכל הקבוצות האם מוותרים על הסודיות הבנקאית. רוסק עמינוח התשובה היא לא. כבל התפרץ ואמר כי "פרידמן לא אמור להשיב על כל השאלות". קיש הוסיף "פישמן ויתר על הסודיות בקשר לתיק פשיטת הרגל".

פרידמן סירב כי "החלטות הביניים של אורנשטיין מחדדת את הנקודה. אומנם פישמן ויתר על הסודיות הבנקאית, אבל על מנת שאורנשטיין יוכל לתת החלטה אופרטיבית, צריך לדעת מי הצדדים השלישיים שעלולים להיפגע. סודיות בנקאית היא של הלקוח אבל בתאגידים גדולים יש יותר מאדם אחד שהוא הלקוח. גם אם פונים לפישמן, זה לא פותר את בעיית הסודיות".

קיש ביקש מראשי בנק לאומי לפנות לכל ארבעה הלווים ולהעביר להם את הבקשה לחשיפת מידע האם הם מוכנים לוותר על חובת הסודיות שלהם ואם כן על מה.

רוסק אמרה כי "הבנק לא ספר את הדו"חות על לווים גדולים".

קיש המשיך להקשות "נושא הסודיות הוא מאוד מורכב בתפקידה של ועדת החקירה. צריך לקדם חקיקה פריטית, וכל החברים ייצטרפו לעניין, כדי שנושא הסודיות כלפי הכנסת לא יהיה. השני - אם אנו נגלה שלאור כך שלא מצליחים לקבל חומרים, ואין ביכולתנו לקיים את מטרת הוועדה, יש להמליץ לממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית לנושא".

רקפת רוסק עמינח בפגישה עם נוחי דנקנר, שזכתה לביקורת ציבורית רחבה צילום: אוראל כהן

קיש שאל "מה הליקוים שנמצאו בבנק לאומי בדו"חות בנק ישראל?

רקפת רוסק עמינח השיבה "לא נוכל לדבר על לווה ספציפי והלוואה ספיציפית. הבנק מנהל 1.5 מיליון לווים ותיק של 274 מיליארד שקלים".

קיש "אני דורש לקבל על כל שנה מ-2003 תיאור, בלי שמות של לווים של כל אחת מחריגות מהוראות ניהול בנקאי תקין בקשר ללווים הגדולים שנמצא לגביהם ליקוי. וכן מספר הפעמים שבהם חרגתם בכל הקשור ללוים הגדולים.

כבל: האם אתם יכולים להעביר את החומר?

רוסק: "כל דבר שתבקשו נתייעץ עם היועצים המשפטיים. ככל שנוכל לסייע - נעביר. המדיניות שלנו לנהל את הבנקים לפי כללי הרגולציה, בנק ישראל, והוראות הדין. לגבי חריגה כזו או אחרת, אם אתה שואל, נצטרך לבדוק. תעביר לנו פרטים. אני לא יודעת להתייחס שהיו חריגות כאלה בכלל".

10:53 - ברודט אמר כי "הבנק מתחקר לומד ומפיק לקחים. האופן בו ניתנו הלוואות עיסקיות גדולות לרכישת שליטה בשנות ה-80 היה הרבה פחות משוכלל מהמצב היום. אופן מתן האשראי לעסקים גדולים דרש בדיקה מחודשת ותיק האשראי של הבנק לעסקים גדולים, הצריך עבודה רבה וזה מה שעשינו ב-2006 לפני כל הכללים של בנק ישראל. היוזמה לשינוי על ידי רוסק עמינח לא באה בגלל המשבר, אלא קודם לו. עשינו זאת מבחירה כדי לשדרג את תיק האשראי של הבנק על ידי פרקטיקות חדשות".

ברודט הוסיף כי "השינוי לווה בעימותים עם חלק מהלווים הגדולים שלא ראו את הסדר החדש ואת המתודולוגיה המוקפדת. האחד - אופן מתן האשראי והשני טיוב תיק האשראי. נפרדנו מהרבה לווים גדולים, אבל אסור לי להזכיר שמות. החוק לא מאפשר להזכיר שמות ולספר פרטים. עשינו עבודה כל כך יסודית שאין לי ספק שבלעדיה לא היינו יושבים על ארבע קבוצות של לווים גדולים, אלא על יותר קבוצות ויותר בעיות. אנו רואים בהחזר חוב ערך מוסרי".

"התוצאה הראשונה היה צמצום של קבוצות הלווים הגדולים. בשנת 2004 היה לנו שש קבוצות לווים גדולים ובשנת 2013 אפס קבוצות לווים גדולות. מדובר בירידה גדולה בהיקף החוב של הקבוצות לבנק. הקבוצות הללו חייבות הרבה הרבה פחות מאשר 2004. כמו כן, ביצענו קיטון משמעותי בשיעור הפסדי האשראי מעסקים גדולים, שיעור הפסדי האשראי ללויים גדולים הוא 0.18%  - הוא הנמוך ביותר בישראל אם לא הנמוך בקנה מידה עולמי. הפסדי האשראי שלנו כל כך נמוכים ומקבלים תוצאה יוצאת דופן, הירידה בהיקף האשראי היא פועל של החזר חובות ולא מחיקת חובות. זו ירידה בהיקף החוב ולא תולדה של הפסדי אשראי. אצלנו היתה גביית חוב של מיליארדים ולא מחיקת חוב של מיליארדים. עבדנו בנחישות והתמדה והחזרנו את הכסף לבנק".

10:42- כבל אמר כי "דמיינו לעצמכם מצב בו היו מגיעים אנשי מקצועי ואומרים שיש סיכוי טיוב שבעוד שנתיים עומדת לפרוץ מלחמה. האם הכנסת היתה יושבת בחיבוק ידיים? ברור שלא. היינו הופכים את כל העולם ומזמנים את כל צמרת צה"ל ומוודאים מהי מידת המוכנות של צה"ל. מה נעשה, וכיצד ניתן למנוע זאת. היינו עושים הכל כדי להבטיח את ביטחונה של המדינה ותושביה". "אז אתם מוכנים להסביר", שאל, "איך ייתכן שכשבאים מומחים ומתריעים שעלול להיות משבר פיננסי, האם אנו צריכים להקשיב למנכ"לים של הבנקים שמסבירים שהכל בסדר והכל תוקן ואין מה לדאוג? אנו לא באנו לשמוע את מה שתוקן כי שום דבר לא מונח בפנינו. הדיון הוא על מה שהיה, לא על מה שתיקנתם. הפיקוח על הבנקים לא בדיוק עשה את עבודתו כפי שצריך והציבור משלם. אני שואל את עצמי האם ביטחונה של המדינה פחות חשוב מהמצב הכלכלי? אני לא חושב שכך".

כבל הוסיף "אם הוועדה באה לראות שאי אפשר להתקרב לבנקים וזה מצריך תיקון ושינוי - דיינו. זה מעשה גדול מאוד מאוד. ההחלטה שנתן השופט אורנשטיין בתיק פישמן שהסודיות הבנקאית היא זכות של הלקוח ולא נועדה להגן על הבנקים".

ח"כ יואב קיש (ליכוד), המנהל את הישיבה ביקש הסברים לגבי הסודיות שבה נתלים הבנקים בסירובם למסור מידע לוועדה. רוסק עמינח השיבה "אנו מחויבים בסודיות בנקאית לגבי כל הלווים שלנו".

רקפת רוסק עמינח (ארכיון) צילום: יוסי זליגר

רוסק עמינח, כמו פינטו לפניה, צפויה להשתמש בכרטיס החשאיות הבנקאית שבין לקוח לבנק המלווה. לכן יהיה קשה לחברי הוועדה לחלץ מראשי הבנק הודאות כאלו ואחרות על קשרים אישיים לכאורה שהשפיעו על מערך שיקולי העמדת האשראי, כפי שניסו לעשות מול בכירי הפועלים.

חברי הוועדה גם עשוים להידרש לשאלות סביב מכירת חברת כרטיסי האשראי לאומי קארד והקשרים הצפויים בין לאומי לחברת כרטיסי האשראי הנמכרת ביום שאחרי וכיצד ישפיעו על התחרות בשוק האשראי. לוועדה יש סמכות לשאול כל שאלה והם לא מוגבלים לנושא ספציפי.