סוף מפתיע ליריבות המרה: כיל במגעים לרכישת חיפה כימיקלים

חברת כימיקלים לישראל (כיל) בוחנת את רכישת חיפה כימיקלים, חברת הכימיקלים השנייה לה בגודלה בארץ. ל"כלכליסט" נודע כי המגעים העסקיים מתנהלים מזה מספר שבועות ומצויים בשלבים מוקדמים יחסית. בין הצדדים קיימות אי־הסכמות על השווי של חיפה כימיקלים. בעלי חיפה כימיקלים, האחים טראמפ, דורשים עבור החברה יותר ממיליארד דולר, בעוד כיל מתמחרת אותה בכ־600–700 מיליון דולר, בין היתר בשל הפגיעה העסקית בה בעקבות סגירת המפעל בחיפה.

ג'ולס ואדי טראמפ רכשו את הבעלות על חיפה כימיקלים ב־2008 מידי אריה גנגר, שהיה השותף שלהם, תמורת כ־400–500 מיליון דולר. כיל נשלטת בידי עידן עופר דרך החברה לישראל. אם תתגבש עסקה היא צפויה להיות במזומן ומניות ותהיה הרכישה הגדולה ביותר של כיל.

סגירת המפעל בחיפה לפני שנה גרמה לטלטלה בחיפה כימיקלים, כשלפי ההערכות, מכירות החברה צנחו בשנתיים האחרונות בכ־30%–40% לכ־500–600 מיליון דולר בשנה. ה־EBIDTA (רווח לפני תשלומי ריבית, פחת, מסים הפחתות) ירד בהתאם, לכ־30–40 מיליון דולר לפי הערכות.

המפעל בחיפה נסגר בעקבות עימות קשה בין עיריית חיפה לחברה. ראש העיר יונה יהב סירב להעניק למפעל רישיון עסק והוביל עתירה שהסתיימה בהחלטה של בית המשפט העליון לרוקן את מכל האמוניה המשמש את החברה. המכל, שמסוגל להכיל 12 אלף טון אמוניה, נחשב לסכנה חמורה, בשל האפשרות לדליפת אמוניה בעקבות פגיעה בו או באונייה שהזינה אותו.

ניסיונות למצוא ערוץ אחר להעברת אמוניה למפעל בחיפה נכשלו, המפעל נסגר, והעובדים יצאו לחופשה ללא תשלום. לחיפה כימיקלים מפעל פעיל ליד דימונה המקבל אמוניה במכלים מאובטחים, וכן מפעל בצרפת.

לוין עבר מכיל לחיפה

את המגעים מטעם כיל מובילים היו"ר יוחנן לוקר שפועל מול ג'ולס טראמפ, והמנכ"ל הנכנס רביב צולר שפועל מול מוטי לוין, שמכהן בשנה האחרונה כמנכ"ל חיפה כימיקלים. לוין היה בעבר סמנכ"ל כספים בכיל, הוא בקשר עם מנהלי החברה ואחראי לא מעט לכך שלאחרונה ירד המתח בין החברות, אחרי שנים של יחסים קשים ועכורים.

מימין: יו"ר כיל יוחנן לוקר, ובעלי חיפה כימיקלים ג'ולס טראמפ צילום: אוראל כהן, דנה קופל

כיל היא הספק הבלעדי של אשלג לחיפה כימיקלים, שמייצרת באמצעותו את המוצר העיקרי שלה, הדשן החקלאי חנקת אשלגן. משום שהחברה היא לקוח שבוי של כיל, מחיר האשלג מפוקח במידה מסוימת על ידי המדינה. במקביל, כיל רכשה חנקת אשלגן מחיפה כימיקלים, כך שהקשרים העסקיים בין החברות היו דו־כיווניים.

כיל סבלה בשנים האחרונות מירידה במחירי האשלג, שנעצרה רק לאחרונה, בעוד חיפה כימיקלים שמרה על נתח רווחים גבוה מהמוצרים שייצרה מאותו אשלג. המצב הזה עורר מחלוקת על מחיר האשלג, שהגיעה לבוררות שהסתיימה במרץ 2014.

בבוררות נקבע שהמחיר שתשלם חיפה כימיקלים לכיל יישען על המחיר שבו כיל מוכרת אשלג בשוק החופשי. המחיר שנקבע הוא הנמוך בין הממוצע של שלושת מחירי המכירה הנמוכים ושל שני מחירי המכירה הנמוכים ללקוחות גדולים שרוכשים יותר מ־150 אלף טונות בשנה, בניכוי הוצאות מסוימות והנחה של 2%.

הפגנה של עובדי חיפה כימיקלים (ארכיון) צילום: גיל נחושתן

כיל פזלה לא אחת אל תחום הייצור של חיפה כימיקלים ובעשור הקודם החמיצה הזדמנות לרכוש אותה ב־300 מיליון דולר, היקף החובות של חיפה כימיקלים לבנק הפועלים. ב־2015 ציינה כיל בדו"ח השנתי כי היא שוקלת להקים מפעל שיתחרה באופן ישיר בחיפה כימיקלים וייצר 200 אלף טון חנקת אשלגן בשנה. המפעל לא הוקם, ועתה מנסה כיל לנצל את המשבר העמוק של חיפה כימיקלים ולרכוש אותה במחיר הנמוך משמעותית מהמחיר שבו נקב טראמפ כשעמד למכור את החברה לפני שנתיים לקרן סינית, 1.1 מיליארד דולר.

היקף השוק העולמי של חנקת אשלגן נאמד בכ־1.5 מיליון טונות בשנה. במחיר של 850–1,100 דולר לטונה, מדובר בשוק שנע סביב 1.5 מיליארד דולר בשנה. חיפה כימיקלים מחזיקה בהיקף השוק השני בעולם בתחום היישומים החקלאיים, עם 33% מהשוק, לאחר SQM מצ'ילה שמחזיקה ב־48% מהשוק. ביישומים התעשייתיים חיפה אוחזת בכ־23% מהשוק לעומת 28% של החברה הצ'יליאנית.

המצב עלול להידרדר

המגעים בין החברות עדיין לא עברו לפסים מעשיים או למעורבות של עורכי הדין. מקורבים למגעים טוענים שהדרך לעסקה עדיין רחוקה, משום שטראמפ יתקשה להתרגל לתג מחיר חדש שנמוך משמעותית מההצעה שקיבל מהסינים.

עם זאת, המצב מבחינת חיפה כימיקלים עלול להמשיך להידרדר. ביוני הודיעה החברה שהיא ויתרה על הניסיון לפתוח מחדש את המפעל בחיפה, ושהיא בוחנת חלופות להפעלתו במתכונת שונה. המנכ"ל לוין הוסיף אז כי החברה מתכוונת להרחיב את הפעילות בנגב, ולהקים באזור מפעל לייצור אמוניה. מטרת החברה היא להחזיר חלק מהותי מההכנסות שנעלם עם סגירת המפעל בחיפה.

לא ברור מה מתכוונת כיל לעשות עם המפעל הסגור בחיפה, אולם ייתכן כי תדבק בתוכניות של חיפה כימיקלים להעביר את הייצור לנגב. מכיל נמסר בתגובה: "החברה איננה נוהגת להתייחס להתנהלותה עם שותפיה העסקיים, למעט במקרה של נושאים הדורשים דיווח כמקובל".