הממשלה מחמיצה את הורדת מחירי החלב

רגע לפני חג השבועות, ניתש מאבק חריג בעוצמתו בין המחלבות הגדולות, שזוכות לגיבויו של שר החקלאות אורי אריאל, לבין שר האוצר משה כחלון. המחלבות דורשות להעלות את מחירי מוצרי החלב המצויים תחת פיקוח, מה שעומד בניגוד לעמדת האוצר לפעול להורדת יוקר המחיה בשוק המזון. על רקע זה הצליחו המחלבות להוביל את אריאל להציע בשבועות האחרונים לכחלון פתרון קיצוני בדמות מענק פיצוי בגובה 80 מיליון שקל לתנובה, קוקה־קולה בעלת טרה ושטראוס. משכחלון לא הגיב להצעה שבסביבתו כינו "הזויה", משרד החקלאות שיגר איום שמכוון גם לרפתנים — מחיר המטרה (מחיר החלב הגולמי אותו משלמות המחלבות לרפתנים — נ”ק) לא יעלה כל עוד מחירי החלב המפוקחים לא יעלו.

אלא שבמשרד החקלאות פסחו על הסוגיה המרכזית של ענף החלב והיא האם מחיר המטרה בהכרח אמור לעלות ביולי או שמא עליו בכלל לרדת. התשובה לשאלה נעוצה בשלושה מהלכים מרכזיים שאמורים היו להוביל לירידת מחירים בענף, אולם שלושתם מעוכבים במשך חודשים ארוכים והמחירים ממשיכים לטפס.

המלצה מקצועית שהשרים מתעלמים ממנה

המחלבות הגדולות שכחו את המחאה החברתית הדרישה של המחלבות להעלאת מחירי החלב שבפיקוח עלולה להוביל אותן למשבר אמון חדש מול הצרכנים, שעדיין זוכרים את מחאת הקוטג’ של 2011 נורית קדוש, 3 תגובות לכתבה המלאה 

ענף החלב מנוהל באמצעות תכנון מרכזי ופיקוח הדוק הכוללים קביעת מכסות ייצור ומחירים מפוקחים לחומר הגלם ולמוצר הסופי. אלה מוסדרים במסגרת חוק “תכנון משק החלב” והגורם האמון על מדיניות התכנון והפיקוח והוצאתה לפועל הוא מועצת החלב. אחת לרבעון משובצות הוצאות שונות שיש לרפתנים כמו שכר עבודה, מזון לבהמות ועלויות אנרגיה לנוסחת חישוב. בהתאם לתוצאה, מעודכן מחיר המטרה. עם עדכון מחיר המטרה, מחויבות המחלבות לשלם לרפתנים את המחיר המעודכן. באמצעות נוסחת סוארי שנוצרה ב־1996 מחליטים האם יש לבצע שינויים במחירי החלב לצרכן. כדי לא לבצע שינויים תכופים נקבע כי בוועדת הפיקוח על המחירים, בה חברים נציגי משרדי האוצר והחקלאות, ימתינו לעליית או ירידת מחיר מצטברת של 3% במחיר המטרה כדי לשנות את מחירי המוצרים.

במרץ האחרון, אחרי כמה התייקרויות במחיר המטרה שספגו המחלבות, התכנסה הוועדה וגיבשה המלצה להעלות לצרכן את מחירי מוצרי החלב שבפיקוח ב־3.4%. ההמלצה הוגשה לשרים כחלון ואריאל, אולם השניים התעלמו ממנה. ככל שנקפו הימים, התגבר הלחץ של המחלבות ובראשן תנובה, שכ־60%–70% ממוצריה הינם תחת פיקוח מחירים ולכן ההשפעה עליה היא הגדולה ביותר. הלחץ הוביל לפנייה מפתיעה של השר אריאל, שבעצמו התעלם מהמלצת ועדת המחירים, אל השר כחלון, בבקשה לפצות את המחלבות במענק של כ־80 מיליון שקל.

במכתב ששלח לכחלון כתב אריאל: "אבקשך לבחון את האפשרות למתן מענקים למחלבות אשר ימשיכו על אף העלאת המחיר המפוקח לייצר את אותה כמות של מוצרי חלב כפי שייצרו בשנה האחרונה. על פי הערכת גורמי המקצוע במשרד מענקים אלו מסתכמים בסכום של כ־80 מיליון שקל לשנה", כתב אריאל והוסיף: "מציאות זו של המחלבות, אשר כלל העלויות במחירים המפוקחים מושתתות עליהן עלולה להביא לכדי מצב בו הכדאיות הכלכלית של המחלבות לייצר מוצרי חלב במחיר מפוקח אינה כדאית כלל והללו עלולות להפנות את עיקר משאביהן לייצור מוצרים שאינם בפיקוח ויעלו את מחיריהם, כמו חלב מועשר, גבינות שונות וכד' ובכך אנו נחטיא את מטרת הפיקוח על מוצרי החלב ויוקר המחיה עלול לעלות".

מהדברים ניתן ללמוד כי אריאל "קנה" את האיום של המחלבות לפיו אם לא תאושר העלאת מחירי מוצרים בפיקוח, הן יצמצמו את היקף ייצורן. לכאורה מדובר באיום דרמטי, שכן מדובר במוצרי יסוד בסיסיים, אולם קשה לראות מימוש איום זה, שכן מדובר בליבת המחלבות ועיקר פעילותן של תנובה וטרה. המחלבות מחויבות לרכוש את כל כמות החלב מהרפתנים ואין לה שימוש ממשי לכמות חלב זאת למעט המוצרים המפוקחים בהם כמות החלב הגולמי גבוהה.

מימין: שר החקלאות אורי אריאל ושר האוצר משה כחלון. גייסו למאבק גם את הרפתנים צילומים: עמית שעל

כחלון התעלם עד כה מהבקשה להעניק למחלבות מענק בגובה עשרות מיליוני שקלים, שייצא למעשה מכיסו של הצרכן דרך תשלומי המסים. ההתעלמות של כחלון ממכתבו של אריאל הובילה את שר החקלאות להעלות את הרף. מנכ"ל משרדו שלמה בן אליהו שיגר מכתב ליועץ המשפטי של המשרד בו ביקש לבחון את האפשרות שלא לאשר את עליית מחיר המטרה הצפויה, אם לא תאושר המלצת ועדת המחירים להעלות את מחירי המוצרים המפוקחים לצרכן. מדובר באיום כמוהו לא נשמע בענף, אולם הוא מבוסס על ההבנה שיש לעדכן את מחיר המטרה רק כשעדכונו משרת את מטרת החוק להבטיח אספקה סדירה של חלב ומוצריו, תוך הבטחת מחירים נאותים ליצרנים, למחלבות ולציבור.

נוסחה מלפני 22 שנים וסקר רפתות שמתמהמה

מאז המחאה החברתית בקיץ 2011, שהתפרצה על רקע התייקרות מחירי מוצרי החלב ובפרט הקוטג' של תנובה, נמנעות יצרניות המזון מהעלאת מחירים. אלא שכיוון שמדובר בענף מתוכנן, התייקר מחיר החלב כשמחיר המטרה עלה והוזל כשזה ירד. על רקע הימנעות תעשיית המזון מהעלאת מחירי המוצרים במשך כמה שנים, מדאיגה עצם האמירה של בן אליהו ולפיה כבר בתחילת מאי הוא מעריך כי בעוד כחודשיים יעלה מחיר המטרה. הרי יש פרק זמן לא מבוטל שרק בסיומו יהיה מקום לגבש הערכה ביחס למחיר המטרה. אלא שגם אם בידי הן אליהו אינדיקציות המעידות בוודאות על התייקרות צפויה, הרי שלא ברור מדוע אינו פועל לקידום שלושת המהלכים המרכזיים שיש בהם להוריד בעקביות את מחיר המטרה ובעקבותיו את המחיר לצרכן.

הדבר הבסיסי ביותר הנוגע לקביעת מחיר המטרה הוא סקר רפתות. מדובר בסקר המתבצע על ידי משרד החקלאות ומועצת החלב כמדגם מייצג של רפתות ובו נאמדת העלות הממוצעת לייצור ליטר חלב וסל התשומות לייצור, לצד ערך תוצרת הלוואי. הסקר בוחן עלויות שכר עבודה, מזון לבהמות, הוצאות משתנות, החזר הון והכנסות ממכירת עגלים זכרים ופרות לבשר. הממצאים מאפשרים לבחון האם יש מקום לשנות את המשקל של כל סעיף בנוסחה. הסקר האחרון נערך ב־2015 וממצאיו הוצגו ב־2016. הסקר הבא היה אמור להתבצע בתחילת השנה על נתוני 2017, אולם על פי מקורות בענף הסקר עד כה לא התבצע. כך או כך, נתוניו יוצגו ויהיו רלוונטיים רק בינואר 2019 ולא קודם לכן. הערכות בכירים בענף הן שפרסום תוצאות סקר זה היו מובילות לירידת מחיר המטרה.

מוצרי חלב (ארכיון) צילום: מיקי נעם אלון

המהלך השני נוגע לנוסחת החישוב של מחירי המוצרים בפיקוח. לפני כשנה וחצי החליט משרד האוצר על החלפת נוסחת סוארי שנוסדה אי שם בשנת 1996 לפיקוח על המחירים במתודולוגיה התואמת את השינויים שעבר מאז השוק, ומחירי המוצרים צפויים לרדת בעקבות השינויים. הנוסחה החדשה מבוססת באופן דומה על מכפיל התשואה בהון המושקע לייצור המוצרים המפוקחים, אולם בשיעורי ריבית נמוכים לאין ערוך. כאשר יצר רו"ח סוארי את נוסחת הפיקוח על המחירים לפני 22 שנים נעה הריבית במשק נעה סביב 8%–10% ושיעור התשואה להון היצרנים שקבעה הממשלה בהתאם לה עמד על 6%–12%. סביבת הריבית האפסית צפויה היתה להוביל להורדת מחירי המוצרים המפוקחים לצרכן.

המהלך המרכזי השלישי והאחרון הצפוי בענף החלב נוגע לסמיכות לסיום מתווה לוקר, שהוביל להתייעלות באמצעות סגירת רפתות לא יעילות והורדת מחיר המטרה. בעוד שנה יגיע המתווה המסדיר את הענף לסיומו והרפתנים פעלו בחודשים האחרונים לחתום על הסכם עם משרדי האוצר והחקלאות לפיו יוקצה תקציב של 400 מיליון שקל לאיחוד של רפתות קטנות עם גדולות יותר, לטובת הורדת מחיר המטרה באופן הדרגתי והגדלת המכסות ליבוא מוצרי חלב. המשא ומתן שהיה קרוב לחתימה התפוצץ על רקע מחלוקת ביחס להיקף פתיחת השוק ליבוא. אם הצדדים לא יגיעו להבנות, ייתכן ויבוטל התכנון הממשלתי והענף יעבור לתמיכה ישירה ברפתנים. כך, למרות שיש שלושה אירועים דרמטיים שאמורים להביא להורדת מחיר המטרה, במשרד החקלאות ממהרים להעלות את המחירים לצרכן ולהגדיל את מרווחי המחלבות.