האוצר: מחירי המזון, כולל פירות וירקות, נמוכים כיום בכ-5.5% לעומת 2015

מחירי המזון, כולל פירות וירקות, נמוכים כיום בכ-5.5% ביחס לשיאים שנרשמו בשנת 2013 ולאחר מכן שוב במהלך 2015. זאת בעקבות ירידה חדה שחלה בסוף 2015 ויציבות יחסית הנשמרת מאז. כך נאמר בדו"ח הכלכלן הראשי במשרד האוצר.

באוצר מדגישים כי מגמת הירידה במחירי המזון בישראל היא למרות מגמת העליות במדינות ה-OECD. 

כמו כן, מדד המחירים לצרכן בישראל לא רשם ירידה בהיקף דומה לזו שחלה במדד מחירי המזון בתקופה זו, כך שחלק מההתפתחויות הן ייחודיות לענף המזון.

הקפאת מחירונים

כשנה וחצי לאחר המחאה החברתית, ביצעו חברות המזון העלאת מחירים בשיעור של כ-6%, אשר נכנסה לתוקפה בינואר 2013. הצרכנים הגיבו בצמצום היקפי הקניה ובחברות הגבירו והעמיקו את מבצעי ההוזלות כדי להניע את הצרכנים לשוב לקנות. על פי נתוני האוצר, במרבית הקטגוריות החלה בסביבות אמצע 2013 ירידה במחירים שנמשכה עד סביבות תחילת 2016, ומאז ישנה יציבות יחסית במחירים.

ארכיון צילום: אוראל כהן

בתחום התוצרת הטריה הכוללת בשר, עופות ודגים וכן בתחום הפירות והירקות החלה באמצע 2013 ירידה, אלא שב-2015 חל שינוי במגמה והמחירים עלו והגיעו לשיא. ואולם, כבר בסוף 2015 שבו המחירים לרדת ואף בקטגוריה זו חלה התייצבות בשנתיים האחרונות. הוצאות משקי בית על מוצרי מזון מיובאים ביחס לסך הוצאות משקי הבית על מזון. כפי שניתן לראות, בשנים 2016-2013 חלה עלייה מתונה בשיעור זה.

ביחס ל-2017, נתוני סחר החוץ מספקים אינדיקציה לכך שמגמת העלייה בשיעור ההוצאה על מוצרים מיובאים נעצרה ב-2017 ושמרה על יציבות. עם זאת, נתוני סחר חוץ שונים מתייחסים רק לערך הסחורה בעת הייבוא ולא להוצאה הסופית של משקי הבית, כלומר, אינם משקללים בתוכם את עלויות השיווק, הקמעונאות, והמיסוי. על כן, יש בשלב זה לראותם כאינדיקציה ראשונית בלבד.

נתוני היבוא מתייחסים רק למוצרי צריכה, ולא ליבוא מוצרי מזון המשמשים תשומות לתעשיית המזון המקומית. כך שקיימת אפשרות כי, ניתוח אשר היה בוחן את המגמות בסך היבוא, כלומר – הן מוצרי צריכה והן מוצרים המשמשים כתשומה בתעשייה, היה מעלה ממצאים שונים. דוגמה אפשרית לכך היא בתחום הבשר – שם ייתכן כי הנתונים המתמקדים רק ביבוא מוצרי צריכה אינם נותנים ביטוי מלא להשפעות הרפורמות שנעשו בשנים האחרונות בתחום.

באוצר מזהים מגמה של הגברת תחרותיות בשוק קמעונאות המזון, נוכח שחיקת הרווחיות התפעולית של הרשתות הציבוריות. אלא שהשחיקה ברווחיות התפעולית נגרמה כתוצאה ממהלכי התרחבות מהירה בעקבות רכישת חלק מסניפי מגה, אשר הובילה לעלייה בהוצאות. זאת לצד עלייה בהוצאות שכר העובדים, עם עליית שכר המינימום. ניתוח נתוני הרווחיות על פי הדוחות הכספיים של 4 קמעונאיות המזון שנסחרות בבורסה, מספק אינדיקציה לקיומה של תחרות מוגברת במגזר הקמעונאי בשנים האחרונות המתבטאת בשחיקה של שיעורי הרווחיות, נטען באוצר.

אינדיקציה נוספת שמציג האוצר להתגברות התחרות מגיעה מאומדנים שפרסמה פירמת ראיית החשבון BDO זיו האפט, בנוגע לנתחי השוק של הקמעונאים השונים. כך, על פי אומדני BDO, בין 2011 ל-2016 הנתח של שופרסל ירד מ-32% ל-30%, בעוד שנתח השוק של מגה בשנת 2011 ויינות ביתן בשנת 2016 ירד מ-18% ל-15%; כך, נתח השוק הכולל של שני השחקנים המובילים ירד מ-50% ל-45%. במקביל, קיימת אינדיקציה לירידה בעשור האחרון בנתח השוק של הספקים הגדולים, ואולם הוא נותר עדיין גבוה, והתמונה לגבי המגמה בשנים האחרונות איננה חד-משמעית.

על פי נתוני חברת סטורנקסט, בשנים 2015-2005 חלה ירידה רציפה בנתח השוק של עשרת הספקים הגדולים בשוק, ואולם דווקא בשנים האחרונות (2015-2017) נבלמה במידה רבה המגמה וחלקן נותר יציב יחסית. מנגד, ניתוח הנתונים של חברת נילסן לגבי השנים האחרונות מעלה דווקא כי גם בשנים אלה חלה ירידה מסוימת בחלקם של הספקים המובילים בשוק המזון.

כך למשל, בהתמקדות ב-6 הספקים אשר סווגו על ידי הרשות להגבלים עסקיים בשנת 2015 כ'ספקים גדולים מאוד' לפי חוק המזון, ניתן להבחין בירידה מנתח שוק כולל של 49.5% בשנת 2016 לנתח שוק של47.4% בשנת 2018. הפער נובע בין היתר מכך שנתוני סטורנקסט כוללים גם מוצרים לבית ולטיפוח הפרט, בעוד נתוני נילסן כוללים רק את שוק המשקאות והמזון.