"הציפור השחורה הסינית": מטוס נוסעים, או מטוס ריגול?

השבוע נחשף פיתוח יצירתי מאוד של האקדמיה הסינית למדעים: תצורת מטוס נוסעים דו-כנפי, שיוכל לטוס במהירות של יותר מ-6,100 קמ"ש - כלומר להגיע מבייג'ינג לניו יורק בשעתיים וקצת. אך האם יהיה זה מטוס נוסעים, כפי שמציגה תמונת קונספט שליוותה את הפרסום - או מטוס צבאי?

העיצוב נקרא i-Plane והוא מתבסס על זוג כנפיים סטנדרטיות, ומעליהן כנפי דלתא קצרות שמסוגלות לספק עילוי טוב במהירויות גבוהות. כך, טוענים הסינים, יש צורך בפחות כוח כדי לשמור את המטוס באוויר.

עיצוב קונספט ה-i-Plane

עדין יש צורך בכוח - והרבה ממנו: האייפליין יונע במערכת שתשלב מנועי טורבו-סילון כמו במטוסי קרב עם מנועי ראמג'ט (מגח סילון). זהו מנוע שמשתמש במהירות האוויר עצמה כדי להאיץ בערה, וכך מייצר דחף רב שמאפשר מהירות חסרת תקדים (הסינים בחנו דגם שלו במנהרת רוח, שהגיע למהירות של כמעט 9,000 קמ"ש). מטוסי ראמג'ט נמצאים בפיתוח בימים אלה, ליישומים צבאיים בלבד: חברת לוקהיד-מרטין, מפתחת "הציפור השחורה" האיקוני, בונה מטוס ריגול סופר-מהיר חדש.

מטוס נוסעים או מטוס ריגול?

מדוע סביר יותר שהסינים ישתמשו בתצורת האייפליין לביון ולחימה - ולא לקיצור זמני הטיסה שלנו לחו"ל? הסיבה כלכלית ומוכרת היטב: לא משתלם להפעיל כלי טיס כה מהיר בשוק בו מהירות הטיסה עצמה אינה פקטור בעיני הנוסעים. צרפת ובריטניה ניסו את זה בשנות השבעים עם השקת מטוס הקונקורד - רק כדי לגלות שעלויות האחזקה וצריכת הדלק לא משתלמות.

הקונקורד הבריטי-צרפתי צילום: בלומברג

דלק הוא ההוצאה הגדולה ביותר של כל חברת תעופה, וככל שהמטוס חסכוני יותר (כמו הבואינג 787, למשל), כך ניתן להוריד את מחירי הכרטיסים. מסיבה זו מעדיפות החברות מטוס יעיל על פני מטוס מהיר; כשעלות הדלק מתגלגלת אל הנוסעים, יעדיפו לקחת טיסה זולה או לשדרג למחלקת עסקים ולא לשלם יותר כדי לגלח כמה שעות מהלו"ז שלהם. למעשה, מטוסי הנוסעים של היום טסים לאט יותר ממטוסי הנוסעים של שנות השבעים והשמונים.

הפער במחיר הכרטיסים הוא עצום גם בשל צריכת הדלק וגם בשל הטיפול שצריך מטוס נוסעים על קולי לאחר כל טיסה: במטוסי קרב מנוצל כל סמ"ק פנוי לציוד ודלק, בעוד מטוס אזרחי הוא תא נוסעים דקיק עם כנפיים. דיחוס התא - מה שמאפשר לנו לנשום כרגיל בגובה 30 אלף רגל - יוצר עומסים גדולים על השלדה, עומסים שעולים ביחד עם מהירות התנועה. הקונקורד, למשל, התארך בעשרות ס"מ בטיסתו רק בשל החיכוך הלוהט עם האוויר - ואז התכווץ חזרה, מה שהעצים משמעותית את הבלאי שלו.

לאייפליין צפויים להיות כמה סוגי מנועים, כולם זללני-דלק, כך שעלות התפעול שלו תהיה גבוהה בהרבה משל הקונקורד. ואולם, בהחלט יש לו פוטנציאל כמטוס צבאי: מטוסי ביון נשענים על תקציב ממשלתי, כך שסוגיית העלות פחות משמעותית. בנוסף, יוכל האייפליין לשדרג את תוכנית החלל הסינית: גורמים בסין תיארו את המיזם ככלי שגודלו דומה לשל בואינג 737, מה שמאפשר תא מטען מאורך. האייפליין יוכל לשאת רקטות לשיגור לוויינים, לשחרר אותן בגובה רב ולהוזיל את עלויות השילוח לחלל.