$
מעסיקים

מקנאים בעובדי ההייטק? מחקר מצא שחדר הכושר והמטבח המתוקתק לא עוזרים

לפי מחקר חדש תוכניות הבריאות והכושר שמציעים מעסיקים לא באמת משנות התנהגות וגם לא משפרות יעילות או שביעות רצון בעבודה. עם זאת, מדובר בהטבה שנתפסת כסמל סטטוס וארגונים עדיין משקיעים בחוגי ספורט מקוריים, ימי בריאות ומזון בריא וזמין לטובת העובדים

מעין מנלה 15:2005.02.18

חדר אוכל שמגיש מזון בריא וטרי, פירות וירקות חתוכים בפינת הקפה, חדרי כושר ושיעורי יוגה או פילאטיס ואף קבוצות תמיכה להרזיה הם חלק מהתנאים שמוצעים לעובדים בחברות הייטק וארגונים גדולים. אך אם בניתם על כך שהטבות הבריאות והכושר ישפרו את מצבכם הבריאותי אתם צפויים להתאכזב.

 

 

לתוכניות הבריאות והכושר שמציעים מעסיקים יש שתי מטרות עיקריות: לשפר את בריאות העובדים וכן להקטין את עלויות המעסיק בכל הנוגע לבריאות העובדים (פחות ימי מחלה, פחות היעדרויות ויעילות רבה יותר). אך מחקר חדש מצא שהתוכניות האלה לא ממש עובדות.

 

כדי לבדוק את היעילות של תוכניות הבריאות והכושר ניתנה ל-3,330 עובדים באוניברסיטת אילינוי גישה לתוכנית בריאות וכושר iThrive הדומה לזו שמציעות חברות רבות בארה"ב. ל-1,534 עובדים נוספים לא ניתנה גישה לאותה התוכנית.

 

העובדים להם ניתנה גישה לתוכנית חולקו לשש קבוצות באופן שרירותי. לכולם הציעו סקירה והערכת מצב בריאותי, שירותים ושיעורים שונים כמו טאי צ'י, התמודדות עם מחלות כרוניות ואתגרי כושר. ההבדל היה בתמריצים הכספיים שקיבלו העובדים בקבוצות השונות כדי להשלים כל אחד מהשלבים בתוכנית, כאשר הסכומים נעו בין 50 ל-350 דולר.

 

החוקרים ניסו להשיב על שלוש שאלות: האם תוכניות הכושר משפיעות על בריאות העובדים, הוצאות רפואיות או על פרודוקטיביות העובדים? האם תמריצים כספיים יכולים לעודד אנשים להשתתף בתוכניות הבריאות? ולבסוף, מיהם העובדים שהסיכוי שישתתפו בתוכניות הוא הגבוה ביותר.

 

המחקר מצא שתוכניות בריאות וכושר – אפילו אלה שמשלבות תמריצים כספיים – לא משנות בהרבה את התנהגות העובדים. הממצאים פורסמו ב-National Bureau of Economic Research.

 

במהלך השנים נערכו מאות מחקרים בנושא תוכניות הבריאות והכושר שמציעים מעסיקים והממצאים היו סותרים. למרות שאין תשובות חד משמעיות לגבי יעילותן, מעסיקים עדיין מוציאים סכומי כסף משמעותיים על תוכניות בריאות וכושר. בארה"ב מדובר על תעשייה שמגלגלת כ-7 מיליארד דולר.

 

גם בארץ חברות רבות מציעות לעובדים תוכניות בריאות וכושר שמלבד המטרות הרגילות של שיפור בריאות העובדים והפחתת הוצאות המעסיקים, הפכו גם לאיזשהו 'סמל סטטוס'.

כך למשל, בפלייטיקה מציעים תוכנית כושר שכוללת שיעורים שונים המתקיימים במועדון בבנייני החברה, כל יום שיעור אחר – יוגה, פילאטיס, אירובי וקבוצות כדורגל וכדורסל. שיעורים בהם משתתפים כ-140 עובדים מתוך 400 עובדי החברה. בנוסף, החברה מציעה ארוחת בוקר בריאה עם בר שייקים וכן מוצעים במטבחי החברה במהלך היום פירות, חטיפי בריאות, יוגורט, תמרים ואגוזים.  

 

יום ספורט במוטורולה סולושנס יום ספורט במוטורולה סולושנס

 

 

באפלייד מטיריאלס יש חדר כושר, סטודיו לחוגים, מגרש כדורסל, קטרגל ותוכנית בריאות שנתית לרשות העובדים. חברת הטכנולוגיה, המעסיקה כ-1,300 עובדים מקיימת אחת לשנה יום בריאות שכולל בדיקות רפואיות, סדנאות תזונה ומגוון שיעורי ספורט. בנוסף, בחדר האוכל יש עמדת בריאות בה מגישים אוכל דל שומן ובריא ומדי בוקר ואחר הצהריים מוגשים בפינות הקפה של החברה פירות וירקות טריים. כמו כן, החברה הקימה מסלול הליכה ראשון מסוגו בישראל המיועד לקיום פגישות בהליכה מחוץ למשרדי החברה - WALK&TALK.

 

במוטורולה סולושנס, העובדים יכולים להשתתף בשיעורי פילאטיס פעמיים בשבוע, קבוצת כדורסל או קבוצת טניס ופעם בשנה מתקיים יום ספורט לכל עובדי החברה. כמו כן, יש קבוצת הרזייה מסובסדת של החברה ובנוסף, אופציות בריאות בקפיטריות (כגון בר סלטים).

 

בחברת די.אס.פי גרופ הישראלית הנסחרת בנאסד"ק מארגנים פעמיים בשבוע קבוצת ריצה. במטה החברה בהרצליה מקלחות להחלפה עבור המשתתפים בפעילות הספורט ומלבד זה יש שיעורי יוגה ופילאטיס באופן קבוע.

 

 

ארוחת בוקר בריאות בפלייטיקה. 'סמל סטטוס' לארגונים ארוחת בוקר בריאות בפלייטיקה. 'סמל סטטוס' לארגונים צילום: יח"צ

 

 

בסלקום בנוסף לחדר כושר הפעיל לפני ואחרי שעות העבודה יש גם נבחרת שחיה, קט-רגל, סאפ, אופניים, כדור ים, כדור מים וריצה. בחדר האוכל ישנן ארוחות דיאטטיות וכל עובד מגיל 40 זכאי אחת לשנתיים לבדיקות סקר ללא עלות.

  

 

עובדי אפלייד מטיריאלס משתתפים בפעילות כושר עובדי אפלייד מטיריאלס משתתפים בפעילות כושר

 

המחקר שנערך באוניברסיטת אילינוי מצא שתמריצים כספיים גם כן לא ממש עוזרים. כאשר לא הוצע כלל תגמול כספי להשלמת השלבים בתוכנית הכושר מעט פחות ממחצית מהעובדים השלימו את תהליך הסקירה והאבחון הבריאותי. תגמול של 100 דולר העלה את שיעור העובדים שהשלימו את השלב הראשון ל-59% בעוד שתגמול כפול לא חולל שינוי משמעותי והעלה את שיעור המשתתפים ל-63% בלבד. ההשתתפות של העובדים לא באמת שינתה הרבה עבור המעסיקים – החוקרים מצאו שהשתתפות בתוכניות הבריאות לא גרמה לשיפור בבריאות או הוצאות נמוכות יותר על בריאות. יתרה מכך, לא היה הבדל כמעט בין הוצאות הבריאות של עובדים שלא הייתה להם גישה לתוכנית לבין אלה שכן השתתפו.

 

בנוסף נמצא שהאנשים שהסיכוי שישתתפו בתוכניות הבריאות שמציעים להם המעסיקים הוא הגבוה ביותר הם כאלה שמלכתחילה הם בריאים ושהוצאות הבריאות שלהם נמוכות, בעוד שעובדים שלהם הוצאות בריאות גבוהות לא נוטים להשתתף. לבסוף, החוקרים גם מצאו שהשתתפות בתוכניות הבריאות לא שינו את שביעות הרצון מהעבודה או פרודוקטיביות העובדים.

 

למרות ממצאי המחקר, הטבות הקשורות בבריאות, בעיקר בעידן בו יש מודעות גוברת לנושאים של תזונה בריאה וספורט הן הטבות נחשקות על ידי עובדים ובין אם הן משפרות את הבריאות או לא, הן עשויות לשפר את האווירה במקום העבודה. קבוצות ספורט יכולות ליצור אינטראקציות בלתי פורמליות ותחושת שייכות. מקומות עבודה ממשיכים להשקיע בתוכניות בריאות גם מהסיבה שהשקעה ברווחת העובדים משפרת את ההרגשה הכללית ואת התחושה שלמעסיק אכפת מהעובדים.

.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x