איך בוסטון סלטיקס נהפכה לאחת מהקבוצות הטובות ב-NBA תוך 4 שנים?

דני איינג', הנשיא לענייני כדורסל בבוסטון סלטיקס, בנה את אחת הקבוצות הצעירות ומלהיבות בליגה בזכות לקח שהמועדון למד בשנות השמונים. האם הקבוצה הזו חזקה מספיק כדי להתחרות נגד לברון ג'יימס בפלייאוף?

אוריאל דסקל 11:5517.01.18

תגיות:

בליגת הכדורסל של צפון אמריקה, NBA, יש תקרת שכר של 99 מיליון דולר, כש־113 מיליון דולר היא תקרת מס היוקרה. כלומר אם משלמים לשחקנים יותר מ־113 מיליון דולר צריך לשלם מס שיחולק בין שאר הקבוצות (המס מורכב מכמה גורמים כגון שנים מעל תקרת השכר, כמה משלמים מעל תקרת השכר וכו'). בליגה כזו, ניהול הסגל הוא קריטי ותשלום שכר גבוה מדי לשחקן שמפיק מעט מדי יכול לתקוע את הסגל. בליגה כזו, בה לפי הסכמי העבודה הוותק בליגה מעלה את השכר של השחקן באופן אוטומטי, בחירות דראפט שוות המון (א' - מאחר ששחקנים צעירים מקבלים שכר נמוך יחסית; ב' - אפשר לעצב צעירים כדי להתאימם לתרבות מסוימת; ג' - בכדורסל של היום צריך רגליים צעירות ושחקנים שרצים בלי סוף; ד' - באפשר למכור לאוהדים את 'העתיד'). בחירות דראפט וגם שחקנים צעירים נחשבים ל"נכסים". בהרבה מקרים גם שחקן שמסיים את החוזה שלו בתום העונה ומפנה מקום בתקרת השכר (מה שמאפשר להציע שכר גבוה יותר לשחקן מבוקש וחופשי) הוא “נכס”.

קראו עוד בכלכליסט:

קיירי אירווינג. עזב את קליבלנד כדי להוביל את בוסטון צילום: איי אף פי

בליגה כזו לא עושים טריידים רק בין שחקנים. כלומר “לי מתאים הסנטר שלך, יש לי פוינט גארד שאתה צריך - בוא נעשה החלפות”. לא, היום ב־NBA עושים טריידים על חוזים. אם אני רוצה שחקן שמרוויח 10 מיליון דולר לשנתיים, אני צריך להציע עליו שחקן שמרוויח 10 מיליון דולר או שניים שמרוויחים 5 מיליון דולר או שחקן ובחירת דראפט (שכאמור נחשבת לנכס). אבל זה לא חד וחלק. נגיד שיש שחקן גרוע עם חוזה מנופח, שתוקע את תקרת השכר ומונע מהקבוצה לעשות “מוב” על שחקן שמתאים לה יותר, אז מציעים לתת אותו לקבוצה ובתמורה מוכנים להעניק גם נכסים שווים יותר. נגיד בחירות דראפט בסיבוב הראשון. כלומר, קחו גלולת רעל אבל קבלו משהו טוב בתמורה. כמו כן, הבנת ה־CBA, הסכם העבודה הקיבוצי בין הליגה לשחקנים, היא קריטית לניהול קבוצה מאחר שיש המון סעיפים שניתן לנצל כדי להשיג יתרון (מקום תחת תקרת השכר). יש גם הרבה בורות שאפשר ליפול בתוכם.

צעירה וזולה

הקבוצה שמצליחה באופן מרשים למדי לנווט בסבך הבירוקרטי הזה היא בוסטון סלטיקס, אחת מהקבוצות הטובות בליגה למרות שהיא אחת מהקבוצות הכי צעירות בליגה (גיל ממוצע של 25.1) ולמרות שהיא בעלת תקציב השכר ה־17 בגודלו (כל המתחרות שלה במקומות 1 עד 11 בטבלת השכר). מדהים לחשוב שרק לפני 4 שנים סלטיקס היו אחת מהקבוצות הגרועות בליגה וסיימה עונה עם 25 ניצחונות בלבד.

הדרך למעלה התחילה ב־2013 כאשר בוסטון "לחצה על כפתור הריסט" ועשתה טרייד על שני הכוכבים הגדולים שלה - קווין גארנט ופול פירס, עבור 4 בחירות דראפט של ברוקלין נטס (ומספר שחקנים), שנהפכו לנכסים קריטים בבניית הקבוצה כיום. אמנם ג'יימס יאנג לא היה בחירה מבריקה, אבל קריסתה של ברוקלין נטס (סיפור גדול בפני עצמו) הובילה לכך שהבחירות הללו היו שוות הרבה. בוסטון הפכה אותן לג'יילן בראון, אחד מהשחקנים החכמים והמעניינים בליגה, וג'ייסון טייטום, אחד מהקלעים היעילים בליגה, למרות שהוא רק בן 19. בחירת דראפט נוספת הועברה לקליבלנד (ביחד עם שחקנים) בתמורה לקיירי איירווינג — כיום השחקן המוביל של הסלטיקס. אחת מהבחירות של ברוקלין נהפכה - בעסקה סיבובית עם פילדלפיה - לבחירה ראשונה של לוס אנג'לס לייקרס (בין מקומות 2 עד 5 בדראפט) מה שעשוי להנחית בסלטיקס שחקן צעיר וסופר כישרוני מהדראפט הקיץ. לבוסטון, שהשתמשה בבחירות דראפט שלה עצמה כדי לבחור שחקנים מאותה תבנית ('ארוכים' אנרגטיים ואגרסיביים), יש בחירות דראפט פוטנציאליות גם של ממפיס גריזליס ולוס אנג'לס קליפרס. במקביל לבנייתה דרך הדראפט, בוסטון החתימה את השחקנים החופשיים אל הורפורד, אחד הסנטרים היעילים בליגה וגורדון הייוורד, אחד הכוכבים היעילים בליגה, שפציעה מחרידה מנעה ממנו לככב העונה. בקיצור, בוסטון קבוצה צעירה, מוצלחת, זולה ועם נכסים רבים, מה שמאפשר לה לנסות להביא כוכב גדול נוסף.

דני איינג'. למד מאאורבך צילום: אי פי איי

התלמיד, התלמיד והתלמיד

שלושה אנשים אחראים לסיטואציה מעוררת הקנאה הזו שבוסטון נמצאת בה. הראשון: בראד סטיבנס, מאמן מצוין שמוציא את המקסימום מכל שחקן שלו. השני: הנשיא לענייני כדורסל, דני איינג'. והשלישי: הג'נרל מנג'ר מייק זארן. איינג' הוא תלמידו של רד אאורבך, המאמן־הג'נרל מנג'ר והנשיא של בוסטון סלטיקס מ־1950 ועד מותו ב־2006. החרטה הגדולה ביותר של אאורבך היתה שלא עשה טרייד על כוכבי הקבוצה המזדקנת בסוף שנות השמונים-תחילת שנות התשעים, לארי בירד וקווין מקהייל, מה שעשוי היה לסייע להצעיר את הקבוצה ולהכין אותה טוב יותר לעתיד. גם בירד בעצמו טוען שאאורבך "היה צריך לעשות טרייד ולהשיג עלינו משהו ולהיבנות מחדש". הלקח הזה מלווה את איינג' לאורך הקריירה שלו כאיש החזק בסלטיקס (מאז 2003) - שאף פעם לא חשש לקבל החלטות קשות ולא פופולריות, ולהחליף שחקנים שלא התאימו לתכנונים שלו. זה לעיתים היה "עסקי" להחריד (טרייד על איזייה תומאס אחרי עונת השיא שלו ולאחר ששיחק בפלייאוף למרות פציעה קשה ומות אחותו) ולעיתים 100% גאונות (טרייד על המקום הראשון בדראפט, מרקל פולץ, שכרגע לא מוכן לשחק בליגה, עבור בחירה מספר 3, אולי השחקן הכי טוב בדראפט 2017, ג'ייסון טייטום + בחירה סיבוב ראשון של לוס אנג'לס לייקרס ב־2018 או בחירת סיבוב ראשון של סקרמנטו). אחרי 15 שנה ב"פרונט אופיס" איינג' כבר פיתח תדמית "אאורבכית" במובן הזה שג'נרל מנג'רים אחרים מפחדים להיכנס איתו לעסקים. ג'רי קראוס, הג'נרל מנג'ר האגדי (והמנוח) של שיקגו בולס, אמר בעבר שכשאאורבך התקשר אליו הוא ממש רעד מפחד כי ידע שאיכשהו הוא ייצא מופסד מעסקה איתו.

מייק זארן עובד בסלטיקס לצד דני איינג' כבר יותר מ־11 שנה. הוא כונה "נאמברז" (מספרים) על ידי קווין גארנט ו"סטאטס" על ידי עובדים במועדון. פול פירס כינה אותו M.I.T למרות שמעולם לא למד שם. זארן בוגר אוניברסיטת שיקגו (אותה הוביל לזכייה בתחרות טריוויה לאומית והיה תלמיד של סטיבן לוויט, אחד ממגישי הפודקאסט המצוין Freakanomics) וסיים בית ספר למשפט בהאוורד. לסלטיקס הגיע כמתחמה ב־2007 וב־2009 איינג' כבר טען ש"זארן הוא הנשק הסודי שלנו". הנשק הזה "טעון" בכמויות אדירות של סטטיסטיקות מכל הסוגים שלפי איינג' "עוזרות לקבל החלטות עם הרבה יותר אינפורמציה". בסלטיקס שומרים על הקלפים צמוד לחזה ולא מגלים מה זארן מנתח עם צוות האנליסטים שלו - אבל ידוע שלוקחים שם בחשבון כמעט הכל. ממספרים שמלמדים על השחקן ועד מספרים שמלמדים על האדם. בכל התקופה הזו זארן דוחף להצבת ויותר ויותר אמצעים לאיסוף נתונים. מצ'יפים בנעליי שחקנים ועד מצלמות בכל פינה במגרש.

כשכתב ESPN קווין ארנוביץ שאל את הג'נרל מנג'רים בליגה מי מבין האנשים שהם מכירים בליגה הכי מתאים להיות ג'נרל מנג'ר, כמעט כולם ענו "זארן". אבל הסיכוי שהוא יעזוב מזערי. זארן מאזור בוסטון ומגיע למשחקי הקבוצה מגיל 5. הוא בילה כמתמחה בסלטיקס שנתיים בחינם בזמן שעבד כפקיד של שופט. בליגה בטוחים שהתוכנית של איינג' היא להשאיר את הקבוצה בידיים של זארן כשהוא יפרוש. זארן, שמתמחה גם בהבנת ה־CBA, מתאים לבעלים של בוסטון, מנהלי קרנות הון סיכון וגם לאוהדים של בוסטון, הוא אוהד נלהב של ה־C's בעצמו.

השורה התחתונה: איירווינג (25), בראון (21), טייטום (19) הם גרעין צעיר ומרגש שאליו עשוי להצטרף שחקן צעיר מלהיב נוסף מדראפט 2018 - מה ששם את בוסטון במקום הטוב ביותר לעקוף את קליבלנד השנה ולשלוט במזרח אחרי עזיבתו הצפויה של לברון ג'יימס. צפי תקציב השכר של סלטיקס בעונה הבאה עומד על כ־107 מיליון דולר, מה שמעניק לסלטיקס גמישות מתחת לתקרת היוקרה, שתסייע לשמור על רוב הסגל הקיים ואולי אף להוסיף אליו שחקן או שניים. ואולי, עם הנכסים בידיהם ועוד כמה טריקים, אפשר גם להנחית סופרסטאר נוסף - ואז כבר אפשר יהיה לדבר על תחרות אמיתית, מהמזרח, לגולדן סטייט ווריירס.

תקציבי השכר הגבוהים ב־NBA*

1. גולדן סטייט ווריירס ־ 137.5 מיליון דולר (128.2 מיליון דולר)

2. קליבלנד קאבלירס ־ 137.2 מיליון דולר (122 מיליון דולר)

3. אוקלהומה סיטי ־ 134 מיליון דולר (101 מיליון דולר)

4. מיאמי היט ־ 129.3 מיליון דולר (144.2 מיליון דולר)

5. וושינגטון וויזרדס ־ 123.7 מיליון דולר (120 מיליון דולר)

6. פורטלנד טריילבלייזרס ־ 121 מיליון דולר (109 מיליון דולר)

7. ניו אורלינס פליקנס ־ 120.8 מיליון דולר (93.2 מיליון דולר)

8. לוס אנג'לס קליפרס ־120.4 מיליון דולר (108 מיליון דולר)

9. מילווקי באקס ־ 118 מיליון דולר (103 מיליון דולר)

10. טורונטו ראפטורס ־ 117.5 מיליון דולר (124.6 מיליון דולר)

17. בוסטון סלטיקס ־ 110 מיליון דולר (107 מיליון דולר)