"גיא בן דוד ניסה להרגיע אותנו ואמר: 'רשות ני"ע לוזרים, אין להם מושג'"

שעות ספורות לאחר ששב עם אשתו לישראל מטיול רומנטי של סוף אוקטובר בברצלונה, צלצל הטלפון של בן חביב, סוחר ניירות ערך בשותפות סוחרי הנוסטרו RGR.

על הקו היה חוקר רשות ני"ע, שביקש ממנו להגיע למשרדי הרשות ברחוב מונטיפיורי בתל אביב. "אני עייף, לא ישנתי כל הלילה", השיב חביב הלום השינה, שטרם התאושש מהטיסה הלילית. "תישן עוד קצת ותבוא בצהריים", אמר לו החוקר. 

נראה שהשינה היתה הדבר האחרון שהטריד את חביב באותו רגע. "לא נראה לי שאפשר לישון אחרי שמזמנים אותך לחקירה", אמר לחוקר שהתעניין בערנותו, לאחר שהגיע במהירות למשרדי הרשות מדירתו בשיכון בבלי בצפון תל אביב. "אני חשוד במשהו פלילי?". "אני רוצה לספר לך למה אתה כאן", השיב לו החוקר עידן גל. "אתה חשוד בביצוע פעילות מתואמת מול חשבונות נוספים ב־RGR. אתם, הסוחרים, ביצעתם עסקאות ביניכם לבין עצמכם בבוק (ספר המסחר בבורסה — ת"ג ונ"צ), מתוך כוונה להשפיע על שער המניה ועל המסחר בה. ניצבתם משני הצדדים — כלומר המסחר נעשה בתוך RGR עצמה, בין הסוחרים, באופן מתואם. יש מקרים רבים שבהם בטווח של שניות הוזרמו הוראות קנייה ומכירה מתואמות ביניכם".

"אין תגובה", השיב חביב. בסתר לבו הוא הבין שהחשש שלו ושל חבריו ב־RGR — שתרגילי המסחר המפוקפקים שלהם יחשפו אותם ביום מן הימים לחקירה פלילית — התממש. "אני לא זוכר כל כך", השיב מעט מבולבל מיד לאחר מכן, כשהחוקר לחץ לקבל תשובה והטיח בו חשד להרצת מניות.

אחרי שנה: חביב מחליט לחצות את הקווים

שנה חלפה וזיכרונו של חביב שב אליו. באוקטובר 2014 הוא חתם על הסכם עד מדינה, שבו התחייב לספק לחוקרי רשות ני"ע מידע מפליל על ארבעה סוחרי נוסטרו ב־RGR בעניין תרמית משותפת לכאורה שביצעו בשנים 2012–2011. על פי רשות ני"ע, RGR נמנתה עם שחקני הנוסטרו הפעילים ביותר בבורסה בשנים הללו.

הסוחרים שחביב התחייב להפליל כוללים את מי שעומד בראש השותפות ולימד אותו את רזי המסחר, גיא בן דוד (43); חברו הטוב ושותפו בביצוע פעולות המסחר ערן גרינפלד (34); ושני סוחרים צעירים, שכירים ב־RGR, שמשרדיה ממוקמים בבית הטקסטיל בתל אביב: גד אוסופסקי (35) וגבי קלימי (35). האחרון, המיוצג על ידי עוה"ד אסף ברם ואורי בר משה, מנהל בימים אלה בעצמו מגעים להסדר טיעון.

הסכם עד המדינה של חביב, המיוצג על ידי עו"ד רותי ליטבק, יגבה ממנו גם מחיר אישי. נקבע בו שחביב ירצה עשרה חודשי מאסר בפועל וכן יוטל עליו קנס של 350 אלף שקל. האם המחיר הוגן עבור שותף לדבר עבירה? את זה יקבע בית המשפט, לכשיוגש לעיונו ההסדר לאישור.

העדות המרתקת תחת הסכם עד המדינה שמסר חביב, המכונה על ידי מקורבים לחקירה "האיש מבפנים", הובילה את הפרקליטות להגשת כתב אישום נגד שותפיו ב־RGR בספטמבר השנה. התרמית השיטתית שלה היה שותף, על פי כתב האישום, כללה עסקאות בהיקפים של מאות מיליוני שקלים וסייעה בשורה התחתונה למעורבים לגרוף רווחים של 4.2 מיליון שקל.

על פי כתב האישום, הכוח המניע מאחורי התרמית היה בעלי השותפות בן דוד, שגרף את עיקר הרווחים לכיסו. בקווים כללים, השיטה שפיתחו ב־RGR היתה "לרכוב" על העדכונים החצי שנתיים של מדד ת"א־100 והשנתיים של מדד תל־דיב (הכולל את המניות הגדולות ביותר בבורסה המחלקות דיבידנד בתשואה של 2% לפחות).

הסוחרים, כך נטען, פעלו להורדת שערי המניות שהם צפו כי ייצאו מהמדדים ועליהם עשו שורט (מכירה בחסר), או מנגד פעלו להעלאת שערי המניות שהם צפו שייכנסו למדדים, ועליהם עשו לונג. כלומר, הם פעלו להביא את שערי המניות לרמה שבה הם ירוויחו מהפוזיציה שבנו, באמצעות עסקאות מתואמות בינם לבין עצמם.

על פי כתב האישום, הסוחרים עשו לונג בכמה מניות, בהן מבטח שמיר אחזקות, אבוג'ן וקמהדע; ושורט על נכסים ובניין, הכשרת הישוב, סקיילקס ומבני תעשיה.

הפרקליטות טענה כי התוכנית כללה הזרמת אלפי הוראות וביצוע אלפי עסקאות תרמיתיות, לרבות עסקאות עצמיות ומתואמות בין חשבונות RGR לבין עצמם, בהיקפים גדולים וכמעט מדי יום. במשפט, שהחל ביום חמישי האחרון, הגישה הפרקליטות המיוצגת על ידי עוה"ד עופרה רובינפלד־הוך ויוני לבני כתב אישום מתוקן, שלפיו בוצעו מאות עסקאות מתואמות (ולא אלפים). פעילות זו בוצעה בעיקר לקראת סוף יום המסחר, בהיקפים המצטברים למאות מיליוני שקלים.

מימין: גד אוסופסקי, ערן גרינפלד וגיא בן דוד צילומים: אוראל כהן

"צריך לדאוג לשער ולמחזור משמעותי"

"התחלתי לעבוד ב־RGR בשנת 2009", סיפר חביב (33) לחוקרים. "הגעתי מבית ההשקעות פריזמה, שנסגר, עבדתי כמשווק ולא היה לי ניסיון קודם בשוק ההון. למדתי לסחור בני"ע מבן דוד, ולקראת סוף 2010 חברתי לגרינפלד והתחלנו לסחור מאותו חשבון. אז גם נחשפנו לראשונה למסחר במניות שמצטרפות למדד, אבל בהתחלה הפסדנו על זה כסף. כל הסוחרים, כולל בן דוד, דיברו באופן חופשי זה עם זה בזמן מסחר והחלפנו רעיונות. יום אחד בן דוד אמר שזה לא הגיוני שאנחנו סוחרים במניות הצפויות להיכנס או לצאת מהמדד רק על סמך כתבות בעיתון. הוא אמר שאנחנו צריכים לעשות משהו אקטיבי — לפתח כלים שיעזרו לנו להשיג קדימות על אחרים. אוסופסקי בנה לנו טבלת אקסל עם חישובים שונים שלפיהם יכולנו להעריך מי ייכנס ומי ייצא מהמדד".

הסוחרים ידעו שלא די בחישוב שינוי הרכב המדד כדי להרוויח כסף. "בין יוני לספטמבר 2011 הגענו למסקנה שכדי למכור את המניות שמתעדכנות ברווח משמעותי, עלינו לדאוג שבימי המסחר הקודמים לעדכון, הנייר יגיע לשער גבוה יותר כדי שזה יהיה מחיר הבסיס למחרת. הבנו שאנחנו צריכים לבצע פעילות מלאכותית שתשפיע על השער, וגם ליצור מחזור מסחר משמעותי בשלב הנעילה כדי שהנייר יסיים גבוה ככל שניתן. התחלנו להזרים פקודות נגדיות מאחד לשני, שבפועל יצרו מכירה בכמות יחסית קטנה אבל תרמו להבאת הנייר לכיוון הרצוי".

חביב העיד שבן דוד היה מאוד מעורב ואגרסיבי בביצוע הפעולות. "הוא היה יושב לידי, מבצע את הפעולות המתואמות ושואל אם המחזור שיצרנו מספיק כדי להשפיע על הנייר. היו לו יכולות כספיות להזרים הוראות גדולות, וזה עזר. הוא לא היה מחלק פקודות, אבל היה פונה אלינו ואומר: 'אני צריך את העזרה שלכם, מישהו מוריד את הנייר. תכניסו 100 אלף'. המטרה היתה אחת: שנעזור להעלות את השער לאחר שמישהו בשוק מכר והוריד אותו. קראנו לזה 'לשערך'".

"לפעמיים היינו מתחלקים ספונטנית לזוגות", תיאר חביב, "ולקראת השעה 16:00 (סמוך לשלב הנעילה — ת"ג ונ"צ) היינו מבצעים את הפעולות המתואמות. היינו קובעים למשל לשים 100 אלף יחידות במחיר 13.90 שקל, מי קונה ומי מוכר, אומרים 'שלוש, ארבע ו...' ומשגרים יחד פקודה. זה היה יוצר מפגש בבוק. כמה שניות לאחר מכן, אחד מהזוג הנוסף היה שואל את השני 'אתה מוכן?', והם היו עושים עסקה מתואמת נוספת. ידענו שהמטרה היא רק להשפיע על השער".

"גרינפלד אמר שכדאי שנחשוב על זה מחדש"

החודשים חלפו, סיפר חביב, וחלק מהסוחרים התחילו להרגיש לא בנוח עם הפעולות הללו, וחששו שיתעורר חשד. "עברנו מביצוע שתי עסקאות מתואמות ביום לאחת, כי בן דוד אמר שכך זה לא ייראה חשוד", העיד חביב.

"העסקה המתואמת ההופכית בוצעה למחרת. למשל, אם בן דוד היה 'קונה' ביום אחד ממישהו, למחרת הוא היה 'מוכר' לו. הוא אמר לנו שאם במועד כלשהו ישאלו אותנו לגבי העסקאות המתואמות, עלינו להגיד שאספנו סחורה במהלך היום ובסופו העברנו למישהו אחר מהמשרד. זאת היתה הפעם הראשונה שבה הרגשתי לא בסדר עם מה שאנחנו עושים".

אלא שאת הרכבת שיצאה מהתחנה, הסביר חביב, כבר אי אפשר היה לעצור. "הייתי מאוד שקוע בהצלחה שלנו, ובאמצע יוני 2012 כבר התחלנו לעבוד בהיקפים גדולים. גרינפלד היה הראשון שנלחץ מביצוע העסקאות המתואמות, לקראת סוף 2012. יום אחד הוא פשוט נעלם מהעמדה שלו. אחרי כמה דקות מצאתי אותו שטוף זיעה. באותו רגע הוא לא אמר לי מה קרה, אבל אחרי זה הוא פנה אליי ואמר שהוא לא מרגיש טוב לאחרונה עם הפעילות שלנו וכדאי שנחשוב על מה שאנחנו עושים".

חביב וגרינפלד החליטו לדבר עם בן דוד. "מבחינתי, ההתייעצות עם בן דוד היתה לשמוע את דעת המנטור שלימד אותי", העיד חביב. "גרינפלד אמר לו שהוא חושב שכדאי להפסיק עם הפעולות המתואמות. כשבן דוד שאל לדעתי, אמרתי שאולי כדאי לסיים את חילופי המדדים הקרובים, ולאחר מכן לחשוב על הכל מחדש".

קו פרשת המים: "שורט סקוויז" בקרסו

בין שבשל החשש להיתפס ובין שלא, היחסים בין הסוחרים השתנו לאחר השיחה. חביב סיפר לחוקרים כי באחד הימים פרץ ריב קולני שהוביל למשבר אמון, לאחר שבן דוד נקלע למה שמכונה "שורט סקוויז" (סחיטה). זהו מצב שבו סוחר מצוי בפוזיציית שורט ופתאום חלה עלייה מהירה וחדה במניה, שמאלצת שורטיסטים אחרים למהר ולהזרים ביקושים כדי לסגור את הפוזיציה ולהימנע מהפסדים גדולים. התוצאה היא כמו אש בשדה קוצים: המשך עלייה מהירה של השער בגלל הביקושים הרבים שמוזרמים, שמעמיקה את ההפסדים של שורטיסט שלא מתכסה.

"לקראת חילופי המדדים בדצמבר 2012, אני וגרינפלד היינו בשורט על מניית קרסו. לאחר מכן גם בן דוד נכנס לשורט במניה", סיפר חביב על התקרית, שבדיעבד התבררה כקו פרשת המים. "היינו מופסדים כי בשלב מסוים אחד הבעלים של קרסו ביצע רכישות אגרסיביות והעלה את שער הנייר. מיהרנו להתכסות על השורט, אמנם בהפסד, אבל בן דוד לא היה מוכן לצאת מהפוזיציה ולהפסיד כסף. הוא ביקש ממני ומגרינפלד להיכנס שוב לשורט כדי לעזור לו להוריד את השער. הוא לא הכריח, אבל לחץ מאוד והיה אגרסיבי בקשר לעזרה שביקש".

חביב וגרינפלד הסכימו לסייע, אבל רק חלקית. "לא כל כך רצינו לבצע עסקאות מתואמות בקרסו, ועשינו מולו מעט מאוד כאלה", סיפר חביב. "בן דוד כעס. התפתח ריב קולני בינו לבין גרינפלד, ובן דוד החליט לנקום. הוא מכר ניירות אשר לי ולגרינפלד היתה בהם פוזיצית לונג, ובכך גרם להורדת השער. כשכעסנו עליו, הוא אמר 'אני רק מוכר'".

"מכאן ואילך", סיפר חביב, "שררה אווירה עכורה. בן דוד ניסה לטהר אותה וביקש שנעבוד כרגיל, אלא שהכל השתנה. הורדנו את היקף העסקאות המתואמות בגלל שגרינפלד חשש ורצה להפסיק".

בן דוד, העיד חביב, לא התייאש וניסה לשדל אותם להמשיך לבצע את העסקאות התרמיתיות מכוונות השער. "התפרסמה כתבה ב'כלכליסט' על סוחר שהריץ מניות ונקנס ב־130 אלף שקל", סיפר חביב. "באותו היום ישבתי לאכול צהריים במשרד, וגרינפלד הראה לי את הכתבה. בן דוד שמע על זה והלך לקרוא אותה במחשב שלו. הוא אמר לנו: 'רשות ני"ע לוזרים, אין להם מושג. סך הכל נתנו קנס על הרצה'. הוא ניסה כך להרגיע אותנו ולעודד אותנו להמשיך בעסקאות המתואמות ובהשפעה על השערים".

הניסיון של בן דוד להרגיע את הסוחרים לא הצליח. לדברי חביב, העסקאות המתואמות התמעטו, אלא שזה היה כבר מאוחר מדי. באוקטובר 2013, בעקבות חקירה סמויה שכללה ניטור פעולות מסחר, עצרה רשות ני"ע את בן דוד וגרינפלד וזימנה לחקירה באזהרה את שלושת הסוחרים הנוספים ב־RGR, בהם חביב. התפנית הגיעה כשחביב חצה את הקווים והתחיל לשתף פעולה עם החוקרים.

על המשקל הרב שמייחסים בפרקליטות לעדות המפלילה לכאורה שמסר חביב, שעליה יחזור בבית המשפט, אפשר ללמוד מרשימת עדי התביעה שצורפה לכתב האישום. מלבד חוקרי רשות ני"ע, חביב הוא עד התביעה הכמעט יחיד. אמינות דבריו בעיני השופט עשויה להיות הגורם שיחרוץ את גורל חבריו.

"עניינים אלה ראוי שיידונו בבית המשפט"

מעוה"ד נוית נגב ואיריס ניב־סבאג המייצגות את בן דוד נמסר: "לבן דוד טענות הגנה כבדות משקל, שאותן יציג בפני בית המשפט ולא מעל דפי העיתון". מעוה"ד רווית צמח וצבי קלנג המייצגים את גרינפלד נמסר: "עניינים אלה ראוי שיידונו בבית המשפט ולא בדפי העיתונות". עוה"ד אסף ברם ואורי בר משה ממשרד ברם־סלוקי המייצגים את קלימי, סירבו להגיב. מעו"ד רותי ליטבק המייצגת את חביב ומעו"ד עודד גזית המייצג את אוסופסקי לא נמסרה תגובה.

מפרקליטות מחוז ת"א מיסוי וכלכלה נמסר: "כתב האישום מייחס לנאשמים עבירות רבות של תרמית בני"ע, שהשיאו רווחים בגובה מיליוני שקלים. הסכם עד המדינה נחתם בהתאם למדיניות ולקריטריונים הנהוגים במקרים אלה. הדיון בתיק נמצא בראשיתו והטענות יתבררו בבית המשפט כמקובל".

עורך דין אסף ברם צילום: אריאל שרוסטר