״הדבר החשוב ביותר בתחום דיני המשפחה הוא לפעול תוך הבנת מלוא הפרטים ושמירה על הגינות ויסודיות, אחרי הכל אנו עוסקים בתחום דיני הנפשות״

עו״ד אמיר זבולון, בן 38 נשוי ללירון ואב לאורי ולאיל, עוסק בניהול תיקי גירושין וסכסוכי ירושה, בגישור ובבוררויות בתחום דיני המשפחה. חבר ברשימת הבוררים במוסד לבוררות של לשכת עורכי הדין וחבר בוועדת דיני משפחה בלשכת עורכי הדין. בבעלותו משרד אשר הוקם בשנת 2006 ומשמש כמשרד מוביל בדיני המשפחה והירושה. כמו כן מקפיד צוות משרדו לעסוק בפעילות התנדבותית ענפה למען הקהילה וסיוע למיעוטי היכולת.

היכן עשית התמחות ומה הדבר הזכור לך ביותר מתקופה זו?

את התמחותי עשיתי בבית המשפט לענייני משפחה. הדבר החשוב ביותר שלמדתי בהתמחות היה לבחון כל מקרה באנושיות ובגובה העיניים, לשאול את עצמי שאלות משני צידי המתרס בזמן שאני בוחן את התיק ואת נושאיו המשפטיים, ולפעול תמיד בהגינות וביסודיות שכן אנו עוסקים בתחום דיני הנפשות, ולעיתים פרט אחד קטן עשוי להוביל למכלול של מסקנות מצטברות ובסופו של דבר למסקנה אחת מסוימת ולאו דווקא הנכונה.

מה גרם לך לבחור דווקא במקצוע עריכת הדין?

בתקופה ששירתתי כחייל בשירות הסדיר, התגרש אחי הבכור והוא אב לתינוק בן שבועות ספורים. הליווי והתמיכה שהענקתי לו הותירו בי רושם עז ועוררו בי סקרנות גדולה לתחום דיני המשפחה כמו גם רצון גדול לעזור לאנשים הנקלעים לגירושין ולמשברים משפחתיים.

אלמלא הייתי עורך דין וודאי היית?

אם לא הייתי בוחר במקצוע עריכת הדין וודאי הייתי הופך לאיש הוראה או פסיכולוג והייתי מקפיד כמובן גם לנגן, לצלם ולעסוק באומנות, כפי שאני עושה גם היום.

עו״ד אמיר זבולון ניהול תיקי גירושין וסכסוכי ירושה, צילום: יח"צ

התיק המכונן שלי היה:

כל תיק עבורי הוא תיק מכונן. הלקוחות שלי, גברים ונשים כאחד, נכנסים לי עמוק וישר ללב. אני עובד על כל תיק כאילו הוא התיק המכונן שלי, בלי גבולות ובלי מעצורים. נותן ללקוחותיי את כל כולי כשנחישות ורצון לעזור ולמצוא פתרון, הם שמנחים ומאירים לי את הדרך.

מה אתה הכי אוהב בתחום שבחרת?

אני אוהב את היצירתיות אותה אני נדרש להפעיל בכל פעם מחדש ובכל תיק חדש. את הרגשת הסיפוק שאני חווה לאחר גיבוש מתווה לפתרון המשבר המשפחתי, בין אם באמצעות התנהלות משפטית בבית המשפט ובין אם באמצעות משא ומתן להסכם פשרה.

ובכל זאת, מה הדבר שמוערך בעינך הכי פחות במקצוע:

אנשים שאין להם בעיה להוציא רפש האחד על משנהו, למרות שימים בודדים קודם לכן, חיו יחד, ישנו יחד, בילו יחד, גידלו ילדים ובנו בית מבלי לחשוב על העתיד ועל מה יהיה לאחר שרוחות המלחמה יישכחו, והם יצטרכו לחזור לחייהם בנפרד ולהמשיך בגידול ילדיהם המשותפים.

משהו קטן וחשוב שלימדו אותך החיים?

כל יום שעובר לא חוזר. חשוב ללמוד להקשיב לתחושות הבטן שלנו בדרך להשגת המטרה.