מהי אלימות כלכלית כלפי נשים?
תופעת האלימות הכלכלית כלפי נשים עצומה במימדיה ומקבלת משנה תוקף במקרים בהן צעירות מוצאות עצמן מתחת לקו העוני בעקבות ההחלטה להתגרש: כיצד מתמודדים עם תופעה זו?
נושא האלימות כלפי נשים הוא אחד מן הנושאים הכואבים והמסוקרים ביותר בתקשורת הישראלית. כולנו יודעים לזהות היטב ולהיזהר ממקרים של אלימות פיזית, אלימות נפשית, ואלימות מינית, אולם האלימות הכלכלית, המופעלת כלפי נשים, נשארת לא פעם סמויה מן העין על אף היותה קשה ואכזרית לא פחות מכל סוג אחר של אלימות.
"נדמה כי האלימות הכלכלית מתוחכמת כל כך, עד שלא פעם, אפילו אלו הסובלות ממנה, אינן מודעות לכך שהן קרבן." מסבירה עו"ד הילה נדב, "אפילו אני לא הייתי מודעת להיקף התופעה עד שלא נתקלתי בהצעת החוק של חברת הכנסת זוארץ משנת 2009, הצעה שלמרות שלא עברה בכנסת, הצליחה להגדיר אלימות כלכלית על ידי אחד משלושה פרמטרים:
1. השתלטות מלאה על נכס משותף והדרת בן הזוג משימוש בו.
2. יצירה של אווירת איום תמידית ומשבר כלכלי באמצעים שונים כגון לחץ ומניעת כסף, לטיפול רפואי בקרבן ומחסור במוצרי יסוד בסיסיים בבית.
3. העברה שיטתית של נכסים משותפים למקור בלתי ידוע.
מהי אלימות כלכלית?
לפני כשנה וחצי, נכנסה למשרדי אישה נאה וצעירה בשם מיכל, שעד לגירושיה עבדה כגננת ולדבריה כמעט שלא הייתה מעורבת בעניינים הכספיים של הבית: "הוא כל הזמן הסביר לי שהדברים מטופלים ואם אני צריכה משהו אני צריכה רק לבקש ממנו. לי זה נראה בסדר כיוון שהיינו נשואים. למעשה, במשך שש שנים לא באמת היה לי מושג בנוגע למצב בחשבון הבנק" היא מסבירה. הצרות החלו מיד לאחר שבני הזוג נפרדו ומיכל גילתה כי בן זוגה הותיר אותה ללא רכוש ועם חובות גדולים.
בשל חובות אלה, פוטרה מעבודתה וכשניסתה להתקבל לעבודות אחרות (לרבות עבודה בחברה לסדר וביטחון, לאור העובדה שבעברה הייתה שוטרת). נענתה בסירוב וזאת מכיוון שבשל האלימות ממנה סבלה, הגישה תלונה נגד בעלה במשטרה (אותה ביטלה עקב לחץ) ולכן יש לה רישום פלילי בדבר מסירת הודעה כוזבת, עובדה שמנעה ממנה מלהתקבל לעבודה.
בנוסף, עם עיקולי המשכורת כבר לא יכלה להתקבל לשום עבודה ונאלצה לחיות ברחוב.
מיכל הגיעה למשרדי מרוסקת, ילדיה הועברו לחזקת אביהם, היא נושלה מכל רכושה בעוד היא חייבת כספים רבים לנושים ובעצם, הפכה להיות לחלק מאותם ״האנשים השקופים״ שאנו חולפים על פניהם מהר כי מבט בהם גורם לנו לאי נוחות.
המקרה שלה נגע ללבי, היות ונתוני הפתיחה שלה היו מעולים; היא יפה, אקדמאית, ממשפחה טובה ואם היא הגיעה למצב כזה, הרי שאיש אינו חסין. האלימות הכלכלית מתחילה לא פעם ביצירת רציונליזציה כלפי הקורבן; "המצב קשה", "את לא יודעת להתנהל כלכלית", ולא אחת מוצגת כחסכנות מופרזת של בן הזוג כלפי האישה ולאחר מכן כבר לא ניתנת לאישה זכות על רכושה, מדובר במעגל של התעללות ארסית שמחלחלת שנים עד שהיא מכלה את הקורבן שלה, אלימות נפשית ואלימות כלכלית לא נופלת בחומרתן , ובהשלכתן על הקורבן , שהינה לרוב האישה ועל בני המשפחה הנוספים שעדים לה, על פי רוב, הילדים.
בישראל כאמור, אלימות כלכלית לא הוגדרה בחקיקה אולם האלימות הנפשית הוכרה בכ- 39 ממדינות העולם כחלק מההגדרה "אלימות נגד נשים", כאשר ב 28 מדינות כללו גם את המונח ״אלימות כלכלית.״
מימדי תופעת האלימות הכלכלית כלפי נשים הם עצומים ומקבלים משנה תוקף במקרים בהן צעירות מוצאות עצמן מתחת לקו העוני בעקבות החלטתן להתגרש. לא פעם מלווה האלימות הכלכלית בסוגי אלימות נוספים כמו אלימות פזית ונפשית ואדוות השלכותיה ממשיכה אף שנים לאחר תום המערכת הזוגית.
למיכל היה מזל, היא פצחה בהליכי פשיטת רגל ופגשה אנשים טובים בינהם סגן ראש עיריית ראשון לציון, רז קינסליך, שעושה כל שביכותו לעזור למיכל אשר בימים אלה מנסה לשוב לעבודתה כגננת ונראה כי היא תצליח לשקם עצמה, אולם יש עוד הרבה נשים שכמותה, שקולן אינו נשמע ואני תוהה, מה זה אומר עלינו כחברה?
עורכת הדין הילה נדב עוסקת בתחום פשיטות הרגל והוצאה לפועל